עיוורים בישראל: זכויות, סיוע ושירותים

עיוורון הוא מגבלה מולדת או מגבלה שמתפתחת במהלך החיים, אשר עלולה לפגוע בכל תחומי החיים, החל בפעולות היומיומיות הפשוטות ביותר וכלה בעיסוקים מורכבים. לפי ההגדרה המקובלת בישראל ובמערב אירופה, עיוור הוא מי שלוקה באחת משלוש המגבלות האלה: 1. העדר ראייה מוחלט. 2. חדות ראייה מרבית של 3/60 בעין הטובה ביותר, גם בעזרת משקפיים (כלומר, מי שאינו מסוגל למנות אצבעות ממרחק של שלושה מטרים גם בעזרת המשקפיים הטובים ביותר). 3. צמצום שדה הראייה עד כדי כך ששדה הראייה המרבי אינו עולה על °20 בעין הטובה ביותר. אדם שמצבו תואם את ההגדרה הזאת זכאי לתעודת עיוור של משרד הרווחה. על-פי נתוני משרד הרווחה, בראשית שנת 2007 היו בישראל 26,630 עיוורים הזכאים לתעודת עיוור. מרבית הזכאים סובלים מלקות ראייה בדרגות שונות, ומיעוטם סובלים מעיוורון מוחלט. כ-65% מן הזכאים, 17,405 במספר, הם בני למעלה מ-65.