השביתה הגדולה שנמנעה אמש (יום ב') בזכות החלטת בית הדין לעבודה לא צריכה לגרום לציבור הישראלי תחושת נוחות מרובה. הוא לא "ניצל" מגזירות נוראות לטווח הקצר והבינוני כפי שהבטיחו לו התעשיינים ומשרד האוצר, משום שכשיגיע לגיל הפנסיה יגלה שוקת שבורה.
עם זאת, השביתה הגדולה, אם כל השביתות שבה נופף אמיר פרץ, אמש בשעה שמונה בערב במסך מפוצל מול בנימין נתניהו הרהוט והמהוקצע היא דינוזאור שהיה צריך לחלוף מהעולם. התוצאה שלה היתה עלולה לגרום נזק רב מהתועלת שהיתה אמורה להביא, בעיקר מסיבה אחת ברורה - היא נועדה להגן על ברית המאוגדים הלא קדושה שנותרה במשק הישראלי.
המצב הביטחוני, מצבנו בדעת הקהל האירופאית והעולמית כתוצאה ממנו ומהסכסוך האזורי, המיתון העולמי שמסרב לגווע עדיין, ועוד אלף ואחת סיבות מסבירות מדוע זה כה הרסני שמשק שנמצא במיתון עמוק כל כך יסתחרר למערבולת של שביתות לא נגמרות. גם אם האוצר מנסה לחתוך בבשר החי של העורקים הסוציאליסטים הטרשתיים שלנו, אין זה אומר שההזרקה לוורידים של רעלני שביתה לא תמנע את הניתוח אך תחסל את החולה באותה הזדמנות.
כשאמיר פרץ אומר שהוא בא להגן על הפנסיה של ה'עובדים' הוא משתמש במינוח מקומם. מה זאת אומרת עובדים? האם הוא מתכוון לעובדים הזרים שנעשקים ונרדפים מחוץ למדינה עם פרוטות בידם, האם הוא מתכוון למנקות, לפועלי הבניין, לעובדי התעשיות המסורתיות, אפילו לעובדי ההיי-טק ? לא ולא.
הוא מתכוון לאנשים שיושבים במשרדי הממשלה, שרגילים לפתוח בעיצומים על ימין ועל שמאל ולתת תפוקה נמוכה מאוד. הם עושים עבודה כלשהי, אבל לכנות אותם 'עובדים' זה מינוח מטעה. בעבר כינו אותם 'פועלים', זה היה כשסטאלין היה שמש העמים ובסין היו איכרים עם ספרו של מאו טסה טונג בכיס. מאז השתנה דבר אחד או שניים במערב ובמזרח, והדינוזאורים עברו לפארק היורה.
בכדי להציל את ההגנות הסוציאליות על העובדים במשק הישראלי יש צורך באומץ וראייה היסטורית, משני הצדדים. אבל יותר, מצידה של ההסתדרות. על העובדה שנתניהו מנהל כלכלה ימנית תאצ'ריסטית - רפובליקנית קשה לחלוק. אבל להסתדרות יש דרכים אחרות להשפיע על דעת הקהל, על מנגנוני הפרלמנט הישראלי - הכנסת, ועל מסורות העבודה במשק גם מבלי להזדקק לשביתות. על ההסתדרות לברוא עצמה מחדש. עליה להוביל לשינויי חקיקה שיביאו להגנה סוציאלית על "כל" המשק. על "כל" העובדים.
בכדי שתוכל לטעון לזכות המוסרית להגן על עובדי חברת החשמל, עליה לדרוש חקיקה שתגן על העובדים הזרים. בכדי שתוכל לבוא ולומר שהיא מבקשת לקיים "שביתת הגנה לישראל", עליה לקדם חוק יסוד לפנסיה לאומית. על ההסתדרות שמזמן כבר מיוצגת כתנועה ממשית בשר ודם בבית המחוקקים, לקחת את יוזמת החקיקה ולהוביל למהלך שמגן על הזכויות הסוציאליות לעובדים של כל המשק.
רק על-ידי ניצחון במישור הלגיטימיות, תוכל לאיים בהגינות בנשק השביתות וגם אם לא תקיים תוכל להשיג את התוצאות הרצויות. המאבק הסקטוריאלי של הוועדים צריך להתנער מהדיאלקטיקה שמשכנעת רק את עצמו ולהוביל מאבק צודק למען כל החברה כולה. וגם אם ישיג פחות, סיכוייו לשרוד כגוף שריר וקיים יגדלו.