המתלונן, קצין בצה"ל, נקרא לשירות מילואים פעיל, אך כאשר התייצב לשירות הודיע לו צה"ל כי אינו יכול לגייסו. למתלונן נמסר כי הסיבה לאי-גיוסו היא הודעה שקיבל צה"ל מהמשטרה ולפיה נפתח למתלונן תיק בגין עברת אלימות במשפחה (להלן - אלמ"ב), וכי בעקבות פתיחתו ביקשה המשטרה שלא יישא נשק. בירור הנציבות העלה כי תיק החקירה שנפתח נגד המתלונן נסגר מחוסר אשמה כאחד עשר חודשים לפני מועד גיוסו למילואים, אך המשטרה לא הודיעה על כך לצה"ל.
הנציבות מצאה כי אף שהמידע בדבר פתיחת חקירה נגד אדם הוא מידע רגיש, בייחוד כשמדובר בחקירה שעניינה אלמ"ב, אין כללים ברורים המסדירים את הליך העברת המידע בעניין זה מהמשטרה לצה"ל, וכי אף שהמשטרה מדווחת לצה"ל על דבר פתיחת חקירה בנושא אלמ"ב, היא אינה מודיעה לו כדבר שבשגרה על סגירת התיק.
הנציבות העירה למשטרה כי נוכח הפגיעה בשמו הטוב של אדם ועגמת הנפש שעשויה להיגרם למי שנמנע ממנו לשרת במילואים בשל חקירה שהסתיימה זה מכבר, על המשטרה להסדיר בהקדם את הליך העברת המידע בעניין זה לצה"ל ולהקפיד כי תימסר לצה"ל הודעה גם על סגירת תיק החקירה.
בעקבות פניות הנציבות הודיעה המשטרה כי היא מקיימת דיונים עם צה"ל להסדרת הליך העברת המידע על פתיחת תיקי אלמ"ב ועל סגירתם. כמו-כן מתקיימים דיונים לגיבוש קריטריונים מנחים שיסדירו את הליך קבלת ההחלטה לאסור על מי שנחקר בנושא אלמ"ב לשאת נשק.
הנציבות מקיימת מעקב בנושא זה.
