לי אין ספק שאריאל שרון הוא מהדמויות המופלאות של התקומה יהודית החדשה.
לא רק גדול הלוחמים והמפקדים, אלא האיש שהקים את צה"ל כדמותו, מהקמת ה"101" ועד להקמת חטיבת הצנחנים תוך קביעת אופיו של צה"ל כצבא התקפי בעל תורות לחימה ייחודיות.
הקרבות שניהל ב"ששת הימים" ן"במלחמת יום הכיפורים" הפכו אותו לאחד מגדולי הגנרלים בהיסטוריה האנושית.
הפרסומים החוזרים על מלחמת יום הכיפורים הראו כי היה היחיד בפיקוד הבכיר שהבין מה קורה תוך ניהול קרב הצלה מפואר כאשר ההנהגה כולה היתה נתונה באובדן דרך מוחלט.
הוא גם הוכיח בניסיונותיו לחלץ את הלכודים במעוזים שהיה היחיד בהנהגה שכיבד את ערך חילוץ הפצועים.
והשאלה העולה באוגוסט 2003 היא מה קורה לשרון כראש ממשלה? האם שרון צריך מישהו "מעליו" כדי שיהיה כשהיה?
האם השמאל הקיצוני בישראל התיש אותו כפי שהתיש את כולנו במאמציו לפגוע בצדקת דרכנו?
אם כך, יש לחזק את שרון כדי שיבצע פריצה בשתי החזיתות: גם בחזית הקשה יותר מול השמאל וגם בחזית הפלשתינית.
כי מי שבאמת רוצה שלום צריך קודם לנצח.
