המתלונן, ניצול שואה יליד 1917 שעלה ארצה בשנת 1990, מקבל מהמוסד לביטוח לאומי גמלה משום שהיה אסיר ציון בברית המועצות, וכן קצבת זקנה מיוחדת לעולים קשישים. בתלונתו לנציבות טען שהמוסד מסרב לשלם לו גמלת השלמת הכנסה כתוספת לקצבת הזקנה בנימוק שהוא מקבל גמלת אסיר ציון.
עוד טען המתלונן כי מאחר שהוא אינו מקבל גמלת השלמת הכנסה, נשללת ממנו גם הזכות לקבל סיוע לניצולי שואה הניתן רק למי שמקבל גמלת הבטחת הכנסה (או השלמת הכנסה).
להשלמת הכנסה זכאי רק מי שהכנסתו נמוכה מסכום מסוים (להלן - הסכום הקובע), ובחישוב ההכנסה של מבוטח נלקחות בחשבון כל הכנסותיו מכל מקור שהוא (למעט חריגים מועטים הקבועים בחוק). הגמלאות שהמוסד משלם למתלונן נחשבות הכנסה, ובעקבות קבלתן הייתה הכנסתו גבוהה מהסכום הקובע.
בירור הנציבות העלה כי לפי חוק התוכנית להגדלת גמלאות הבטחת הכנסה לקשישים נזקקים ולסיוע לניצולי שואה (תיקוני חקיקה), התשס"ח-2008, נעשו שינויים בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, ובאפריל 2008 הוגדלה הגמלה החודשית המשולמת לקשישים בני יותר משמונים, וכן הוגדל שיעורו של הסכום הקובע לגביהם.
בעקבות התערבות הנציבות שב המוסד ובדק את עניינו של המתלונן ומצא כי נוכח הגדלת הסכום הקובע הוא זכאי לגמלת השלמת הכנסה.
הבירור העלה כי המוסד לא פעל להביא את השינוי בחוק לידיעת הקשישים שהשינוי בחוק עשוי להשפיע עליהם. הנציבות הסבה את תשומת לבה של הנהלת המוסד לצורך להביא לידיעת קשישים אלו את דבר עידכון הקצבאות ואת עדכונו של הסכום הקובע, שבגללו אפשר שהם זכאים לגמלת השלמת הכנסה.
המוסד הודיע לנציבות כי בעקבות פנייתה נשלחה הודעה לקשישים אשר עקב השינוי בחוק הבטחת הכנסה אפשר שיהיו זכאים להשלמת הכנסה, ובה הוצע להם להגיש תביעה להשלמת הכנסה; התביעות שיוגשו ייבחנו לפי החוק במתכונתו החדשה.
