המתלוננת, אחות במקצועה, התלוננה כי פוטרה במהלך הריונה מהמרכז לבריאות הנפש טירת הכרמל (להלן - ביה"ח).
ביה"ח טען בתגובה על התלונה כי המתלוננת לא פוטרה עקב הריונה אלא בשל חוסר אמינות ותפקוד לקוי. ביה"ח הסביר כי חוסר אמינותה של המתלוננת בא לידי ביטוי, בין היתר, בכך שלא דיווחה שהיא בחודש השני להריונה במסגרת הריאיון אתה שהתקיים טרם קבלתה לעבודה, ובכך שהיא דיווחה על כך לאחות האחראית רק בסוף החודש השלישי להריונה. נוסף על כך, היא נתנה למטופלת תרופה שלא בשעה היעודה וללא אישור רופא ודיווחה דיווח מוטעה על שעת מתן התרופה (להלן - אירוע מתן התרופה). כמו-כן, היא לא מסרה מידע מדויק באשר למספר הימים בשבוע שבהם היא לומדת.
בירור התלונה העלה כי עוד לפני אירוע מתן התרופה נזפה האחות האחראית במתלוננת על שלא הודיעה על דבר הריונה לפני קבלתה לעבודה. יום לאחר אירוע מתן התרופה, בשעה 13:00, מסרה המתלוננת את גרסתה הכתובה לעניין, ובשעה 15:00 כבר נמסר לה מכתב פיטורים. עוד העלה הבירור כי חקירת האירוע הסתיימה תשעה ימים לאחר שפוטרה המתלוננת, ומכאן שהיא פוטרה עוד קודם שהוסקו מסקנות מהתחקיר.
חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, קובע כי אין להפלות לרעה עובדת מחמת הריון. יתרה מזו, בית הדין לעבודה קבע כי אם עובדת לא דיווחה בעת קבלתה לעבודה שהיא בתחילת הריונה, אין מעביד רשאי לראות בכך עילה לפיטוריה . למרות זאת, נמצא כי ביה"ח התייחס בחומרה רבה לכך שהמתלוננת לא דיווחה על הריונה במהלך ריאיון העבודה. גם העובדה שהמתלוננת פוטרה כבר למחרת היום שבו חל אירוע מתן התרופה, ועוד לפני שהסתיים תחקיר האירוע, מעידה שעוד לפני האירוע התרשם ביה"ח שמדובר בעובדת לא אמינה. כלומר אי-הדיווח על ההריון היה ככל הנראה השיקול העיקרי בקבלת החלטתו של ביה"ח לפטר את המתלוננת, ואירוע מתן התרופה לא היה אלא "הקש ששבר את גב הגמל" שהוכיח את חוסר אמינותה של המתלוננת.
נוכח הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה ופסיקת בית הדין לעבודה קבע נציב תלונות הציבור שהשיקול בדבר אי-הדיווח על ההריון אסור היה שייכלל בין השיקולים להפסקת העסקתה של המתלוננת. נוכח האמור לעיל, ובשל ליקויים נוספים שנמצאו בהליך פיטוריה של המתלוננת, קבע הנציב כי על ביה"ח לתת למתלוננת פיצוי כולל בסך 15,000 ש"ח.
בית החולים קיים את הצבעת הנציב.
