ערב טוב לכם,
באתי לכאן הערב כדי לענות על העלילה הבזויה שנרקמה נגדי ונגד הליכוד במגמה אחת להפיל את השלטון בישראל בעלילה ולתפוש את השלטון בשקר.
אני מבקש לתאר לכם את התפתחות הדברים בחודשים האחרונים.
לפני כחודשיים החליטה מפלגת העבודה, מתוך ראיית צרכיה הפוליטיים הפנימיים, לגרור את המדינה כולה למערכת בחירות. אמרתי כבר אז שהבחירות מיותרות, שההתנהגות של מפלגת העבודה, בעיצומו של מאבק נגד הטרור וערב מלחמה אפשרית בעירק, היא התנהגות מופקרת וחסרת אחריות.
אני מוכרח להודות - אפילו אני, לא העליתי בדעתי עד כמה מופקרת וחסרת אחריות יכולה להיות ההתנהגות שלהם.
אני אתן לכם דוגמא.
לפני מספר שבועות ערכתי ביקור בפיקוד העורף, כדי לבדוק את ההיערכות והמוכנות לקראת אפשרות של התקפה על תושבי ישראל. כולנו יודעים שקיימת סכנה של מלחמה בעירק. הסכנה שישראל תותקף אינה גדולה - אבל היא קיימת. ולשם כך חייבים להיערך, כדי לתת לתושבי ישראל את ההגנה הטובה ביותר. כל ילד מבין את זה - חוץ ממפלגת העבודה, תומכיה וכל מי שעוזר לה.
האחריות הזו מוטלת בסופו של דבר עלי. אני הוא ראש הממשלה. אני נושא באחריות העליונה להגנת תושבי ישראל.
ואני מבקר ובודק - לפעמים בביקורי פתע - את כל נושא ההיערכות, את כל ההכנות. כך אני עושה. הייתי מועל בתפקידי אם לא הייתי פועל כך.
והנה, מפלגת העבודה, יחד עם כל מי שעוזר לה, התחילו לתקוף אותי אישית, ולהציג את ההיערכות למלחמה בתור תרגיל של בחירות. כאילו אין משבר בעירק. כאילו לא הותקפנו כבר על-ידי טילים מעירק כשכל המומחים הסבירו אז, שזה לא יקרה. זה קרה בעבר. אנחנו חייבים להיות מוכנים.
אבל לא בעיני מפלגת העבודה. במוחותיהם יש רק בחירות. כל העולם כולו סובב סביבם וסביב סיכוייהם לזכות בעוד נתח של שילטון. כך הם חושבים, או לפחות כך הם מדברים.
ההתנהגות הזו, על חשבון הדבר הקדוש ביותר, היא התנהגות מבישה. אבל יותר מכך. זוהי התנהגות מופקרת, התנהגות חסרת אחריות.
הדוגמא הזו מלמדת על כל מה שקורה כאן בשבועות האחרונים.
תחילה יצאו למסע ציד על הליכוד כולו. ניסו להשחיר תנועה שלמה, את כל נבחריה עד האחרון שבהם. ניסו להפוך את כולנו למאפיה, לפשע מאורגן. והכל מסיבות פוליטיות.
אתם יכולים להשוות בין הדרך שבה נהגתי אני בפרשה לבין הדרך שבה נהג עמרם מצנע. הרי במפלגת העבודה התגלו תופעות חמורות ביותר: זיופי בחירות, רמאות בקלפיות שנעלמו, קניית מקום בכסף. יש חקירות במשטרה, יש כתבי אישום, יש מינויים פסולים, תצהירי שקר, הכל. מצנע עצמו נחקר בשתי פרשיות שחיתות במשטרה וכבר התפרסמו עלילותיו הקשורות לאי שמירת טוהר המידות וקשריו עם קבלנים ואני ממון בחיפה.
אני פעלתי מיד - מצנע לא עשה כלום.
אני הודעתי מיד שארחיק מהליכוד ומהממשלה כל מי שיימצא בבחירתו פסול, וכך עשיתי - מצנע לא עשה דבר. שום דבר. אני מיניתי ועדה לתיקון הפרצות בשיטה הדמוקרטית ואימצתי את מסקנותיה - מצנע לא עשה כלום כשבבחירות במפלגתו, תחת הנהגתו, התגלו זיופים חמורים. הוא לא עשה כלום ולא יעשה כלום.
כי למצנע ולעיתונות המלווה אותו אין עניין בטוהר מידות - אותם מעניין רק הליכוד, לא מעניינת אותם השחיתות - אותם מעניין הליכוד.
זה פגע בליכוד ולמרות זאת, מפלגת העבודה נשארה תקועה ומצנע לא ממריא.
אז עברו לשלב הבא וניסו לפגוע בי דרך הבנים שלי. לקחו את עמרי, שכל חטאו היה שבא לסייע לי, כראש ממשלה, וניסו להפוך אותו לפשע מאורגן. וכשזה לא הצליח, ניסו למצוא איזו פרשה לכאורה של איזה אי יווני ולהדביק אותה לגלעד בכוח. שיהיה ברור: פרשה ישנה, שכבר שוכבת שנים, שאינה קשורה אלי, שגלעד בני לא נשאל על-ידי הרשויות אף לא שאלה אחת ואף לא התבקש למסור עדות - בא עיתונאי ומספר רכילות - ומפלגת העבודה קופצת מיד על השלל. גלעד, שהוא כלכלן במקצועו, עשה עבודה כלכלית - מה זה? שחיתות! גלעד קיבל שכר על העבודה, מה זה, כפי שנאמר? זה מאפיה! אני שואל, אתם השתגעתם? יצאתם מדעתכם?
ושוב, זה לא עזר. ומצנע עדיין תקוע בסקרים. הוא עדיין לא יכול. והשלטון, ריח השלטון עדיין כל כך רחוק.
אין מה לעשות, עוברים לשלב הבא.
מישהו, שזהותו נחקרת כעת על-פי הוראת היועץ המשפטי לממשלה - מישהו מדליף מסמך מלא רכילות ושקרים על עסקיו של גלעד, שכאילו קשורים אלי.
אני רוצה להגיד לכם את העובדות המדויקות:
לפני יותר משנה, מצא מבקר המדינה כי נלקחו תרומות בניגוד לחוק והודיע לי על-כך. אני נדהמתי מהממצאים. חזרתי הביתה למשק, ודיברתי עם הבנים, ואמרתי להם, ביוזמתי: חייבים להחזיר את כל הכסף לתורמים. מיד. גם אם צריך שוב למשכן את הבית שלנו. חייבים לעשות זאת.
אני היחיד שפעלתי כך, למיטב ידיעתי, אני היחיד שפעלתי כך שהחזיר את הכסף. ברק לא עשה זאת עד היום. מצנע, בעמותה שלו, לא עשה את זה, למרות שכך נדרש ממנו. רק אני החזרתי את הכסף, ביוזמתי, בלי שמישהו הכריח אותי. לא המבקר אמר לי להחזיר. אני, כששמעתי את הגיוס הזה של התרומות מעבר למותר, אני ביוזמתי החלטתי להחזיר את הכסף.
עכשיו מדובר פה בסכום גדול, כמעט 5 מיליון שקלים. לי הרי אין אמצעים כספיים. כבר ב-1989 הוצאתי את ניהול המשק מידי, גם קודם היה נאמן, עד שהבנים חזרו מהצבא, כפי שדורש החוק. כשהבנים חזרו מהצבא הם נטלו את ניהול המשק לידיהם, לצד העסקים האחרים שלהם. היום גלעד מנהל את זה בהצלחה ואני לא מעורב - כך דורש החוק.
הוצאתי את החסכונות שלי ושל לילי ז"ל ונתתי כחצי מיליון שקלים שמחציתם במשיכת יתר. גלעד התגייס להביא את שאר הכסף. ואכן זמן קצר לאחר מכן הוא העביר לי את יתרת הסכום, קצת יותר מארבעה מיליון שקלים, ואני החזרתי את כל הכסף לתורמים והודעתי על כך למבקר המדינה. לא חיכיתי לגיוס כל הכסף. אחרי שהוצאתי את חסכונותי ואת חסכונותיה של לילי, את חסכונות שנינו, העברתי מיד את הסכום הזה, דבר ראשון, כדי שיהיה ברור לכולם שאכן בכוונתי, בניגוד למה שעשו אחרים, להחזיר את הכסף.
בכך הסתיימה הפרשה מבחינתי.
אני אומר כאן בבירור: לא ידעתי במדויק כיצד הושג הכסף. דיברנו על משכון המשק, ולמיטב ידיעתי אז כך נעשה. כשנשאלתי על כך במשטרה זה מה שאמרתי, שאינני יודע במדויק, שהבנים טיפלו בעניין ולמיטב ידיעתי המשק מושכן.
אם בדיעבד נמצאה דרך אחרת - מה טוב. גלעד, בני, הוא איש עסקים מוצלח מאוד. עסקיו רחבים מאד. הוא מצליח ומרוויח ואני גאה בו מאד. אני יודע שהכל נעשה בדרך כשרה וחוקית, שהכל עשוי ומדווח כראוי. יש בידיו מסמכים שמוכיחים הכל. המסמכים החשובים, ביחס להלוואה, הוצגו בפני הציבור במסיבת עיתונאים.
אגב, את הגירסה המלאה שנמסרה, עיתון הארץ, זה שהתחיל את הפרסום, את התשובות המלאות שנמסרו, הוא לא פירסם. יש לו אחריות חשובה להביא את כל העובדות. אבל העיתון החליט לא לעשות כך. כי אחרת, מה יהיה עם השערוריה, מה יהיה עם הסקנדל. הרי מי שהדליף, ומי שניפח, ומי שחגג לא עשה את זה כדי לברר את האמת. יש דרכים פשוטות לברר. באים, שואלים שאלות, מקבלים תשובות, בודקים מסמכים. אבל בזה הרי אין סקנדל, אתם יודעים את זה מצוין בעצמכם. את זה אי אפשר לנצל לצרכים פוליטיים. ככה אי אפשר להפיל שלטון.
אז ממציאים. מספרים שקרים. מנפחים רכילות. סוחרים בבדיות.
קחו למשל את סיפורו של ידידי סיריל קרן. איש שבצעירותו, בגיל 17, בא ארצה כמתנדב, כאיש מח"ל צעיר, כמתנדב מבריטניה. נולד באנגליה, אזרח בריטי הוא בא הנה כדי ללחום יחד איתנו כתף אל כתף במלחמת העצמאות. סיכן את חייו ברגעים הקשים ביותר של מדינת ישראל. שירתתי איתו יחד במהלך תקופה ממושכת במלחמת העמצמאות. מאז שיצאנו משדה הקרב אנחנו חברים, שנים. עשרות שנים.
חוגגים את החגים יחד. הוא מכיר את הבנים מאז שנולדו, הוא מלווה אותי כל החיים. הוא אף פעם לא ביקש ממני כלום - ואף פעם לא קיבל. איו לו כאן עסקים, לא היו לו ולמען האמת, בגיל 73, אני לא חושב שגם יהיו לו. אבל הוא אוהב אותנו. הוא אוהב את הארץ. את העם, וכן - אנחנו חברים. זאת חברות בת עשרות שנים. אגב במלחמת ששת הימים הוא חזר ארצה. גם במלחמת יום הכיפורים הוא הגיע. הוא הגיע אל כוחותי שהיו מערבית לתעלה.
אני שואל אתכם: תראו מה מנסים לעשות לו בגלל העובדה שהוא חבר שלי. ואני שואל איך אפשר לנהוג כך באנשים? תראו מה עושים, תראו מה עושים.
אז גלעד לווה ממנו כסף, עם ריבית, ואז החזיר את ההלוואה, עם ריבית ושילם מס. זה שוחד? זו טובת הנאה? אני יכול בכלל לתת לו משהו? מה זה - אתם השתגעתם לגמרי?
בכלל, אני מוכרח לומר, אני עוד לא ראיתי שוחד שעובר דרך כל הבנקים, כל הניירות, כל הכספים, כל הדברים האלה. אבל הטירוף אחז עד כדי כך. זה לא השחיתות מטרידה. אני היחידי שנקטתי כאן בצעדים. ואמשיך ואנקוט בצעדים. אני היחידי שהבאתי את ההצעה הזאת לשינוי חוק הבחירות עכשיו, ואני אנסה להעביר אותו בכנסת הנוכחית. אבל לעשות דבר כזה. זה הדבר הכי נורא שיכול להיות. מדובר כאן באדם שאוהב את ישראל. מה אתם עושים לו? אין שוחד. ואין מרמה. ואין כלום. מי שרוצה יכול לקבל את המסמכים ולראות בעצמו, במקום לעשות דרמות פוליטיות.
מערכת ההדלפות השקריות הזו הגיעה לרמה כזו, שאפילו היועץ המשפטי לממשלה נאלץ להתערב. תראו מה הוא אומר על ההדלפה הזו ועל הפרסומים האלה: הוא אומר שיש כאן גם פגיעה בחקיקה וגם התערבות פוליטית גסה. הוא מינה אף את צוות לחקור את העניין, בתוכו שרות הביטחון הכללי לחקור ולגלות מי הדליף - עד כדי כך חמור הדבר בעיניו. תראו מה אמרה ברדיו פרופ' רות גביזון מהאגודה לזכויות האזרח: היא אמרה "המעשה הזה זאת פגיעה ביכולת למשול", היא אומרת, "זה שיבוש של הבחירות".
כך מתנהגת מערכת בחירות שרוצה אמת? לא! כך מתנהגים פוליטיקאים קטנים שרוצים לגנוב שלטון בכל מחיר. גם במחיר של רמיסת החוק, גם במחיר של הכפשה ושקר.
מר מצנע רוצה שאני אלך למשטרה, שאני אדבר, אפילו תשדירים כבר עושים לו בשביל זה - על מה אני צריך לדבר, על הרכילות הבזויה שממנה מנסים יועציו לפרנס את הקמפיין הכושל שלו? על מה שאני אדבר, על כל שמועה עלובה שהוא ואנשיו מפיצים? על התשדירים שלהם?
הוא - הלך למשטרה על השחיתויות שלו? הוא מדבר על הזיופים במפלגה שלו? הוא עשה משהו בכלל? שום דבר. הוא באמת מדבר - אני עושה. ואני אמשיך לעשות.
אני רוצה לומר לכם, אני לא מוכן לשחק את המשחק הבזוי הזה. תרצה המשטרה לקבל תשובות - יבואו, ישאלו שאלות, אני אגיד להם כל מה שאני יודע, בלי להסתיר דבר. כי לי אין מה להסתיר. שום דבר. אדרבא, יבואו, ישאלו שאלות, יהיו גם תשובות. אני מוכן לענות על כל שאלה.
אבל אני יודע שמהיום יבואו כל יום עם סיפור חדש. עם איזו רכילות. איזה בדל של שמועה שמישהו קלט או קיבל. כל יום סיפור, כל יום שמועה, אתם יודעים עד מתי? עד אחרי הבחירות.
אני מכיר את העם בישראל. אני משרת אותו כבר שנים רבות. משדות הקרב עד לראשות הממשלה. לחמתי בכל המלחמות. הקמתי בזמנו לפני שנים רבות את הליכוד. פעלתי בתפקידים הבכירים ביותר. אז כרגע יש ניסיון של חוגים מסוימים להסתער עלי, אבל העם מבין שזה הכל פוליטיקה מלוכלכת וקטנה. כי זה עם חכם. זה עם שיודע את ההבדל בין אמת לשקר. בין מה שחשוב לרכילות זולה.
העם שלנו רוצה לחיות. הוא צריך לבחור ביני - לבין אדם חסר כל ניסיון וחסר כל הבנה בנושאים המדיניים והביטחוניים המורכבים שבהם אנחנו עוסקים היום.
אני שומע את דיעותיו - לדבר היום על ערפאת. להימלט תחת אש, להיכנע לטרור - אפילו חבריו במפלגת העבודה - כמו שאמר מתן וילנאי - לא מקבלים את זה. אפילו הם מבינים שהאיש הזה הוא טעות אחת גדולה.
אני לא אירתע בגלל פרובוקציות פוליטיות של בחירות מלבצע את חובתי. אני ראש הממשלה. האחריות עלי. אני אמשיך לנהוג כרגיל, להגיד את האמת ולעשות את כל מה שאני חייב לעשות כדי להגן על תושבי ישראל, לדאוג להם, היום ואחרי הבחירות. כי החיים לא נגמרים ביום הבחירות - אנחנו צריכים להמשיך ולחיות כאן גם ביום שאחרי.
לא ארתע ואמשיך, אני ראש הממשלה והאחריות עלי. עכשיו ואחרי הבחירות.
