בתי החולים בישראל עושים שימוש בציוד רפואי חד פעמי ממוחזר. שימוש כזה שנוי במחלוקת הן בישראל והן בעולם: בעוד גורמים מסוימים אינם סבורים שהוא כרוך בסיכון רפואי, אחרים סבורים שיש לאסור אותו באופן גורף, בשל הסיכון למטופלים הכרוך בכך.
מממצאי סקרים שהוצגו בדוח מבקר המדינה לשנת 2005, שעסק בנושא זה, עולה כי כמחצית מהאבזרים שעברו עיבוד חוזר וסומנו כסטריליים וכמוכנים לשימוש נמצאו מזוהמים, בכמחצית מהאבזרים שנבדקו היו פגיעות חיצוניות, וכמחצית מהאבזרים לא עמדו בדרישות המפרט.
על פי דוח מבקר המדינה, משרד הבריאות לא אסר את השימוש בפריטים חד פעמיים ממוחזרים, אולם הוא לא הוציא לכלל בתי החולים הוראות ונהלים, לא קבע תקנים ודרכי פעולה בעניין זה ולא פיקח על פעולות בתי החולים בתחומים אלה. מבקר המדינה קרא למשרד הבריאות לקדם את עבודת המטה בנושא, כדי שיוכל לגבש בהקדם עמדה ברורה בכל הנוגע להסדרים שיחייבו את המוסדות הרפואיים לגבי השימוש החוזר בציוד רפואי חד פעמי.
משרד הבריאות מסר כי הוא אינו אוסר ואינו מתיר שימוש בציוד רפואי חד פעמי ממוחזר. בשנים 1995-2003 מינה המשרד כמה ועדות לבחינת הנושא, אולם לא דן בהמלצותיהן. בסופו של דבר מינה המשרד ועדה מסכמת, באמצעות המועצה ללוגיסטיקה, שהמלצותיה תורגמו לטיוטת חוזר מנכ"ל. טיוטה זו הועברה לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה בחודש ינואר השנה. נכון להיום אין הנחיות למיחזור ציוד רפואי חד פעמי, ומבחינת משרד הבריאות הנושא נמצא באחריותם המלאה של בתי החולים. משרד הבריאות גם אינו מפקח על תהליכי המיחזור שמבצעים בתי החולים.
סוגיה זו מעלה, בין היתר, שתי שאלות בתחום זכויות החולה: הראשונה, האם יש לקבל את הסכמת המטופל לטיפול באמצעות ציוד רפואי חד פעמי ממוחזר? השנייה, האם יש לציין ברשומות הרפואיות של המטופל כי בטיפול בו נעשה שימוש בציוד כזה?
ציוד רפואי חד פעמי הוגדר ככזה על ידי היצרן בשל הקושי לנקותו בצורה נאותה ובשל הפגיעה האפשרית באיכותו כתוצאה מתהליך המחזור, אולם יש הטוענים כי הגדרת היצרן נובעת בעיקר מאינטרסים כלכליים.
בתי החולים ממחזרים ציוד רפואי חד פעמי שהיצרן לא התיר לעשות בו שימוש חוזר משיקולים כלכליים ובשל הרצון להקטין את עלות הטיפול. הטענה המרכזית היא שמערכת הבריאות בישראל פועלת במגבלות תקציביות קשות מאוד, המחייבות אותה לצמצם את העלויות בתחומים שונים. אחת הדרכים לחסוך היא לא להשליך ציוד רפואי חד פעמי לאחר שימוש אחד, אלא לנקות, לחטא ולעקר ציוד זה, ולהשתמש בו שוב ושוב. לטענת בתי החולים עלות המיחזור נמוכה מעלות רכישת ציוד רפואי חד פעמי חדש.
השימוש בציוד רפואי חד-פעמי ממוחזר שנוי במחלוקת. יש הסבורים כי הוא אפשרי, כיוון שלא ידוע על בעיות מיוחדות הנובעות מכך, בעוד שאחרים סבורים כי יש לאסור אותו בצורה גורפת, בשל הסיכון למטופלים הכרוך בכך.
משרד הבריאות לא קבע עמדה ברורה בנושא מיחזור ציוד רפואי חד-פעמי. בתשובה על פנייתנו מסר המשרד כי הוא "אינו אוסר או מתיר מיחזור ציוד רפואי חד פעמי בבתי החולים". למעשה, ההנחיה היחידה שעל פיה פועלים בתי-החולים בנושא זה היא מכתב שנטען בו כי "אין איסור גורף לשימוש חוזר לאחר עיקור בציוד חד-פעמי דוגמת צנתרים ואחרים. הקביעה לגבי שימוש חוזר, כאמור לעיל, הינה של הצוות הרפואי המטפל באישור הנהלת המוסד".
נציין כי שימוש בציוד רפואי חד פעמי ממוחזר אינו נהוג רק בישראל, אלא מקובל במדינות שונות בעולם. מסקירה המוצגת בדוח מבקר המדינה עולה כי יש מדינות האוסרות מיחזור של ציוד רפואי חד-פעמי (צרפת, פינלנד, הונגריה, איטליה ופורטוגל), ואחרות ממליצות שלא למחזר, אך הנושא אינו מוסדר בהן (יוון, בלגיה ואוסטריה); יש מדינות שרואות בגוף הממחזר יצרן, והוא נדרש לעמוד בכל דרישות האיכות ובתקנים הנובעים מכך (שווייץ, נורבגיה, דנמרק, ספרד, שבדיה, ארצות-הברית ובריטניה), ואילו אחרות מתירות מיחזור רק על פי כללים ברורים (גרמניה).
מבקר המדינה קרא למשרד הבריאות לקדם את עבודת המטה, כדי שיוכל לגבש בהקדם עמדה ברורה בכל הנוגע להסדרים שיחייבו את המוסדות הרפואיים לגבי השימוש החוזר בציוד רפואי חד פעמי. נציין כי גם ההסתדרות הרפואית הישראלית סבורה שיש לקבוע הנחיות וכללים ברורים למיחזור ציוד רפואי חד פעמי ולשימוש בו. נוסף על כך, יש לקיים בקרה ופיקוח על תהליכי המיחזור, שיבטיחו שהפריטים הממוחזרים עומדים בתקנים הראויים ואיכותם לא נפגמה.
