בישראל נמצאים כיום 86 פליטים ליברים אשר עזבו את ליבריה בעקבות מלחמת האזרחים שנמשכה מאז שנת 1989. הפליטים הליברים ברובם הגדול הם פליטים הומניטריים שמדינת ישראל נעתרה לבקשת הנציבות הראשית של האו"ם לפליטים להעניק להם הגנה קבוצתית זמנית עד אשר תסתיים מלחמת האזרחים בארצם. כלומר, למעט שניים, הפליטים הליברים אינם פליטים מוכרים מכוח האמנה הבינלאומית בדבר מעמדם של פליטים אלא פליטים הומניטריים הזוכים להגנה קבוצתית זמנית.
משנת 2003 החלה ליבריה בשיקום המדינה. בסוף שנת 2005 התקיימו בחירות דמוקרטיות בליבריה, ואלן ג'ונסון-סירלאף נכנסה לתפקידה כראש המדינה בינואר 2006. בעקבות השיפור במצב הפוליטי, קבעה הנציבות הראשית של האו"ם לפליטים ב-26 באפריל 2006 כי ליברים שקיבלו הגנה קבוצתית זמנית במדינות רבות בעולם יכולים לחזור לארצם.
בעקבות קביעת האו"ם, הודיע משרד הפנים לפליטים הליברים כי ההגנה הקבוצתית הזמנית עליהם תקפה עד 31 במרס 2007. הפליטים הליברים חוששים לשוב כעת לארצם ומבקשים להישאר בישראל תקופת זמן נוספת. מרביתם הגישו לאחרונה בקשות אינדיבידואליות להכרה כפליט. לשניים מהם הוענקה ההכרה, בקשות של אחדים עדיין נבדקות ויתר הבקשות נדחו.
ארגוני זכויות אדם מבקשים לא לדרוש מכל הקבוצה, בצורה קולקטיבית, לעזוב את ישראל. גם אם נקבע שליבריה בטוחה לחזרתם של הפליטים – וגם על כך יש להם השגות – עדיין יש לשקול שיקולים באופן פרטני.
במסמך מוצג מידע כללי על ליבריה, מידע על פליטים בישראל, על הענקת ההגנה הקבוצתית הזמנית לפליטים הליברים, סיומה והתייחסויות לכך.
