מדי סוף שנה נקבע תקציבם של משרדי הממשלה ופרויקטים לאומיים לשנה הבאה. אם התקציב שהציעה הממשלה לא עובר בכנסת עד תחילת השנה - אזי התקציב של כל חודש בשנה החדשה יהיה 1/12 מתקציב השנה הקודמת (כלומר: כ-8%).
משמעות הדבר: כל משרד וכל פרויקט ממשלתי יקבל את החלק ה-12 ממה שנועד לו בתקציב השנה הקודמת. הדוגמה האחרונה לכך היא שנת 2001, כאשר הממשלה הראשונה של שרון התקיימה ללא תקציב כמעט 3 חודשים.
על פי חוק, מוטל על הממשלה לנסות ולהעביר את התקציב תוך 3 חודשים. אם הממשלה נכשלת בהעברת התקציב עד סוף חודש מארס, הממשלה תיפול וייקבע תאריך לבחירות חדשות בתוך 3 חודשים. עד סוף יוני תיבחר כנסת חדשה.
בלא תקציב, לא תוכל המדינה ליזום בשנה החדשה שום פרויקט חדש, למעט פרויקטים שכבר תוקצבו, שהיו אמורים להתבצע בשנה הנוכחית ונדחו. כך לדוגמה, לא ייסללו כבישים חדשים. עם זאת, הדבר לא יפגע ברפורמות המתוכננות במשק מכיוון שמרבית הרפורמות אינן דורשות תוספות תקציבית.
חוסר יכולת של הממשלה להעביר את תקציב המדינה משדר מסר של חוסר שליטה כלכלית. הדבר מתפרש כאי וודאות ולכן קיים חשש לדירוג האשראי של מדינת ישראל.
