מסמך זה הוכן עבור ועדת החוקה, חוק ומשפט, במסגרת דיוני הוועדה בהצעתה לשינויים בשיטת הממשל הישראלית. המסמך סוקר במבט משווה את מבנה הממשלות והרכבן במדינות שונות, תוך התמקדות בכמה סוגיות עיקריות ובהן:
ממשלה ברובד אחד או בשני רבדים (הבחנה בין "ממשלה" ל"קבינט"); גודל הממשלה (מספר השרים המכהנים בה); הבחנה בין שרים מ"דרגות" שונות או "סוגים" שונים (שרים בכירים וזוטרים, שרי קבינט ושרים שמחוץ לקבינט, שרים העומדים בראש משרדים ושרים "נוספים" במשרדים קיימים, שרים "עם תיק" ושרים "ללא תיק"); סגני שרים (או נושאי משרות שממלאים פונקציות מסוימות של סגן שר); סגנים לראש הממשלה.
בדמוקרטיות ליברליות נהוג להבחין בין שלושה סוגי משטרים או ממשלים: נשיאותי, נשיאותי למחצה ופרלמנטארי: במשטר נשיאותי, שדוגמא בולטת לו היא ארצות-הברית, ראש הרשות המבצעת נבחר באופן עצמאי ונפרד מהרשות המחוקקת לתקופת זמן קצובה מראש. הנשיא נבחר על-ידי ציבור הבוחרים וכלפיו הוא נושא באחריות. במשטר פרלמנטארי המאפיין את רוב מדינות אירופה וכן מדינות רבות נוספות, ראש הממשלה עומד בראש מועצת שרים (קבינט) שממשיכה להתקיים כל עוד היא נהנית מתמיכת הפרלמנט. במשטרים אלה, במקרים רבים, נשיא נבחר או מלך משמש באופן טקסי יותר כראש המדינה. משטר נשיאותי-למחצה מערב בתוכו את שני סוגי המשטרים האמורים. קיימים בו, זה לצד זה, נשיא נבחר בעל עוצמה רבה וראש ממשלה שאחראי (accountable) בפני הפרלמנט. צרפת היא דוגמא מייצגת לסוג זה של משטר.