אביו של נכה צה"ל התלונן בשם בנו על ליקויים בטיפולו של האגף לשיקום נכים במשרד הביטחון (להלן - אגף השיקום) בתשלום תגמולים לנכי צה"ל, כדלקמן:
1. בנו של המתלונן קיבל תגמולים למפרע עבור כמה שנים, והמתלונן הבחין שהסכום שקיבל עבור חודש פברואר של אותן שנים היה קטן מסכום התגמול בשאר החודשים. אגף השיקום הבהיר שחישב את התגמול לפברואר לפי 28 ימים בחודש. המתלונן טען כי סכום התגמול החודשי המשולם לנכים הוא קבוע ואינו תלוי במספר הימים בכל חודש, ואין סיבה לנהוג אחרת כאשר משולמים לנכה תגמולים למפרע. יתר על כן, המתלונן טען כי אגף השיקום אינו עקבי בעניין זה, שכן רק סכום התגמול למפרע לחודש פברואר חושב לפי מספר הימים, ולעומת זאת, סכום התגמול לחודשים שבהם 31 יום היה זהה לסכום התגמול בחודשים שבהם 30 יום.
בירור הנציבות העלה כי לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן - חוק הנכים), התגמולים המשולמים לנכים הם תגמולים חודשיים. לפיכך סכום התגמול, בכלל זה סכומו של תגמול שמשולם למפרע, אינו צריך להיקבע לפי מספר הימים בחודש.
הנציבות העירה לאגף השיקום שעליו לשנות את שיטת החישוב של התגמולים למפרע לחודש פברואר באופן שסכומם יהיה זהה לסכום החודשי הקבוע. אגף השיקום הודיע לנציבות כי פעל בהתאם לקביעתה.
2. המתלונן הלין על כי אגף השיקום משלם לנכים את התגמול עבור כל חודש באחד בחודש שאחריו, אף שבהוראה מפורשת בחוק הנכים נקבע כי "תגמול ישולם מדי חודש בחודשו בסופו של כל חודש".
בעקבות בירור התלונה מסר אגף השיקום לנציבות כי תיקן את הליקוי שהתגלה, והוחל בתשלום התגמולים השוטפים לכל נכי צה"ל בסופו של כל חודש, כמתחייב.
