לפי חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977 (להלן - חוק הפסיכולוגים), רשאי לעסוק בפסיכולוגיה רק אדם הרשום בפנקס הפסיכולוגים או מי שקיבל היתר זמני לעסוק בפסיכולוגיה (להלן - פסיכולוג). לפי סעיף 15 לחוק הפסיכולוגים, זכאי להירשם בפנקס הפסיכולוגים רק בעל תואר "מוסמך" לפסיכולוגיה או בעל תואר גבוה ממנו שניתנו מאת מוסד שהוכר כמוסד להשכלה גבוהה לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, או בעל תואר בפסיכולוגיה שניתן מאת מוסד בחוץ-לארץ, אשר ועדה שמינה שר הבריאות הכירה בו כשווה ערך לתואר "מוסמך" כאמור.
שתי פסיכולוגיות, בעלות תואר בפסיכולוגיה מאוניברסיטאות בברזיל ובארגנטינה, התלוננו על שהגף להערכת תארים ודיפלומות מחו"ל במשרד החינוך (להלן - הגף) העריך את התואר שלהן, לצורך דירוג ותנאי שכר, כשקול לתואר "בוגר" בלבד, למרות שעל בסיס תואר זה משרד הבריאות מצא אותן זכאיות להירשם בפנקס הפסיכולוגים ולעסוק בפסיכולוגיה; כלומר, העריך את התואר שלהן כשקול לתואר "מוסמך".
מנהל הגף הסביר לנציבות כי המתלוננות למדו חמש שנים לתואר, ועל-פי המידע מהספרות המקצועית שבידיו, הנוגע למערכת האקדמית של מדינות דרום אמריקה, לימודים לתואר ראשון נמשכים בין ארבע לשש שנים, וכדי לקבל תואר "מוסמך" נדרשים בעלי תואר בוגר להשלים בין שנתיים לשלוש שנות לימוד נוספות. לפיכך הוערך התואר של המתלוננות כשקול לתואר בוגר בלבד. עם זאת מסר מנהל הגף כי מאחר שמשרד החינוך ומשרד הבריאות מעריכים באופן שונה את התואר, יובא עניינן של המתלוננות לדיון לפני ועדת היגוי לעניין הערכת תארים שבמשרד.
ואולם אף שלדברי הגף הייתה הוועדה אמורה להתכנס בדצמבר 2007, לא התכנסה הוועדה באותו מועד, וישיבת הוועדה נדחתה פעם אחר פעם. הנציבות העירה לגף שהדחיות החוזרות ונשנות של הדיון בסוגיה שבה עוסקת התלונה אינן מוצדקות.
במאי 2008 התכנסה לבסוף הוועדה, ומשרד החינוך הודיע לנציבות שהוועדה החליטה שכל מי שרשום בפנקס הפסיכולוגים, תוארו יוערך כשקול לתואר מוסמך.
ביולי 2008 הודיע משרד החינוך למתלוננות כי בעקבות קבלת אישור משרד הבריאות ולפיו הן רשומות בפנקס הפסיכולוגים ורשאיות לעסוק בפסיכולוגיה, הוחלט להעריך את תואריהן כשקולים לתואר מוסמך.
