במסמך מוצגות הטענות הבולטות בדבר מחסור במורים בישראל, עמדת משרד החינוך ותגובתו על טענות אלה ונתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בכל הקשור למחסור במורים. עוד מוצגת במסמך סקירה של כמה מהפרסומים הבין-לאומיים המרכזיים העוסקים בסוגיית המחסור במורים במדינות שונות בעולם.
לדברי פרופסור אברהם יוגב מבית-הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב, במאמר שפרסם בשנת 2006, הנתונים על כוחות ההוראה בישראל מלמדים על מחסור הולך וגובר במורים (בפרט במורים צעירים), שצפוי כי יחמיר בשנים הקרובות.
פרופסור יוגב מונה בין הגורמים העיקריים למחסור את אלה:
- קצב התבגרות מהיר מאוד של כוחות ההוראה, בפרט בחינוך העל-יסודי במגזר היהודי;
- מחסור ניכר במורים צעירים, בפרט בחטיבה העליונה, הנובע לא רק מקליטה מעטה של בוגרים צעירים מהמוסדות להכשרת מורים אלא בעיקר מהשפל בביקוש ללימודי הוראה, המתבטא בירידה ניכרת במספר הנרשמים להכשרה להוראה.
טענתו של פרופסור יוגב בדבר מחסור במורים מבוססת על חישוב שבו הופחת שיעור המורים המבוגרים (בני 50 ומעלה) משיעור המורים הצעירים (עד גיל 30) באותו מקצוע הוראה. לדברי פרופסור יוגב, המשמעות של תוצאה שלילית המתקבלת בחישוב זה היא עודף של מורים מבוגרים על מורים צעירים שעשויים למלא את מקומם לאחר פרישתם מן המערכת, ולפיכך גם סכנה להיווצרות מחסור במורים.
לדברי פרופסור יוגב, תוצאות החישוב שערך (המבוסס על נתונים משנת 2000) אומנם מצביעות על מחסור ניכר במורים הצפוי בשנים הקרובות, בפרט בחטיבה העליונה, שכן בה התקבלה תוצאה שלילית כמעט בכל מקצועות ההוראה. גם בחטיבת הביניים התקבלה תוצאה שלילית במקצועות הוראה רבים, אך התופעה בולטת בחטיבה זו פחות מאשר בחטיבה העליונה. שלב הלימודים היחיד שבו נמצא עודף של מורים צעירים על מורים מבוגרים ברוב מקצועות ההוראה הוא החינוך היסודי (אם כי בעניין זה פרופסור יוגב מציין שעקב הגידול הדמוגרפי גם העודף בחינוך היסודי עלול שלא להספיק לצרכיה העתידיים של מערכת החינוך).
