לפי החוק, "קופת החולים אחראית כלפי מי שרשום בה למתן מלוא שירותי הבריאות שלהם הוא זכאי לפי חוק זה". נוסף על כך נקבע בחוק כי "המדינה אחראית למימון סל שירותי הבריאות מהמקורות המנויים בסעיף 13".
סל השירותים הבסיסי, הניתן על-ידי קופות החולים, מוגדר בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ובצו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות), התשנ"ה-1995. הסל נקבע על סמך שירותי הבריאות שסיפקה קופת חולים כללית ב-1 בינואר 1994, וכן על סמך שירותי הבריאות שסיפק משרד הבריאות ב-31 בדצמבר 1994.
סעיף 9 לחוק קובע כי עלות סל הבריאות לקופות החולים (סכום הקובע את היקף ההוצאה המוכרת לקופות החולים לאספקתו של הסל) תתעדכן מדי שנה בשיעור עליית מדד יוקר הבריאות שתפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שר הבריאות ושר האוצר רשאים, על-פי החלטת מועצת הבריאות ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, לעדכן את עלות הסל לקופות בשל שינויים דמוגרפיים שחלו באוכלוסייה (שינויים בגודל האוכלוסייה ובהרכב הגילים). נוסף על כך, מאז שנת 1998 עדכון עלות סל הבריאות כולל עדכון בגין שינויים טכנולוגיים (הוספת תרופות וטכנולוגיות חדשות).
עלות סל שירותי הבריאות בשנת 2004 היתה 21,921,000 ש"ח. להלן מקורות המימון של הסל: 50.6% –תשלומי מס בריאות; 44% – השתתפות הממשלה; 5.4% – השתתפות עצמית נורמטיבית של המבוטחים. השתתפות עצמית היא תשלום חובה בעבור שירות או מוצר רפואי הכלולים בסל שירותי הבריאות. קבלת השירות או המוצר הרפואי מותנים בתשלום.
