בשורות הבאות אני אנסה להבאיר איזשהו אבסורד שקיים היום במשק הישראלי בתחום החשבונאות, בעיקר בראיית חשבון.
בארץ היום ניתן ללמוד חשבונאות במספר לא קטן של מוסדות לימוד, אבל בגדול - ישנם שני מסלולים ראשיים שמובילים לרישיון (רואה חשבון).
האחד שהוא "היוקרתי", וזהו המסלול האקדמי שבו לומד הסטודנט לתואר כלשהו (כלכלה, מינהל עסקים וכו') עם התמחות בראיית חשבון.
והשני הוא המסלול לרישיון ישירות ללא התואר.
לפני שאני אפתח באבסורד עצמו, אני אבהיר נקודה מסויימת שלא ידועה לרבים, והיא: רואה חשבון זה לא תואר, זהו רישיון שניתן על-ידי מועצת רו"ח לכל אחד שעומד בתנאים ובמיבחני ההסמכה של המועצה.
מבחני ההסמכה של מועצת רו"ח כוללים 15 בחינות בנושאים שונים, כמו למשל מתחום המשפט כלכלה תמחיר מימון וכמובן חשבונאות פיננסית וביקורת בין היתר, בחינות המועצה הם מהקשות ביותר בארץ מכל המקצועות והתחומים הרבים הקיימים בעולם ההשכלה האקדמי הישראלי ובכלל בעולם.
ולעניין האבסורד שבו פתחתי: המסלול הראשון שציינתי האקדמי "היוקרתי" כביכול, בלי לזלזל כמובן, פטור מ-13 בחינות מועצה. נידרש במסלול זה לגשת רק לשני הבחינות הסופיות, והן: חשבונאות פיננסית מיתקדמת וביקורת מיתקדמת.
מסלול זה מוצע ברוב מוסדות הלימוד שיש בהם לימודים בתחום החשבונאות, ובהם: האוניברסיטאות, המיכללה למינהל וכו'. לעומת המסלול הזה, ישנו המסלול השני "היוקרתי פחות" כביכול, שבו נידרש הסטודנט בכל 15 הבחינות הקשות. בכל מיבחן כזה קיים הסיכוי לעיכוב אכזרי של חצי שנה במידה וניכשל. מסלול זה מוצע במיכללת רמת גן.
מבדיקה לעומק של הבחינות אשר בכל זאת הסטודנטים הפטורים נידרשים לעבור (בחינות פנימיות של המוסד האקדמי כתחליף לבחינות המועצה), נמצא כי קיים פער ענק בעומק שבו נידרשים
הפטורים. מול הקושי והתיחכום שאליו נידרשים הסטודנטים ממיכללת רמת גן, אשר ניגשים לכל אחת מבחינות המועצה.
נבדק ונמצא כי סטודנטים אשר לומדים במוסדות לימוד אקדמאים כמו אוניברסיטת תל אביב וכל שאר המוסדות הפטורים, לא מסוגלים לעבור ולו מיבחן אחד מה-13, שהם פטורים. לעומתם, ישנם הסטודנטים ממיכללת רמת גן, אשר מחוייבים בכל הבחינות,
עוברים בהצלחה את המיבחנים הללו ומקבלים את הרישיון (לא כולם כמובן אבל מי שכן מסיים).
ולאחר שסיימו שני סטודנטים חביבים את לימודיהם המפרכים - האחד מאוניברסיטת תל אביב והשני ממיכללת רמת גן, יוצאים השניים לשוק העבודה ומציעים עצמם לעבודה.
ובכן, כאן מתעורר האבסורד הגדול מכולם והוא בעל מישרד המעוניין לגייס לציוותו רואה חשבון צעיר, יעשה לעצמו חושבים ויחליט כמובן לקחת את יוצא האקדמיה "בעל התואר" בלי לזלזל כמובן, ויזנח את יוצא מיכללת רמת גן - למרות שמבחינת מיקצועית יוצא המיכללה המקופח נימצא במספר שלבים מעל, וזה בא לידי ביטוי ברמת הבחינות ועומקן שהוא נידרש לעבור מול הבחינות המצחיקות, אם יורשה לי לציין, שבהם נידרש סטודנט באוניברסיטאות.
אז כאן מתעוררת השאלה: מה מחפשים להם בעלי הפירמות? האם באנשי מיקצוע מהרמה הגבוהה ביותר, או עוד תואר אוניברסיטאי על הקיר?
ובכן, כתוצאה מניתוק מהמציאות הם כנראה מעדיפים לקשט את הקיר בתואר "יוקרתי", בלי לזלזל בבחור צעיר, אשר הוכיח שהוא ברמה המיקצועית מהגבוהות שניתן למצוא על-ידי כך, שבעצם הוא עבר את כל 15 הבחינות הקשות ביותר, שמשנה לשנה רק הולכות ומיתקשות באותו זמן שהסטודנטים במסלולים האקדמאים מיתענגים להם בבחינות סרק "בלי לזלזל" כמובן.
אז תגידו לי אתם, חברים יקרים, בעלי הפירמות למיניהן: לא כדאי שתתחילו לחמש את ציוותכם באנשי מקצוע, ותפסיקו להיות עסוקים בלקשט את קירות הפירמה ב"תארי יוקרה"?
בלי לזלזל, כמובן!!!