בשנים האחרונות ניצבת מערכת בתי המשפט בפני עליה תלולה במספר התיקים המוגשים וכפועל יוצא מכך גדלה מדי יום כמות התיקים שמחכים לבירור והכרעה. לפיכך, התגבר בשנים האחרונות הצורך למצוא דרכים יעילות מבעבר לטיפול בתיקי בתי המשפט.
בשנת 2001 נכנס לתוקפו עידכון בחוק בתי המשפט סעיף 82 א' המורה על הקמת מנ"ת בבתי המשפט.
פתרון הבעיה טמון במספר ערוצים מצטברים:
- תוספת של שופטים וכח אדם;
- שינויי חקיקה מסוימים;
- שינוי פנימי בדרך ניהול התיקים בבתי המשפט בדמות הקמת מנ"תים.
ניהול שיפוטי היא שיטה לניהול ההליכים המשפטיים, מיום הגשתם לבית המשפט ועד לסיומם, תוך חיסכון בזמן, בטירחה ובמשאבים של בעלי הדין ושל בית המשפט כאחד.
המנ"ת נשען על מספר עקרונות עיקרים:
1. מיון, סיווג וניתוב התיקים -
בחירת מסלול הטיפול והמשאבים הראויים לכל תיק ותיק (תביעות בסכומים נמוכים, תביעות בסכומים גדולים, תביעות בנזיקין, תביעות במקרקעין, תביעות חוזיות וכו'), התאמת "התרופות" הנכונות "למחלות" הספציפיות.
2. שימוש מוגבר באלטרנטיביות שיפוטיות -
גישור חיצוני, גישור פנימי, בוררות, הערכה נטרלית מוקדמת וכו' .
3. אקטיביזם מינהלי/שיפוטי -
ניצול זמן המדף של התיקים שבו הם ממתינים לישיבה הראשונה; שימוש בהחלטות מקדימות שיסייעו בהכנת התיק לקדם המשפט; שימוש מוגבר בתזכורות; מיצוי הליכי קדם המשפט והפחתה מירבית של מספר ההליכים הנקבעים לשמיעת ראיות.
4. חלוקת עבודה חדשה בין השופטים והרשמים -
חלוקה שתאפשר התמחות, גמישות וניצול יתרונות יחסיים של שופטים/רשמים בניהול התיקים ועל-ידי כך סיום יותר תיקים בזמן קצר וזאת בלי לפגוע באיכות ההליך השיפוטי.
במהלך השנה וחצי האחרונות הופעלה שיטת המנ"ת בהצלחה רבה במספר בתי משפט בארץ, והביאה לסיום תיקים מהיר יותר תוך ניצול נכון של הזמן השיפוטי וההליך השיפוטי. כתוצאה מכך הביאה השיטה להפחתת מלאי התיקים בבתי המשפט וזאת בלי לפגוע באיכות ההליך השיפוטי.
בשנה האחרונה נפרסה השיטה בכ-15 בתי משפט, פותחו והוטמעו אלטרנטיבות שיפוטיות נוספות, פותחה תורת ניהול לבתי דין לעבודה, פותחה תוכנת מחשב שתומכת בתהליכי הייעול.
בשנת 2002 נפרסת שיטת המנ"ת לבתי משפט נוספים, תוך המשך הטמעה של אלטרנטיבות שיפוטיות נוספות - דבר שיביא ביחד לשיפור ניכר ביעילות עבודת מערכת בתי המשפט.
