למקרא כתבתו של יואב יצחק על הפגישה המוזרה בין ח"כ גדעון סער, יוסף (טומי) לפיד, עדנה ארבל, ושלי יחימוביץ - נזכרתי בסיפור שסיפרה לי אִמי ז"ל, בילדותי המוקדמת, כשנסיתי לכסות אמירה לא מוצלחת במלל מיופייף:
תלמידה שהתאהבה במורה להתעמלות ורצתה להראות לו בשעת השיעור שהיא יותר כשרונית מכל שאר הבנות, הרימה רגל גָבוֹהַּ מִדַי ובאופן טבעי נפלט לה נאד. כדי להסתיר את הבושה, מיהרה להוריד את הרגל ולחכך אותה בריצפה בנסיון לחקות צליל של נאד.
"גברתי הצעירה" הפסיק אותה המורה "חבל על המאמצים. ככה לא תגיעי לעולם לצליל המקורי"...
ומדוע נזכרתי בסיפור הקטן הזה שסופר לי לפני עשרות בשנים? - הוֹ!
נכבדַיי, אכלתם ספגטי או לא אכלתם ספגטי; שתיתם יין או לא שתיתם יין; באתם בגפכם או התקשטתם בבני-זוג - חבל על כל המאמצים; שום פלצנות מילולית שלכם לא תפזר את הריח הרע של הנאד הזה. נקודה.
