המתלונן, עובד של חברת שמירה וניקיון (להלן - החברה), הגיש לאחת מלשכות ההוצאה לפועל (להלן - הלשכה) בקשה לביצוע פסק דין שהוצא נגד החברה בשל הלנת שכר, ובמסגרתה ביקש צו לעיקול מיטלטלין במשרדי החברה. צו העיקול ניתן כמבוקש, אך הלשכה הודיעה למתלונן שהצו לא בוצע מאחר שלא ניתן היה לאתר את החברה בכתובת שמסר בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל. המתלונן עמד על כך שהחברה החייבת פועלת בכתובת שמסר ואף הלין על כי נדרש לשלם אגרה בגין העיקול שלא בוצע.
בירור הנציבות העלה כי המתלונן מסר שמשרדי החברה שוכנים בבניין משרדים הממוקם בלב אזור תעשיה ומסחר. פקידי הביצוע מטעם לשכת ההוצאה לפועל ביקרו בַּמָקום בשעה 19:30 בערב, בעת שדלתות בניין המשרדים היו נעולות. מאחר ששם החברה לא צוין על השלטים שמחוץ לבניין ועל התוויות שעל תיבות הדואר, כתבו פקידי הביצוע בדוח ביצוע הפעולה כי "החברה לא מוכרת בבניין". ואולם, עובד הנציבות, שערך ביקור במקום בשעות הצהריים, מצא שהחברה פועלת בבניין, כפי שטען המתלונן, ואף ששמה ומקומה בבניין אינם מצוינים על שום שלט מחוץ לבניין, ניתן היה לאתרה בקלות.
עוד העלה בירור הנציבות כי על-פי נוהלי העבודה של הנהלת בתי המשפט[15] ניתן, ככלל, לבצע צווי עיקול מ-08:00 עד 22:00, אך "צו שניתן כנגד חייבת שהיא חברה באזור משרדים/תעשיה יבוצע עד לשעה 17:00 בערב".
הנציבות מצאה את התלונה מוצדקת, שכן הפעולות לביצוע צו העיקול נעשו בשעות לא סבירות ושלא לפי נוהלי הנהלת בתי המשפט, ועקב כך מסרו פקידי הביצוע דוח מוטעה שמנע מהמתלונן לממש את זכויותיו.
הלשכה החזירה למתלונן חלק מכספי האגרה ששילם בגין צו העיקול, אולם עמדת הנציבות הייתה שיש להשיב לו את מלוא האגרה. כמו-כן הצביעה הנציבות לפני הנהלת בתי המשפט על הצורך לרענן בקרב כל עובדי לשכות ההוצאה לפועל את ההנחיות בנוגע לשעות העיקול.
בעקבות הצבעת הנציבות הורה סמנכ"ל אכיפה וגבייה בהנהלת בתי המשפט ללשכה להשיב למתלונן את יתרת האגרה ששילם בגין הליך העיקול. כמו-כן הורה הסמנכ"ל לכל לשכות ההוצאה לפועל להקפיד לסיים עיקולים במשרדי חברות עד השעה 17:00.
יצוין שרק לאחר פניות חוזרות ונשנות של הנציבות קיבל המתלונן בסופו של דבר את יתרת האגרה ששילם.
