כללים בדבר מינוי עובדים במשרד ממשלתי: לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התקנות שהותקנו על-פיו והוראות התקשי"ר, קבלת עובדים לשירות המדינה למשרות בדרגה 18 ומעלה בדירוג המינהלי, בדרגה 39 ומעלה בדירוג ההנדסאים והטכנאים ובכל דרגה שהיא ביתר הדירוגים המקצועיים, תיעשה על-פי מכרז. מטרת המכרז להבטיח שוויון הזדמנויות למועמדים בכוח ומיון נאות של המועמדים, למען בחירת המועמד הכשיר ביותר. הצבת הדרישות הפורמליות של המשרה, מתן הזדמנות שווה לכל העומדים בדרישות אלה ומינוי ועדת בחינה אובייקטיבית הבוחנת ומדרגת את המועמדים - כל אלה נועדו להבטיח את איוש המשרה במועמד המתאים ביותר על סמך שיקולים ענייניים.
על-פי התקשי"ר כאשר יש לאייש משרה פנויה הטעונה מכרז, על הממונים לבחון קודם לכן את האפשרות להעביר עובד בתוך המשרד או להעביר עובד ממשרד אחר. אם לא התמלאה המשרה בדרך זו יפורסם מכרז פנימי, הפתוח לעובדים באותו משרד, או מכרז בין-משרדי. אם לא נמצא מועמד מתאים, מתקיים מכרז חיצוני-פומבי, הפתוח לכלל הציבור. בחוק שירות המדינה (מינויים) נקבע, כי מועמד למשרה חייב לעמוד בבחינות להוכחת כשירותו וסגולותיו; נמצאו בבחינה כשירים למשרה, יתמנה לה הכשיר מבין הכשירים, דהיינו המועמד הטוב ביותר מכל המועמדים שניגשו למכרז ונמצאו כשירים.
גם כאשר אין חובה לקיים מכרז, על משרד הממנה אדם למשרה להקפיד על קיומם של כללים בסיסיים, ובהם התאמת העובד לדרישות המשרה ומתן הזדמנות הוגנת, ככל הניתן, לכמה מועמדים להתמודד עליה. יודגש, כי איתור מועמדים מתאימים בנסיבות אלה חייב להיעשות על-פי הנורמות הכלליות של המשפט הציבורי - ביושר, בהגינות, בלי שיקולים זרים, בשוויון וללא הפליה. אסור שבמינוי למשרה ישמשו שיקולים זולת התאמת העובד למשרה.
עד למילוי משרה בידי עובד בדרך קבע, מותר להעסיק בה זמנית, כחריג, באישור הנציבות, אדם שאינו עובד מדינה קבוע כממלא מקום, או עובד המדינה בדרך של מינוי בפועל . עם זאת, עובד יועסק כממלא מקום במשרה פנויה, רק בנסיבות חריגות כאשר מתקיימים כל התנאים האלה:
1. חיוני כי תפקידי המשרה יבוצעו ללא הפסק וללא דיחוי, למשל כאשר אי-העסקת ממלא מקום עלולה לגרום נזק לשלומם או לבריאותם של אנשים, נזק חמור לרכוש, הפסקת שירותים לציבור או הפרעה חמורה בפעולתו של צוות עובדים;
2. אין אפשרות שעובד אחר של המשרד ימלא את תפקידי המשרה באופן זמני;
3. המשרד כבר נקט צעדים למילוי קבוע של המשרה (סעיף 18.132 לתקשי"ר). הסדרים אלה נועדו לאפשר למשרדים לאייש במהירות משרות חיוניות שהתפנו ולהמשיך לספק שירותים חיוניים, בין היתר, משום שאיוש משרה באמצעות מכרז פומבי הוא תהליך ממושך.
יצוין, כי בית המשפט העליון התריע על כך שהעסקת עובדים באופן זמני היא חריג שהפך לנפוץ. נמצא, כי לעובדים המועסקים באופן זמני ואחר כך מתמודדים על המשרה במכרז פומבי יש, מטבע הדברים, יתרון של ידע וניסיון, ועל כן סיכוייהם להיבחר גדולים יותר. עם זאת נפסק, כי ייתכנו מצבים מעטים וחריגים שבהם המציאות מחייבת והדין מאפשר לסטות מדיני המכרזים .
מינוי של אדם, שיש לו זיקה פוליטית, למשרה פנויה, ובלי שנבחנה מועמדותם של כמה מועמדים, מקים חזקה, שהשיקול הפוליטי היה השיקול הדומיננטי שהביא למינוי, אם חזקה זו אינה נסתרת, המסקנה היא כי מינוי זה פסול הוא .
מינוי מנכ"ל ויועץ משפטי
מינוי מנכ"ל: לאחר מינויו של מר ישראל כ"ץ לשר החקלאות הוא הטיל על מר יוסי ישי, שכיהן כמשנה למנכ"ל ומנהל הרשות לתכנון חקלאי במשרד החקלאות (להלן - הרשות לתכנון חקלאי), לשמש מנכ"ל בפועל בחודשים אפריל-יוני 2003. מר ישי מונה למנכ"ל בפועל פעמיים נוספות באישור הממשלה (לחודשים אוגוסט-אוקטובר 2003 ומרס-מאי 2004).
ב-9.5.04 מינתה הממשלה את מר ישי למנכ"ל הקבוע של משרד החקלאות. בפרקי הזמן שבהם לא כיהן כמנכ"ל בתקופת כהונתו של השר ישראל כ"ץ, חזר מר ישי לכהן כמשנה למנכ"ל ומנהל הרשות לתכנון חקלאי. יוצא אפוא, שעד למינויו של מר ישי למנכ"ל קבוע עברה יותר משנה, שבה בשמונה חודשים, לסירוגין, הוא שימש כמנכ"ל בפועל ובחמישה חודשים לא היתה משרת המנכ"ל מאוישת.
מינוי יועץ משפטי: במשך תקופה ארוכה גם לא כיהן יועץ משפטי במשרד: היועץ המשפטי למשרד החקלאות סיים את תפקידו בסוף נובמבר 2003. כבר ביוני 2003 החלה הסמנכ"לית למינהל בהליכים למינוי יועץ משפטי חדש. מכרז בין-משרדי שהתקיים בספטמבר אותה שנה לא העלה מועמד ראוי למשרה.
ממסמכי המשרד עולה, שהסמנכ"לית המתינה להצעת שמות מועמדים לתפקיד זה מטעם לשכת השר. כך לדוגמה, בתחילת אוקטובר 2003 כתבה הסמנכ"לית למינהל ליועץ השר בזו הלשון: "אודה לך אם תודיעני האם אותר מועמד העונה על דרישות המשרה על מנת שאוכל לטפל בקבלת האישורים הנדרשים מנש"מ למינויו במילוי מקום".
לאחר שהנציבות נתנה אישור עקרוני לערוך מכרז פומבי לאיוש המשרה כתבה הסמנכ"לית למינהל בסוף אוקטובר 2003 ליועץ השר: "נא אישורך הדחוף לפנות לנציבות שירות המדינה לפרסום המכרז הפומבי ובמקביל במידה ויש לנו מועמד מתאים, אנא העבר את קורות חייו, תעודת השכלה ואישורים על מקומות עבודה קודמים, על מנת שאפנה לנציבות שירות המדינה לקבלת אישור מיוחד להעסקתו, במסגרת מילוי מקום עד לסיום הליכי המכרז הפומבי. ברצוני לציין כי פנייה לנציבות שירות המדינה לפרסום מכרז פומבי למשרה הינה תנאי לאישור מילוי מקום".
בתחילת נובמבר 2003 פנה המשנה למנכ"ל משרד החקלאות (מנכ"ל משרד החקלאות דהיום) לנציב שירות המדינה בבקשה למנות עורך דין פרטי מסוים למלא את מקום היועץ המשפטי עד לסיום הליכי המכרז הפומבי. הנציבות דחתה את בקשתו והציעה למנות ממלא מקום מעובדי הלשכה המשפטית לתקופה זמנית ולפרסם בענין מכרז פומבי. ב-23.11.03 דחתה הנציבות בקשה נוספת של הסמנכ"לית למינהל למנות את עורך הדין הפרטי לממלא מקום היועץ המשפטי. יוצא אפוא, כי בידי המשרד היתה אפשרות למנות עורך דין מהלשכה המשפטית במינוי בפועל לתקופה זמנית, אך הוא לא עשה זאת.
ב-5.12.03 פורסם בעיתונים מכרז פומבי לתפקיד יועץ משפטי למשרד. המועד האחרון להגשת מועמדות היה ב-28.12.03. כינוסה של ועדת בוחנים נדחה עד אוגוסט 2004 בעיקר בשל מחלוקת בין המשרד לנציבות על זהות נציג המשרד בוועדת הבוחנים. בעקבות שתי עתירות שהגיש אחד המועמדים לבית הדין לעבודה, משום שהמשרד סירב לאפשר לו לעיין במסמכים, התעכב כינוס הוועדה במשך שלושה חודשים נוספים. רק ב-14.11.04 התכנסה ועדת הבוחנים ובחרה עובדת למשרה.
משרד מבקר המדינה מעיר, כי מאחר שהמשרה לא היתה מאוישת ואפילו לא מונה ממלא מקום, היו המשרד והנציבות חייבים לעשות את כל הניתן כדי להחיש את הליכי המכרז.
מכלל האמור עולה, כי תקופה ארוכה לא מונה למשרד יועץ משפטי קבוע או ממלא מקום מקרב עובדי לשכת הייעוץ המשפטי, דבר שעלול היה לפגוע בתפקוד המשרד ובהליכי בקרה עליו. במהלך התקופה נעשו ניסיונות למנות מועמד חיצוני לממלא מקום זמני לתפקיד היועץ המשפטי למשרד. גם משניסיונות אלה לא צלחו, התעכב הליך הבחירה, בעיקר בשל מחלוקת בדבר זהות נציג המשרד בוועדת הבוחנים.
היועץ המשפטי לממשלה בתשובתו מנובמבר 2004 למשרד מבקר המדינה הבהיר, כי התמשכות ההליכים חייבה לכאורה, מינוי ממלא מקום ליועץ המשפטי למשרד, אלא שמשרד החקלאות נמנע ממינוי ממלא מקום מקרב עובדי הלשכה המשפטית, וביקש למנות עורך דין חיצוני לממלא מקום, והיועץ המשפטי לממשלה התנגד לכך. כמו כן הבהיר היועץ המשפטי לממשלה, כי בהיבט העקרוני הוא שותף לעמדה, שאין זה רצוי כי למשרד ממשלתי לא יהיה דרך קבע יועץ משפטי קבוע, ולמצער ממלא מקום.
לפיכך יש לפעול מבעוד מועד לבחירת מחליף קבוע ליועץ משפטי שפורש. כאשר לא ניתן להשלים את הליכי הבחירה עד למועד פרישת היועץ המשפטי, מן הראוי שימונה ממלא מקום מקרב עובדי הלשכה המשפטית באותו משרד, או מקרב השירות המשפטי.
לדעת משרד מבקר המדינה, המסקנה הנובעת מכך היא ש"שומרי הסף" החיצוניים - היועץ המשפטי לממשלה, בכל הנוגע למינוי יועץ משפטי למשרד, וכן נציב שירות המדינה, גם בנוגע למינוי מנכ"ל, צריכים להגביר את ערנותם ואת מעורבותם במצבים כאלה, ולפעול ככל שביכולתם כדי שלא יווצרו חללי זמן ללא "שומרי הסף" האמורים במשרד.
מינוי עובדים למשרות שאינן חייבות במכרז
מינויים פוליטיים ברשות לפיקוח חקלאי הרשות לפיקוח חקלאי (להלן - הרשות) היא תאגיד סטטוטורי הפועל על-פי חוק הרשות לפיקוח חקלאי, התשמ"ח-1988 (להלן - החוק). הרשות מקיימת פיקוח לעניין עבירות שקבע שר החקלאות בהתייעצות עם מועצת הרשות. לביצוע תפקידיה מעסיקה הרשות עובדים קבועים ועובדים עונתיים.
הסדרת מעמדם של עובדי הרשות בתקנות סעיף 15(א) לחוק קובע, כי דין קבלתם של עובדים לרשות ומינוייהם יהיה כדין עובדי המדינה, בשינויים שייקבעו בתקנות. סעיף 25 לחוק מחיל על חברי מועצת הרשות ועובדי הרשות דינים נוספים החלים על עובדי המדינה ועובדי ציבור.
מאז נחקק החוק ועד מועד סיום הביקורת (ספטמבר 2004), לא התקינו שרי החקלאות את התקנות הנדרשות לעניין סעיף 15(א) לחוק ומן הראוי שהדבר ייעשה. אולם יודגש, כי בהיעדר תקנות לא נוצר חלל נורמטיבי, ועל עובדי הרשות חלים העקרונות הכלליים והדינים המהותיים החלים על עובדי מדינה, ואלה משקפים נורמות ראויות לשירות הציבורי בכללותו.
גיוס עובדים עונתיים באמצעות לשכת השר חלק ממשימותיה של הרשות הוא עונתי. על כן נוהגת הרשות לגייס מפעם לפעם כוח אדם זמני-עונתי לתגבור מצבת עובדיה הקבועים. העובדים העונתיים מועסקים לפי חוזה מיוחד להעסקת עובד ארעי במשימה חולפת בדרגות 15-17 של הדירוג המינהלי.
גיוס העובדים למשרות העונתיות נעשה בעבר באמצעות פנייה לחברות כוח אדם לצורך איתור מועמדים. מועמדים נשלחו לבחינות בנציבות לצורך בדיקת התאמתם לתפקיד.
1. בחודשים מאי-דצמבר 2003 קלטה הרשות 24 עובדים עונתיים. שלא כבעבר, לא פנתה הרשות לחברות כוח אדם לצורך איתור מועמדים, והיא גם לא פרסמה מידע לציבור הרחב על המשרות הפנויות. מנכ"ל הרשות בתשובתו למשרד מבקר המדינה ציין, כי עם הבחרו של יועץ השר נערכו עימו מספר ישיבות בהם נדונו, בין היתר, כלל המשרות ברשות לרבות משרות לא מאוישות. בשולי שיחות אלו נדונו גם נושאים של קליטת כוח אדם. הביקורת העלתה, כי רוב העובדים העונתיים שנקלטו כאמור ברשות, הופנו אליה מלשכת שר החקלאות. מנכ"ל הרשות הסביר, כי לשכת השר מסרה לרשות בטלפון שמות של אנשים לצורך בחינת קבלתם לעבודה.
הרשות בחנה את עמידתם רק בתנאי הסף (12 שנות לימוד, שירות צבאי והעדר רישום פלילי) וקלטה את מי שהתאימו לה. מכאן שלא קוים הליך תחרותי ושוויוני לאיוש המשרות. עוד העלתה הבדיקה, כי העובדים שנקלטו לא נשלחו לבחינות בנציבות לצורך בדיקת התאמתם לתפקיד.
2. הבדיקה העלתה, כי 11 מ-24 העובדים העונתיים שנקלטו כאמור ברשות היו חברי מרכז מפלגת הליכוד (אחד מהם הופנה לעבודה בידי הממונה על המועצה לענף הלול, שגם הוא חבר המרכז). עובד נוסף הוא פעיל בליכוד (היה מועמד לחברות במרכז אך לא נבחר) וארבעה עובדים הם בנים של חברי המרכז. יוצא אפוא, כי 16 מ-24 העובדים שנקלטו היו בעלי זיקה פוליטית לשר. מאחר שלא התקיים הליך תחרותי, חזקה שמונו בשל זיקתם הפוליטית.
מנכ"ל הרשות הודיע בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2004, כי לא היה לו מידע על זיקתם הפוליטית של העובדים. הרשות שקלה את מידת התאמתם של העובדים למשימות, ושיקול זה היה בלעדי בקליטת העובדים. המנכ"ל הוסיף, כי לאור הדגשים בדוח מבקר המדינה בנושא המינויים במשרד לאיכות הסביבה, הרשות מתעתדת ליישם הליכי גיוס משוכללים יותר.
לדעת משרד מבקר המדינה, בחינת התאמתם של המועמדים שהופנו מלשכת השר - שכאמור לא נעשתה בידי הנציבות - אין בה כדי להקהות את היתרון לו זכו המועמדים בעלי הזיקה הפוליטית, בהיעדר פרסום פומבי או פנייה למאתר מתאים כגון שירות התעסוקה או חברת כוח אדם ובהיעדר הליך תחרותי.
סדרי מימון ותקצוב העסקת העובדים הזמניים
מימון פעולותיה של הרשות נעשה בידי מועצות הייצור החקלאיות. התקציב של הרשות לשנת 2003 הסתכם בכ-9.5 מיליוני ש"ח, מזה תקציב תגבור להעסקת עובדים עונתיים בסך של כ-4.2 מיליוני ש"ח. עיקר התקציב להעסקת עובדים זמניים של הרשות (כ-79%) מקורו במועצה לענף הלול.
1. תוקף מינויה של מועצת הרשות בהרכבה הקודם פקע בסוף שנת 2003. בחוק נקבע, כי לרשות תהיה מועצה של עשרה חברים שימנה שר החקלאות. המניין החוקי לקבלת החלטות הוא שישה דירקטורים לפחות, אך עד תחילת יוני 2004 מונו רק חמישה דירקטורים.
על אף זאת, עד אוגוסט 2004 התכנס "פורום חברי המועצה הקיימים" לארבע ישיבות ובהן התקבלו החלטות בלי מניין חוקי. הפורום החליט בין היתר להאריך עד סוף 2004 את העסקת העובדים הזמניים שהיו אמורים לסיים את עבודתם בסוף 2003, בלי שהובטח תקציב מלא להעסקתם.
2. בישיבת הפורום באוגוסט 2004 דווח כי מתחילת אותו חודש אין תקציב להעסקת חלק מהעובדים. נציגת משרד המשפטים במועצת הרשות ציינה, כי לדעתה יש להפסיק העסקתם של העובדים, שאין כיסוי תקציבי להמשך העסקתם, אך דעתה לא התקבלה.
מנכ"ל מועצת הצמחים אמר באותה ישיבה, שמועצות הייצור החקלאיות ידאגו לכיסוי הגירעון התקציבי שייווצר עד סוף שנת 2004. התחייבות זו איפשרה קבלת החלטה להמשיך להעסיק את העובדים העונתיים עד סוף 2004. התחייבותו של מנכ"ל מועצת הצמחים כפי שהיא רשומה בפרוטוקול נעשתה שלא בסמכות, שכן הוא התחייב בשם מועצת הצמחים בלי שהמינהלה הזמנית המאוחדת קיבלה החלטה בנושא.
העסקת העובדים העונתיים שהתקבלו בשנת 2003, חלקם כאמור בשל זיקתם הפוליטית, הוארכה לשנת 2004, בלי שהובטח מקור תקציבי להעסקתם, ובלי שהעסקתם אושרה על-ידי הגורם המוסמך - מליאת מועצת הרשות. מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה, כי הרשות הוסיפה להעסיק את רוב העובדים העונתיים שעבדו בשנת 2004 גם בתחילת 2005. גם לא הובהר מדוע היה כלל צורך להעסיק ברציפות עובדים שלפי הגדרתם ולפי תכלית העסקתם אמורים להיות עונתיים.
מינוי מזכירה בכירה במשרד החקלאות
ב-8.6.04 מונתה עובדת לתפקיד של מזכירה בכירה באחד ממחוזות המשרד. העובדת היא גיסתו של חבר מרכז ליכוד.
מבדיקת הדרך שבה גויסה המזכירה עולה כלהלן: ב-17.12.03 שלחה העובדת אל יועץ השר קורות חיים ובהם כתבה: "בהמשך לשיחתך עם [חבר המרכז] לגבי המשרה במשרד החקלאות ... להלן קורות החיים".
על מכתב זה כתב עוזר השר ב-20.12.03: "להעביר [לסמנכ"לית למינהל] לקבל למחוז ...". בעקבות זאת הוציאה לשכת השר ב-21.12.03 מזכר החתום על-ידי עוזר השר לסמנכ"לית למינהל, ולפיו יש לזמן את המועמדת לריאיון ולשלבה בעבודה במחוז.
מנהלת המחוז מסרה למשרד מבקר המדינה, כי בחרה בעובדת לאחר שראיינה אותה וכן שתי מועמדות אחרות. משרד מבקר המדינה מעיר על כך, שיועץ השר הפנה את המועמדת בליווי הוראה לקלוט אותה לעבודה. גם כאשר מתקיים הליך תחרותי, יש פסול בכך שבעניינו של אחד המועמדים ניתנת הנחייה מטעם לשכת השר לקלוט אותו לעבודה, בייחוד כשאותה הנחייה ניתנה בשל זיקה פוליטית.
מינוי עובדים למשרות החייבות במכרז
משרת מנהל תחום תשומות עבודה בענפי החקלאות
1. משנת 2001 קובע משרד החקלאות את אמות המידה להקצאת עובדים זרים במגזר החקלאי ומרכז את הטיפול בבקשות החקלאים בתחום זה. לשם כך אישרה הנציבות ברשות לתכנון חקלאי, שבראשה עומד מר יוסי ישי, משרה שהוגדרה: "ראש תחום עבודה לעובדים בענפי החקלאות" (להלן - מנהל תחום תשומות). מאוגוסט 2001 הועסק במשרה עובד באמצעות חברת כוח אדם, ובמאי 2003 הוא סיים את עבודתו.
2. ב-25.1.04 מונה לתפקיד אדם אחר שהוא חבר מרכז הליכוד (להלן - עובד א'). לשאלת משרד מבקר המדינה כיצד גויס לתפקיד, השיבה הסמנכ"לית למינהל, כי היתה דרישה מלשכת השר לשבצו בתפקיד.
מבדיקת הליך איוש המשרה עולה כלהלן:
(א) ב-13.5.03 נחתם בין המשרד לעובד א' חוזה העסקה, ולפיו הוא יועסק בשירותים להגנת הצומח ולביקורת בתפקיד מפקח מבקר. סדרי מינהל תקין מחייבים כי עובד ייקלט במשרה רק לאחר שעבר את הבחינות בנציבות. רק ב-26.6.03 נבחן המועמד בנציבות ולא נמצא מתאים לתפקיד מפקח מבקר. בבחינה חוזרת ב-24.9.03 נמצא מתאים לתפקיד, אם כי צוין שקצב עבודתו איטי.
הביקורת העלתה, כי בפועל לא הועסק עובד א' בשירותים להגנת הצומח ולביקורת. מיומו הראשון במשרד החקלאות הוא מילא בפועל את תפקיד "מנהל תחום תשומות" ברשות לתכנון חקלאי בכפיפות למר יוסי ישי, שהיה באותו מועד המנכ"ל בפועל של המשרד. יצוין, כי לפי הוראות התקשי"ר , אין לשבץ במשרה עובד, אלא אם כן יבצע הלכה למעשה את המטלות המפורטות בתואר התפקיד המאושר של המשרד.
(ב) במאי 2003, מיד עם תחילת העסקתו של עובד א', ושוב באוגוסט אותה שנה, פנתה הסמנכ"לית למינהל אל הנציבות, לבקשת מר יוסי ישי, וביקשה לשנות את דרישות המשרה ולקבוע שבמקום השכלה בתחום החקלאות יידרש המועמד להיות בעל השכלה בכלכלה, במינהל עסקים או במדעי המדינה. מן הראוי לציין, כי עובד א' הוא בוגר במדעי המדינה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה. נראה, כי המשרד שינה את דרישות המשרה כדי להתאימן למועמד שמילא את המשרה בפועל.
(ג) ב-25.1.04 ביקש משרד החקלאות את אישור הנציבות לאייש את משרת מנהל תחום תשומות בעובד א' בדרך של מילוי מקום עד לסיום הליכי המכרז הפומבי. הנציבות אישרה את הבקשה באותו יום, והעובד שובץ באופן רשמי בתפקיד מנהל תחום תשומות ונחתם עמו חוזה מיוחד עד סוף 2004.
משרד החקלאות ביקש מהנציבות לפרסם מכרז פומבי למשרה רק ב-1.2.04, לאחר שעובד א' מילא את התפקיד בפועל תקופה ארוכה ושובץ במשרה באורח רשמי.
אישור הנציבות לאיוש המשרה בדרך של מילוי מקום ניתן שלא בהתאם להוראות התקשי"ר: קודם מתן האישור היא לא בחנה אם מילוי המשרה דחוף, ואם אדם אחר במשרד יכול למלא באופן זמני את המשרה. כמו כן שיבוצו של עובד א' במשרה נעשה לפני שהנציבות אישרה לפרסם מכרז פומבי, שהוא תנאי הכרחי לפני מינוי אדם למשרה בדרך של מילוי מקום.
מינויו של עובד א' למלא את התפקיד בפועל ממאי 2003 כשהוא משובץ ביחידה אחרת של המשרד, כמו גם מינויו בניגוד להוראות התקשי"ר כממלא מקום, הקנה לו ניסיון של יותר משנה בתפקיד. וכבר קבע מבקר המדינה , כי מינוי עובד כממלא מקום עד לסיום הליך המכרז שבו הוא מועמד יחיד והוא בעל זיקה פוליטית לשר מביא למסקנה כי הוא מונה בשל זיקתו הפוליטית לשר.
(ד) ועדת בוחנים שהתכנסה ב-5.8.04 בחרה בעובד א' למנהל תחום תשומות. יצוין, כי נציג המשרד בוועדה היה מר י' ישי, מנכ"ל המשרד.
דרך הפעולה שתוארה לעיל הביאה למינויו של מקורב פוליטי למשרה קבועה, באמצעות מינוי ממלא מקום ועריכת מכרז תקין לכאורה, שהתקיים בשלב שבו המועמדים אינם מתחרים עוד בתנאי שוויון. כל אלה באישור נציבות שירות המדינה, שלא הקפידה על הכללים שהיא עצמה קבעה ושהיא מופקדת על קיומם.מנכ"ל המשרד, שבתחום אחריותו בין היתר שמירת הדין, טוהר המידות והמינהל התקין, נתן ידו לאיוש משרה תקנית, הכפופה אליו, במינוי פוליטי אגב פגיעה בסדרי מינהל תקין.
משרת דובר המשרד
דובר המשרד שייך לדרג המקצועי במשרד, והוא כפוף למנכ"ל. ב-27.1.04 אישרה הנציבות למשרד החקלאות לפרסם מכרז פומבי למשרת "דובר המשרד והממונה על יחסי ציבור".
1. אף שהנציבות אישרה לפרסם מכרז פומבי, נמנע המשרד מלפרסמו ובמקום זאת פנתה הסמנכ"לית למינהל אל הנציבות וביקשה לאשר את מינויה של מועמדת שאת שמה מסר לה יועץ השר, כדוברת במילוי מקום עד לסיום הליכי המכרז הפומבי. הסמנכ"לית ביקשה את אישור הנציבות אף שידעה שהמועמדת לא עמדה בדרישות הסף למילוי המשרה. נציבות שירות המדינה לא אישרה את מינויה לתפקיד.
2. ב-23.3.04 הודיע יועץ השר לסמנכ"לית למינהל, כי מאחר שעוזרת המנכ"ל יצאה לחופשת לידה, תשמש המועמדת למשרת דובר כעוזרת המנכ"ל בזמן חופשת הלידה. ב-25.3.04 נחתם עמה חוזה מיוחד להעסקת עובד לשכה.
הביקורת העלתה, כי אף שהנציבות לא אישרה את שיבוצה של המועמדת בתפקיד דוברת, בפועל, מיום מינויה לעוזרת מנכ"ל ועד סיום עבודתה באוגוסט 2004 היא מילאה תפקיד של דוברת המשרד - מסרה הודעות לעיתונות, ועיתונאים ביקשו את תגובתה בעניינים שונים. ממסמכי לשכת השר עולה, כי בסיורים ופגישות עבודה היא הוצגה כדוברת המשרד.
מן הראוי לציין, כי על אף האישור של הנציבות מינואר 2004 לפרסם מכרז פומבי למשרת הדובר ואף שהנציבות לא אישרה את מינויה של המועמדת, עד מועד סיום הביקורת לא פרסם המשרד את המכרז הפומבי, ומשרת דובר המשרד לא אוישה.
במועד מינויה של העובדת לעוזרת המנכ"ל שימש מר ישי מנכ"ל בפועל. המנכ"ל ידע שמי שמונתה לעוזרתו משמשת בפועל דוברת, אף על-פי שנפסלה למלא תפקיד זה; בכך נתן המנכ"ל ידו לפגיעה בסדרי מינהל תקין.
מינוי מנהל תחום ביטחון
על-פי החלטת הממשלה מס' 2549 מ-29.9.02, משרות קציני ביטחון ארציים ומקומיים (להלן - קבט"ים) לפי החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, יהיו פטורות מחובת מכרז פומבי. המועמדים יאותרו על-ידי המשרד המבקש למנות קב"ט בהתייעצות עם השר הממונה על המשרד. הליך המינוי ייעשה באמצעות ועדה ובה שלושה חברים: מנכ"ל המשרד, "קצין מוסמך" משירות הביטחון הכללי ו"קצין מוסמך" ממשטרת ישראל.
על-פי החלטת הממשלה, וכן על-פי סדרי מינהל תקין, היה על המשרד לאתר כמה מועמדים ראויים למשרת הקב"ט ולהביאם לפני הוועדה. הסמנכ"לית למינהל איתרה שלושה מועמדים, ששניים מהם עמדו בדרישות התפקיד. במרס 2003 מסרה את פרטיהם לשר החקלאות. אולם השר הציע מועמד משלו לתפקיד. המועמד הוא חבר מרכז הליכוד.
ב-13.5.03 בחנה הוועדה רק את כשירותו של המועמד שהציע השר לתפקיד. לאחר בחינת נתוני המועמד, אישרה הוועדה את כשירותו לתפקיד ממונה ביטחון. בשאלה מדוע לא הובאו לפני הוועדה שני המועמדים האחרים שענו על תנאי הסף ניתנו גרסאות שונות. הסמנכ"לית למינהל כתבה למשרד מבקר המדינה, כי הציגה לשר את שני המועמדים שאיתרה ואשר עמדו בדרישות המשרה.
היא ציינה בפנייתה לשר, כי קיבלה המלצות על המועמדים וכי הם עברו את המבחנים וההכשרות הנדרשות על-ידי גורמי הביטחון למילוי תפקיד הקב"ט. אולם לדבריה השר דחה את המועמדים שהציעה והציע מועמד שלו שהוא בן מיעוטים, לדבריו כדי לממש את מדיניות הממשלה בדבר העדפה מתקנת לבני המיעוטים.
ואילו שר החקלאות כתב למבקר המדינה, כי "המלצתי היתה כמובן כפופה לשיקול דעתה של ועדת הבוחנים שהיתה עצמאית וסוברנית להחליט כראות עיניה. לא קבעתי לוועדת הבוחנים כיצד לפעול, את מי לראיין, את מועמדותו של מי לבחון, או כיצד לבחור לבסוף". השר עמד בתשובתו על כך שמצא לנכון להמליץ לוועדה על מועמדו הואיל ומצא אותו מתאים ביותר מבחינה מקצועית ועניינית, בלי קשר להשתייכותו הפוליטית. המועמד הוא בן מיעוטים וקצין בצה"ל העומד בכל תנאי הסף.
משרד מבקר המדינה אינו מכריע בין גרסאות אלה. עם זאת, ברור כי הליך הבחירה לא היה תקין, שכן בפני הוועדה לא עמדה, למעשה, כל בחירה, והיא בחרה במועמדו של השר, שהיה מועמד יחיד, שעה שראוי היה להביא לפניה את כל המועמדים שעמדו בתנאי הסף.
אי-תקינות בהעסקת עובדים
מלבד הממצאים שפורטו לעיל בדבר ההליך הפסול של בחירתם של עובדים בעלי זיקה פוליטית לשר, הועלו ליקויים הנוגעים למילוי תפקידם:
1. מנהל תחום תשומות: ב-1.2.04 פנה מר ישי, אז המשנה למנכ"ל, לחשב הכללי במשרד האוצר (להלן - החשכ"ל) וביקש לאשר לעובד א' רכב ממשלתי צמוד מתקני הרכב של המשרד. במכתבו ציין המשנה למנכ"ל, בין היתר, כי עובד א' מופקד על הקצאת עובדים זרים לעבודות חקלאיות בכל רחבי הארץ. "לביצוע העבודה, נדרש העובד בנסיעות בהיקף של כ-4,500 ק"מ חודשיים בתנאי שטח חקלאים קשים ביותר". הבקשה נדחתה במרס 2004.
מר ישי, המנכ"ל בפועל באותה עת, פנה לחשכ"ל באפריל 2004 וביקשו לשקול שנית את הבקשה. הבקשה אושרה ב-31.5.04. הביקורת העלתה, כי ממאי 2003, מועד מינויו של עובד א' למנהל תחום תשומות, ועד יוני 2004, הוא לא דיווח כלל על נסיעות בתפקיד ועל עבודה בשעות נוספות. עובדות אלה אינן מתיישבות עם האמור במכתביו של מר ישי לחשכ"ל, מינואר ומאפריל 2004, על היקף נסיעות של 4,500 ק"מ בחודש.
בביקורת במחלקה למשאבי אנוש נמצא, כי עובד א' גם לא המציא למחלקה כרטיסי נוכחות חתומים על ידו כנדרש. העובדת, המפקחת על נוכחות העובדים בעבודה, מסרה למשרד מבקר המדינה כי מאז נכנסה לתפקידה בינואר 2004 לא קיבלה ממנו אף לא כרטיס נוכחות אחד. היא ביקשה ממנו להמציא לה את הנדרש אולם עד מועד סיום הביקורת הוא לא עשה זאת.
על הנהלת המשרד ובייחוד המנכ"ל, המכהן גם כמנהל הרשות לתכנון חקלאי ובתפקידו זה ממונה על עובד א', היה לנקוט את כל הצעדים הנדרשים כדי שהעובד ימלא את החובות המוטלות עליו על-פי הוראות הדין.
2. מנהל תחום ביטחון: על-פי הסכם שנחתם בין הקב"ט לבין משרד החקלאות, הועסק הקב"ט במשרד במשרה מלאה.
(א) בשאלון האישי שמילא הקב"ט ב-31.5.03 הוא ציין, כי משנת 1997 ועד מאי 2003 שימש כקב"ט מוסדות חינוך מטעם רשות מקומית. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה, כי הקב"ט לא הפסיק לעבוד ברשות המקומית עם תחילת עבודתו במשרד: בחודשים יוני-דצמבר 2003 הוא עבד ברשות המקומית במשרה מלאה, והחל מינואר 2004 היא שילמה לו שכר לפי ימי עבודה בפועל.
בה בעת הוא קיבל ממשרד החקלאות שכר על עבודה במשרה מלאה לרבות עבודה בשעות נוספות, ותוספת כוננות. לשם כך אישר המשרד לקב"ט מכסה של 54 שעות נוספות בחודש, ומנכ"ל המשרד המליץ להגדיל את מכסת השעות הנוספות המשולמות לו החל מ-1.7.04 ל-100 שעות בחודש.
על-פי הוראות התקשי"ר (פרק 40.42), עובד המדינה הממלא תפקיד מטעם המדינה ומקבל את שכרו מאוצר המדינה חייב לייחד את כל תשומת לבו למילוי התפקיד שנתמנה לו, ולכן אינו רשאי לעסוק בכל עבודה פרטית מחוץ לתפקידו, אלא אם כן קיבל היתר לכך. הבדיקה העלתה, כי הקב"ט לא הגיש בקשה לעבודה נוספת במשך כל תקופת עבודתו במשרד החקלאות.
(ב) עוד העלתה הביקורת, כי בחודשים שנבדקו לא החתים הקב"ט במרבית הימים את כרטיסו בשעון הנוכחות כנדרש. בימים המעטים שבהם החתים את כרטיסו, הוא נכח במשרד מספר מצומצם של שעות. דיווחי האש"ל שלו נכתבו בכתב יד לא ברור, ולכן לא ניתן לדעת לפיהם מה היה אופי עבודתו ולאילו מקומות נסע. על אף זאת אישרה הסמנכ"לית למינהל את דיווחי האש"ל שלו.
הקב"ט טוען בתשובתו למשרד מבקר המדינה, כי כשהתחיל לעבוד במשרד החקלאות הוא חדל לעבוד במשרה מלאה ברשות המקומית והתחייב לשמש קב"ט של מוסדות החינוך שלה רק בימי שישי ושבת, שאינם נחשבים ימי עבודה במגזר היהודי. טענה זו אינה מייתרת את הצורך בקבלת היתר לעבודה פרטית.
(ג) החזר הוצאות רכב: עם תחילת עבודתו במשרד אושר לקב"ט החזר הוצאות בעבור נסיעות בתפקיד לפי קטגוריה של רכב שירות ד'. הקב"ט נהג לדווח על נסיעות של אלפי ק"מ בכל חודש, ובה בעת קיבל גם מהרשות המקומית החזר הוצאות רכב. ב-1.2.04 אישר החשכ"ל את בקשת מנכ"ל המשרד להצמיד לקב"ט רכב ממשלתי, והקב"ט קיבל את כלי הרכב ב-13.5.04. גם לאחר מכן המשיך הקב"ט לקבל החזר הוצאות רכב מהרשות המקומית.
נציבות שירות המדינה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה, כי נפתחה חקירה משמעתית נגד הקב"ט בחשד לביצוע עבירות משמעת, בין השאר בנושאים המוזכרים בדוח. העובד התפטר מתפקידו במשרד החקלאות בסוף ספטמבר 2004, בעקבות בקשת הנציבות ממנכ"ל המשרד לבחון את המשך העסקתו נוכח ממצאי החקירה.
מינוי עוזרים בלשכת המנכ"ל
על-פי התקשי"ר, אחד החריגים לחובת מכרז הוא איוש משרות של עובדים בלשכות שרים (להלן - עובדי לשכה), ובהן עוזרים ויועצים לשרים ולמנכ"לים. משרות אלה, המכונות גם "משרות אמון", אפשר לאיישן באנשים שנושא המשרה רוחש להם אמון אישי, בלי לקיים הליך תחרותי כלשהו בין מועמדים, והעובדים המועסקים בהן אמורים לסיים את שירותם בתום כהונת נושא המשרה.
המינוי ייעשה לפי התקן שנקבע למשרות אלה בידי הנציבות. על-פי התקן המאושר במשרד החקלאות קיימות בלשכת המנכ"ל שבע משרות של עובדי לשכה: שלוש משרות של יועץ/עוזר, מנהלת לשכה, שתי רכזות לשכה ונהג. להלן פרטים על מינוי עוזרי מנכ"ל:
מינוי עוזרת מנכ"ל לתפקיד בלשכה המשפטית: 1. בינואר 2003 ביקש המשרד מהנציבות אישור חריג לשבץ עוזרת למנכ"ל (להלן - עוזרת א') בתפקיד שהתפנה בלשכה המשפטית, לאחר שעובדת שמילאה אותו תפקיד נבחרה למשרה אחרת. זאת, בזכות התרשמותו הטובה של היועץ המשפטי של המשרד מיכולתה ומכישוריה של עוזרת א', למרות שאין היא עונה על דרישות הניסיון של אותו תפקיד. עוד הודיע המשרד, כי בכוונתו לפעול להורדת דרישות המשרה, עם סיום הליכי קליטת העובדת האחרת בתפקידה החדש.
הנציבות סירבה לתת את האישור בשל אי-עמידה של עוזרת א' בדרישות הניסיון, ובתשובתה למשרד אף עמדה על כך שעוזרת א' מועסקת במשרת אמון, ומעברה לתפקיד מקצועי במשרד מחייב מכרז כדין.
2. במאי 2003 אישרה הנציבות לתקנן משרת משפטן חדשה בלשכה המשפטית שדרישות הניסיון בה נמוכות יותר מדרישות התפקיד שהתפנה כאמור לעיל. למכרז בין-משרדי שפורסם לא נמצאו מועמדים כשירים, והנציבות אישרה בנובמבר 2003 לערוך מכרז פומבי. הסמנכ"לית למינהל ביקשה מהנציבות לאשר את מינויה של עוזרת א' לממלאת מקום במשרה האמורה, ובדצמבר 2003 אישרה הנציבות את המינוי. רק לאחר שיבוצה בתפקיד פורסם מכרז פומבי למשרה. ועדת בוחנים התכנסה ב-1.6.04 ובחרה בעוזרת א' לתפקיד.
עוזרת א' הועסקה למעשה בלשכה המשפטית כחצי שנה לפני שהיה עליה לעמוד לפני ועדת בוחנים. הדבר הקנה לה יתרון של ידע וניסיון לעומת המתמודדים האחרים. הנציבות לא הסבירה מדוע שינתה את עמדתה ביחס לשיבוץ עובד המועסק במשרת אמון כממלא מקום לפני מכרז. דוגמה זו ממחישה כיצד עובדת שהחלה את עבודתה במשרד במשרת אמון מוצאת את דרכה למשרה תקנית. נמצא, כי המהלכים התקינים לכאורה הכשירו את העברת העובדת ממשרת אמון למשרה קבועה במשרד ובתוך כך פינו משרת אמון נוספת בלשכת המנכ"ל. גם אם לעובדת כישורים למלא את דרישות המשרה, היה ראוי שתתחיל את עבודתה בהליך בחירה שוויוני שבו תינתן למועמדים נוספים הזדמנות אמיתית להתחרות על המשרה וייבחר הכשיר מבין הכשירים.
מינוי עוזרת ב' למנכ"ל: ביולי 2003 מונתה לבקשת יועץ השר עובדת לתפקיד עוזרת המנכ"ל (להלן - עוזרת ב'). העובדת היא אשתו של חבר מרכז הליכוד. אף שבאותו מועד לא היה תפקיד המנכ"ל מאויש, אישרה הנציבות את העסקתה. הביקורת העלתה, כי אף שעוזרת ב' מונתה לעוזרת מנכ"ל היא לא עבדה בלשכת המנכ"ל אלא שימשה חברה בצוות שסייע לשר החקלאות, בתפקידו כמנהל המכסות, בנושא מכסות החלב.
מהאמור לעיל עולה, כי לעוזרת ב' למנכ"ל היתה זיקה פוליטית לשר והיא מונתה בידי לשכת השר, במועד שבו לא היה תפקיד המנכ"ל מאויש. בכך הוגדל מספר האנשים בעלי זיקה פוליטית לשר שקיבלו משרות במשרד החקלאות. כאמור, גם לאחר שהמנכ"ל נכנס לתפקידו המשיכה עוזרת ב' לעבוד (עד צאתה לחופשת לידה) עבור לשכת השר. נמצא, כי המנכ"ל לא פעל להפסיק זאת.
הסמנכ"לית למינהל אף היא לא פעלה למנוע את המינויים הלא תקינים של עוזרי המנכ"ל, למרות שמילוי משרות פנויות וגיוס עובדים הם בתחום אחריותה. ביחס לעוזרי המנכ"ל, כמו גם ביחס למינויים בלתי תקינים אחרים שנעשו במשרד, ושתוארו לעיל, היא פעלה כפי שנתבקשה על-ידי יועץ השר. אמנם, במקרים מסוימים שנבדקו במהלך הביקורת היא עמדה על כך שהמינויים ייעשו משיקולים מקצועיים ומנעה מינויים פסולים; אולם בעניין מינויים אחרים, כאמור, לא פעלה בנחרצות הנדרשת לקיום הליכים תקינים.
אין להתעלם מכך שהעדרם של מנכ"ל קבוע ויועץ משפטי הקשה על הסמנכ"לית למינהל ועל מי שכיהן כמשנה למנכ"ל וכמנכ"ל בפועל - מר יוסי ישי, אך גם לא היה בדבר כדי לפטור אותם מחובתם לעשות את כל שביכולתם כדי למנוע מינויים פסולים, ובכלל זה פנייה לנציבות שירות המדינה ובקשת התערבות מצדה, אך זאת לא עשו.
מעורבות לשכת שר החקלאות במינוי עובדים
ממכלול האמור לעיל עולה, כי היתה מעורבות בלתי תקינה של יועץ השר בקליטתם של עובדים, בשל זיקתם הפוליטית לשר ולמפלגתו, בעבודה במשרד וברשות לפיקוח חקלאי. להלן עיקרי תשובותיהם של השר, יועץ השר והסמנכ"לית למינהל של המשרד:
שר החקלאות כתב בתשובתו מדצמבר 2004, כי הורה לצוות משרדו, ואף ליתר האחראים לביצוע הרפורמות במשרד החקלאות, להקפיד הקפדה יתרה בכל פועלם על קיום הוראות החוק ככתבן וכלשונן, וכדבריו: "הח"מ מעולם לא נתן את ידו, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, למינוי פוליטי ו/או בלתי תקין במשרד החקלאות ובתאגידים הסטטוטוריים הכפופים לו על מנת שיפעל למינויו של אדם זה או אחר ומעולם גם לא הסמכתי אדם אחר על מנת שיפנה בשמי ויפעל למינוי של אדם זה או אחר, לרבות בכל הנוגע להתקשרויות עם נותני שירותים כלשהם. זאת ועוד בכל הזדמנות בפני כל פורום הבהרתי לכל העושים במלאכה כי אל להם לטעות ולחשוב כי נוכח היקף המטלות הרב יכולים הם לסטות כהוא זה מהוראות כל דין כמו גם מהוראות התקשי"ר".
הסמנכ"לית למינהל כתבה בתשובתה מנובמבר 2004, כי השר העביר לה הנחיות באמצעות יועץ השר, שלדבריה שימש "זרועו הארוכה" של השר. לדבריה - "מעולם לא סברתי כי מר אילון משוחח איתי ומעביר אלי בקשות על דעת עצמו. היה ברור וכך הציג זאת מר אילון כי הוא פונה ופועל בשם השר". הסמנכ"לית ציינה שגם הפניות אליה בנוגע למינויים המוזכרים בדוח זה היו באמצעות יועץ השר.
יועץ השר כתב בתשובותיו מנובמבר 2004 ומינואר 2005, כי הפנה מועמדים לסמנכ"לית למינהל, כדי שתפעל "לבירורם". הוא טען, כי לא נתן לסמנכ"לית למינהל הנחיות, לא כל שכן "הנחיות בשם השר", לדבריו לכל היותר דובר בבקשות, והוא לא סבר שהסמנכ"לית רואה בהן הנחיות. עוד ציין יועץ השר, כי הוא דוחה את דברי הסמנכ"לית לפיהם הוא פעל בשם השר "יובהר כי הטענה לפיה השר העביר הנחיות באמצעות עוזרו אינה נכונה, שכן השר, מתוקף תפקידו, כלל אינו עוסק במתן הנחיות כי אם בקביעת מדיניות ובהתוויתה".
בדוח על מינויים פוליטיים ומינויים בלתי תקינים במשרד לאיכות הסביבה (עמ' 15), עמד מבקר המדינה על כך שאין מקום למעורבות לשכת השר במינוי עובדים במשרד. הודגש שם, שגם אם לשכת השר אינה מכתיבה מי ימונה למשרות פנויות אלא רק "מציעה" מועמדים, הדעת נותנת שעובדי המשרד יפרשו זאת כתכתיב או כהוראת ביצוע מחייבת. לכן יש לראות אפילו ב"הצעה" של לשכת השר משום התערבות פסולה בהליכי המינוי. הדברים יפים גם למינויים במשרד החקלאות.
..........
ממכלול האמור בדוח זה עולה, כי בתקופת כהונתו של שר החקלאות מר ישראל כ"ץ נעשו במשרד החקלאות מינויים פוליטיים ומינויים בלתי תקינים אחרים. נמצא, כי היתה מעורבות בלתי תקינה של יועץ השר בקליטתם של עובדים, שלרובם זיקה פוליטית למפלגתו של השר. לדבריו הוא פעל על דעת עצמו ולא בשם השר.
בתקופה שנבדקה היו פרקי זמן קצרים שבהם לא כיהן כלל מנכ"ל במשרד ובאחרים כיהן מנכ"ל בפועל. משך תקופה ארוכה נעדר גם יועץ משפטי למשרד. לדעת משרד מבקר המדינה, על היועץ המשפטי לממשלה ונציבות שירות המדינה להגביר את ערנותם ואת מעורבותם במצבים כאלה ולפעול ככל שניתן כדי שלא ייעדרו במשרד שומרי הסף הפנימיים - מנכ"ל ויועץ משפטי.
לא מן הנמנע, שהעדר יועץ משפטי וכן מנכ"ל קבוע במשרד הקשה על הסמנכ"לית למינהל ועל מי שכיהן כמשנה למנכ"ל ומנכ"ל בפועל, מר יוסי ישי, ואין להתעלם מכך, אך גם לא היה בדבר כדי לפטור אותם מחובתם לעשות כל שביכולתם כדי למנוע מינויים פסולים.
באשר לנציבות שירות המדינה - כמה מהמינויים הובאו לאישורה והיה בידיה להשתמש בסמכויותיה ולמנוע מינויים בלתי תקינים, אך היא לא תמיד עשתה זאת.