אודה לה' בכל לבב
יום שלישי יז' שבט תשס"ב
30 בינואר 2002
כבוד נשיא המדינה
מר משה קצב
אור ואהבה.
ברוך האלוהים שחלק מכבודו ומחכמתו ונתן ליראיו.
שמי אוריאל מעוז, יליד נובמבר 69, חי בירושלים, מתקיים בעיקר מטיפולים ברפואה אלטרנטיבית (שיאצו, רפלקסולוגיה, ארומטרפיה, רייקי) וסדנאות ללימוד רייקי ומודעות עצמית.
חלום חלמתי מס' פעמים והנה מעלהו על הכתב.
חושב אני כי הדברים שנאמרו לי בחלום, הנם צו השעה של עם ישראל בעת הזאת. ומכיוון שכל דבריך במהלך התמודדותך על התפקיד נשיא המדינה, היו ברוח הדברים של חלומי, הנני כותב לך.
בחלומי עמדתי על דוכן הנואמים בכנסת ואמרתי:
אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה. כאזרח במדינת ישראל הצבעתי עבורכם ועבור העומד בראשה על-מנת שיקדם את ענייני מדינתי בצורה הטובה ביותר. יושבים אתם כאן משום שאני וחברי הצבענו כל אחד למפלגה, לפי השקפת עולמנו, דעותינו ורצונותינו. המפלגות שבקואליציה, מייצגות את דעת הרוב והאופוזיציה את דעת המיעוט.
אתם כאן מייצגים את כל, ואני מדגיש, את כל אזרחי מדינת ישראל וגם אותי, ומהווים כמעין ראי לעם. כמייצגים אותי, כך אני נראה בעיני מנהיגי העולם, שנבחרו אף הם על-ידי עמם לייצגם. פועל יוצא מכל זה, כך אני נראה בעיני האיש הכי רחוק והאנונימי שיש בכדור הארץ.
העם היהודי הביא לעולם את ספר הספרים - התנ"ך. מרבית אוכלוסיית העולם מאמינה בו ובמה שכתוב בו כדברי אלוהים חיים, או כספר שאנשים חכמים מאוד כתבו. לפי הספר הזה, לעם היהודי יש תרי"ג (613) מצוות ולשאר אומות העולם יש את שבע מצוות בני נח.
אינני רואה את היהדות כדת אלא כדרך חיים טובה עבורי להגיע לרוחניות ולהתקרב לבורא העולם, לכן אני אינני איש דתי אלא רק יהודי מאמין, המשתדל ללמוד מין הכתובים את הטוב ביותר עבורי לחיים מלאי סיפוק, אהבה, וכנות ושואף להביא את העולם למקום טוב יותר עבורי. לכן אשתמש ביהדות על-מנת להסביר את כוונותיי ולהסב את תשומת הלב לכתוב בתנ"ך ומדברי כמה ממפרשיו.
מסופר בגמרא מסכת שבת דף ל"א עמוד א': מעשה בנכרי שבא לפני הלל ואמר לו: גיירני בתנאי שתלמדני את כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת. אמר הלל: דעלך סני, לחברך לא תעבד (מה ששנוא עליך, אל תעשה לחברך) זו כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא, זיל גמור. מסיפור זה אנו לומדים רק דבר אחד, כל התנ"ך על עשרים ושלוש אלף מאתים ושתים פסוקים שבו מסתכמים בדבר אחד: מה ששנוא עליך על תעשה לחברך.
כמאסטר לרייקי ומטפל ברפואה אלטרנטיבית, אני אומר לתלמידי לראות כל דבר בצורה החיובית. לכן אני, את המשפט של הילל הזקן הייתי מחליף ל"מה שאהוב עליך - תעשה לחברך".
כל זה עד עכשיו היה הקדמה, על-מנת להגיע לנקודה הזאת. בעיתונות, בטלוויזיה, ברדיו ובכל דרך תקשורת אפשרית, הנכם כנציגיי וכראי המשקף אותי, אתם מקללים בשמי, רבים בשמי, משמיצים אחרים בשמי, ובכך מלכלכים את שמי ברבים. אני אישית, אינני מעוניין לעשות זאת לאחר! אני משתדל לכבד את חברי, גם אם דעותיהם שונות ממני. אני מחליף עימם דעות, מתעניין בדרכם השונה ממני, מנסה להבין את ראיית עולמם, אך ללא כעס על כך שהם חושבים אחרת ממני או מהשקפת עולמי.
נחזור לרגע ליהדות, פרקי אבות פרק ד': שלושה דברים מוציאים את האדם מן העולם: הקנאה, התאווה והכבוד ושלושתם נובעים מן הכעס.
ועוד כתוב במסכת אבות פרק ב' משנה י': ואל תהי נוח לכעוס.
ובקהלת פרק ז' פסוק ט': אל תבהל ברוחך לכעוס, כי כעס בחיק כסילים ינוח.
ובמסכת נדרים כ"ב: כל הכועס, כל מיני פורענויות של גהינם שולטין בו...
ועוד: כל הכועס אין שכינה חשובה כנגדו ומשכח תלמודו ומוסיף טיפשות וידוע כי עוונותיו מרובים מזכויותיו.
ובמשלי פרק כט' פסוק כב': ובעל חימה - רב פשע.
ומסכת שבת ק"ה: המקרע את בגדיו והמפזר מעותיו והמשבר כלים בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה.
ובמסכת פסחים ס"ו: כל הכועס, אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו.
ובזוהר הקדוש פרשת תצווה סעיף נ"ה: כל הכועס מחליף את נשמתו הקדושה בסיטרא אחרא (בכוח האחר כלומר השטן).
חכמנו זיכרונם לברכה ראו בכעס מידה רעה שיש להתרחק ממנה והפליגו בתיאורים על ההשלכות של מידה זו. שפטו בעצמכם, האם כך אני נראה בעיניכם שאתם מייצגים אותי כך בפני שאר העולם? או לחלופין, האם כך אתם מעונינים שהציבור יראה אתכם?
אינני בא לתקוף אתכם על התנהגותכם או לפגוע בכם ואף לא לזלזל בכם חס וחלילה. ואם מישהו מהשומעים אותי נפגע אישית, אני מתנצל, אלא כמייצגים אותי ואת ציבור הבוחרים בארץ ובעולם, אני מעוניין להראות לכם שאפשר גם אחרת.
התורה מתחילה באות ב' במילה "בראשית" ללמדנו כי העולם הנו דואלי: זכר ונקבה, טוב ורע, יום ולילה, דבר והיפוכו. ואילו ה"אין סוף" ברוך הוא בורא העולם, כשנתן את דברו בהר סיני פתח באות א' במילה "אנוכי יהוה אלוהיך" ללמד על אחדותו הייחודית, הבלתי ניתנת להפרדה, כפי שלומדים בפסוק: שמע ישראל יהוה אלוהינו יהוה אחד.
מכוח היותנו ברואים, אין אנו יכולים להגיע לאחד, אנחנו נולדנו דואלים ומכיוון שכך אין לנו אמת אחת ויחידה, אלא רצף של אמיתות שנועדו יחדיו לחיות במחלוקות, בדעות שונות, בדרכים שונות.
הדרך הטובה ביותר עבורי להגיע להבנה עם הזולת, אפילו הרחוק ממני בדעותיי, שואל אני שאלה אחת פשוטה את עצמי בעמדי מולו: כיצד הייתי רוצה שאדם זה יתנהג אלי? וכך אני נוהג. הייתי רוצה שיפנה אלי בחיוך, יקשיב לדרכי, יקשה קושיה, יסביר את דרכו, ואף אני אקשה קושיה וכך נתקרב ולא אראה את האדם שמולי כמנסה לשמוט את הקרקע לרגלי, כמאיים על דרכי, או חס וחלילה כאויב שיש להשמיד או להשפיל עד עפר.
רבי נחמן מברסלב אמר: מה שמטעה את בני האדם וגורם להם לחשוד זה בזה, לחשוב מחשבות רעות זה על זה ולהימנע מאהבת הזולת היא ה"שפה" השונה בה מדבר כל אחד. שהרי לכל אדם יש צורת הבנה שונה של המציאות וצורת ביטוי שונה משל חברו לפי המקום בו התחנך וגילו, לפי אופיו ונטיות נפשו. לעיתים קרובות נמצא שמתוך חוסר הבנה פשוט את כוונת חברו נדמה לאדם שיש בלבו עליו או שכוונתו רעה, ואין הדבר כך כלל ועיקר.
ועוד הוא מביא מגמרא: אמר רבי יוחנן: "טוב המלבין שיניים לחברו מן המשקה אותו חלב" כלומר, טוב ומועיל, לעיתים, חיוכו של אדם יותר מאשר חלב. טובה אוזן קשבת ללב האחר, וטובה הרגישות והאכפתיות שאדם מפגין כלפי חברו יותר ממתת גשמי, ממון או חלב.
לכן, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, שרים, יועצים, וכל מי ששומע אותי, מעל בימה זו אני מבקש, מתחנן, אנא בעומדכם בפני אדם אחר, בעל דעות שונות מכם, עצרו לרגע ו... אחד: חייכו אליו מכל הלב.
שתיים: שאלו עצמכם, כיצד הייתי מעוניין שיתייחס אלי?
שלוש: פעלו לפי התשובה.
אם כך תפעלו, אנו כעם נהיה מיוצגים על ידכם בצורה הנעלה ביותר שיכולה להיות, תשמשו דוגמה ומופת לכל הדור ולדורות הבאים. תשמשו אור לנו ולשאר אומות העולם וכל אדם מאמין יוכל להביט עליכם בעיניים נוצצות משמחה ולברך "ברוך שחלק מכבודו ומחכמתו ונתן לבני האדם" אמן ואמן. תודה.
בעצם, עד כאן היה חלומי. התעוררתי ממנו והעלתי אותו על הכתב. אני יודע כי אין זה נהוג שכל אזרח שירצה לנאום בכנסת, יאפשרו לו זאת. לכן חלומי הנו אלא בחזקת "חלומות שווא ידברו". אבל בגמרא כתוב ש"אין מראים לו לאדם (בחלום) אלא מהרהורי ליבו" וכנראה שנושא זה מטריד את תת-ההכרה שלי, משום שחלמתי אותו שוב ושוב.
חז"ל אומרים כי "חייב אדם לראות את העולם כאילו נברא בשבילו". לקחתי על עצמי לשנות ולו במעט את עולמי, שיהיה יותר טוב ממה שהוא היום. בסדנאות, בטיפולים, בשיחות עם אנשים, בטרמפים, באוטובוס אני משתדל לחייך, לדבר אל לב האנשים לראות את החיובי בחייהם ולזכור שנבראנו בצלם אלוהים וכמוהו שברא עולם בעשרה מאמרות כך אנו בוראים את המציאות שלנו על-ידי החשיבה, הדיבור והמעשה החיובי.
כבוד הנשיא, אשמח מאוד אם תעזור לי להפיץ מכתב זה או את המסר שבו בין חברי הכנסת, השרים, היועצים, העוזרים, הפקידים, וכל מי שיהיה מוכן לשמוע על מנת שתשנו את פני העולם והארץ לטובה ולברכה.
בברכת אור ואהבה,
שהשמחה תשרי במעונך תמיד
שלך
אוריאל מעוז