מאמר זה דן ביישוב הנגב, אבל הרשו נא לי להסביר איך הרעיון צץ לי דווקא בטיול לשמורת התנור ליד מטולה.
ביום שישי נסענו צפונה לראות את המפלים השוצפים בשמורת התנור. עד ראש פינה היה כביש מצויין ורחב, ונסענו בחדווה וגיל. לפתע, הכביש החדש והרחב חזר להיות אותו כביש מנדטורי שאני זוכר ממחנה קיץ בקיבוץ איילת-השחר, לפני .. 45 שנה (באמת).
לבי נחמץ בקרבי, למראה הכביש ולמחשבה למה צריכים האנשים הנהדרים האלה שיושבים על גבול הצפון, להיות מנותקים מהציביליזציה? מדוע למדינתנו הקטנה יש סדר קדימויות כל כך עקום, המקצה כבישים סוג א+ למיכמש ופישפש, ואת החלוצים האמיתיים שלנו הוא שוכח.
אז חשבתי וחשבתי על רעיונות יצירתיים, איך בלי להשקיע מיליונים אפשר לעשות דברים עלא-כיפק במדינה שלנו. והעליתי בדעתי את הרעיון הבא.
ורעיון זה מעביר אותנו לנגב. בקו הרוחב של באר-שבע ודרומה, גרים עשרות אלפי אזרחי המדינה באוהלי קידר. מיום ליום הם משתלטים על עוד קרקעות לא להם וכל ניסיון לעשות שם סדר יביא צרות צרורות. יישובים יהודיים מסודרים כמעט לא נוספו מאז הקמת דימונה וערד.
מאידך, נזכרתי במה שנאמר בספר במדבר, פרק ל"ד, א'-ג': "וידבר יהוה, אל משה לאמור. צו את בני ישראל... כי אתם באים, אל הארץ כנען... והיה לכם פאת נגב ממדבר צין, על ידי אדום; והיה לכם גבול נגב.."
אבל מי כיום יענה לצו האלוקי הזה?
והנה עלה בדעתי שעל גבעות טרשים אי-שם ועל חולות מדבר אשר על שפת הים התנחלו להם עשרות אלפי בחורים מצויינים, חסונים, עזי-נפש ויודעי תורה, עם בחורות מצויינות וצנועות, ויבנו להם וילות מפוארות. אז הבה נקרא להם בקול גדול: עזבו את וילותיכם (בלאו הכי במוקדם או במאוחר תעשו את זה) ובואו למלא את מה שנאמר (וגם נכתב), ולהתיישב בנגב. הצילו את אדמת ישראל, ותחיו בשלום עם כל עם ישראל ואולי אפילו עם שכניכם לשם שינוי.
לא נשמע הגיוני?
אז עד שזה יקרה, אני ממליץ על ביקור בשמורת התנור הנהדרת שלנו, ולחסוך לעצמכם את הטיול ליערות הגשם של ברזיל.