1. כללי
ישראל מחויבת לתהליך השלום ושואפת להגיע להסדר מוסכם על בסיס העיקרון של שתי מדינות לשני עמים, מדינת ישראל כמדינת העם היהודי ומדינה פלשתינית לעם הפלשתיני, כחלק ממימוש חזון הנשיא בוש.
ישראל מאמינה כי עליה לפעול לשיפור המציאות הנוכחית. ישראל הגיעה למסקנה כי אין כיום שותף פלשתיני מולו ניתן להתקדם בתהליך שלום דו-צדדי. לאור זאת גובשה תכנית של התנתקות חד צדדית, המבוססת על השיקולים הבאים:
הקיפאון הגלום במצב הנוכחי הינו מזיק. כדי לצאת מקיפאון זה, על ישראל ליזום מהלך שלא יהיה מותנה בשיתוף פעולה פלשתיני.
התכנית תוביל למציאות ביטחונית טובה יותר, לפחות בטווח הארוך.
בכל הסדר קבע עתידי, לא תהיה התיישבות ישראלית ברצועת עזה. לעומת זאת, ברור כי באזור יהודה ושומרון יישארו אזורים שיהוו חלק ממדינת ישראל, ובתוכם יישובים אזרחיים, אזורים ביטחוניים ומקומות בהם לישראל יש אינטרסים נוספים.
היציאה מרצועת עזה ומאזור בצפון השומרון (ארבעה ישובים, ומתקנים צבאיים בסביבתם) תקטין את החיכוך עם האוכלוסייה הפלשתינית ויש בה פוטנציאל לשיפור מרקם החיים הפלשתיני והכלכלה הפלשתינית.
ישראל מקווה כי הפלשתינים ישכילו לנצל את מהלך ההינתקות על- מנת לצאת ממעגל האלימות ולהשתלב מחדש בתהליך ההידברות.
מהלך ההינתקות ישלול את תוקפן של הטענות כנגד ישראל בדבר אחריותה לפלשתינים ברצועת עזה.
מהלך ההינתקות אינו גורע מן ההסכמים הקיימים בין ישראל לפלשתינים. ההסדרים הקיימים הרלוונטיים ימשיכו לחול.
כאשר תהיינה בצד הפלשתיני ראיות לנכונות, ליכולת ולמימוש בפועל של לחימה בטרור וביצוע הרפורמות על-פי מפת הדרכים, ניתן יהיה לשוב לנתיב המו"מ וההידברות.
2. עיקרי התוכנית
א. רצועת עזה:
ישראל תפנה את רצועת עזה, כולל כל ההתיישבות הישראלית הקיימת כיום, ותיערך מחדש מחוץ לשטח הרצועה. זאת, למעט היערכות צבאית באזור קו הגבול בין רצועת עזה למצרים (ציר "פילדלפי"), כפי שיפורט בהמשך.
עם השלמת המהלך, לא תיוותר באזורים שיפונו במרחב היבשתי של רצועת עזה נוכחות ישראלית קבועה של כוחות ביטחון ואזרחים ישראלים.
כפועל יוצא מכך, לא יהיה יסוד לטענה שרצועת עזה הינה שטח כבוש.
איו"ש:
ישראל תפנה אזור בצפון השומרון (גנים, כדים, חומש ושא-נור) ואת כל המתקנים הצבאיים הקבועים באזור זה, ותיערך מחדש מחוץ לאזור המפונה.
עם השלמת המהלך, לא תיוותר באזור צפון השומרון נוכחות ישראלית קבועה של כוחות ביטחון ואזרחים ישראלים.
המהלך יאפשר רציפות טריטוריאלית פלשתינית באזור צפון השומרון.
ישראל תשפר את התשתית התחבורתית באיו"ש, במטרה לאפשר רציפות תחבורתית פלשתינית באיו"ש.
המהלך יקל על הפעילות הכלכלית והמסחרית הפלשתינית באיו"ש.
גדר הביטחון:
ישראל תמשיך בבניית גדר הביטחון, בהתאם להחלטות הממשלה הרלוונטיות. התוואי יביא בחשבון שיקולים הומניטריים.
3. המציאות הביטחונית לאחר הפינוי
א. רצועת עזה:
ישראל תפקח ותשמור על המעטפת החיצונית ביבשה, תשלוט באופן בלעדי במרחב האווירי של עזה, ותמשיך לקיים פעילות צבאית במרחב הימי של רצועת עזה.
רצועת עזה תהיה מפורזת מנשק שהימצאותו אינה תואמת את ההסכמים הקיימים בין הצדדים.
ישראל שומרת לעצמה את הזכות הבסיסית להגנה עצמית, כולל נקיטת צעדי מניעה כמו גם תגובה תוך שימוש בכוח כנגד איומים שיווצרו מרצועת עזה.
איו"ש:
עם פינוי היישובים באזור צפון השומרון (גנים, כדים, חומש ושא-נור), לא תיוותר נוכחות צבאית קבועה באזורם.
ישראל שומרת לעצמה את הזכות הבסיסית להגנה עצמית, כולל צעדי מניעה כמו גם תגובה, תוך שימוש בכוח, כנגד האיומים שיווצרו באזור זה.
בכל יתר שטחי איו"ש, תימשך הפעילות הביטחונית הקיימת. עם זאת, בהתאם לנסיבות, תשקול ישראל לצמצם פעילותה בערים פלשתיניות.
ישראל תפעל לצמצום מספר נקודות הביקורת בכלל איו"ש.
4. מתקנים ותשתיות צבאיים ברצועת עזה ובאזור צפון השומרון
ככלל יפורקו ויפונו, למעט כאלו שישראל תחליט להשאיר ולהעביר לגורם שייקבע.
5. אופי הסיוע הביטחוני לפלשתינים
ישראל מסכימה כי בתיאום עמה יינתן ייעוץ, סיוע והדרכה לכוחות ביטחון פלשתינים לשם לחימה בטרור ושמירת הסדר הציבורי, על-ידי גורמים אמריקנים, בריטים, מצריים, ירדניים או מומחים אחרים, כפי שיוסכם על ישראל.
ישראל עומדת על כך שלא תהיה נוכחות ביטחונית זרה ברצועה ו/ או באיו"ש, שלא בתיאום עמה ובהסכמתה.
6. אזור הגבול בין הרצועה למצרים (ציר פילדלפי)
בשלב ראשון, ישראל תמשיך לקיים נוכחות צבאית לאורך קו הגבול בין רצועת עזה לבין מצרים (ציר פילדלפי). נוכחות זו הינה צורך ביטחוני חיוני. במקומות מסוימים, ייתכן שתידרש הרחבה פיזית של השטח שבו תתבצע הפעילות הצבאית.
בהמשך, תישקל האפשרות לפנות אזור זה. פינוי האזור יהיה מותנה, בין היתר, במציאות הביטחונית, ובמידת שיתוף הפעולה של מצרים ביצירת הסדר אמין אחר.
אם וכאשר ייווצרו התנאים לפינוי אזור זה, ישראל תהיה מוכנה לבחון אפשרות הקמת נמל ימי ושדה תעופה ברצועת עזה, בכפוף להסדרים שייקבעו עם ישראל.
7. היישובים הישראלים
ישראל תשאף להשאיר על כנם את נכסי הדלא ניידי של הישובים הישראלים. [הערה - כפוף להימצאות גוף בינלאומי שיקבל חזקה כאמור להלן).
העברת הפעילויות הכלכליות הישראליות לשימוש פלשתיני מגלמת בתוכה אפשרות להרחבת הפעילות הכלכלית הפלשתינית.
ישראל מציעה כי יוקם גוף בין לאומי (דוגמת ה- AHLC), שיוסכם על דעת ארה"ב וישראל, שיקבל חזקה מישראל על הישובים שיושארו ויעריך את שווי כלל הנכסים.
ישראל שומרת לעצמה את הזכות לבקש התחשבות בערך הכלכלי של הנכסים שיושארו בשטח המפונה.
8. תשתיות והסדרים אזרחיים
תשתיות המים, החשמל, הביוב והתקשורת המשרתות את הפלשתינים יושארו.
ישראל תשאף להשאיר את תשתיות המים, החשמל והביוב המשרתות את היישובים הישראלים שיפונו.
ככלל, ישראל תאפשר המשך אספקת חשמל, מים, גז ודלק לפלשתינים, על-פי ההסדרים הקיימים.
ההסדרים הקיימים, לרבות בנושא מים והתחום האלקטרו-מגנטי, יישארו בתוקפם.
9. פעילות הארגונים הבינ"ל האזרחיים
ישראל רואה בחיוב רב את המשך פעילותם של הארגונים ההומניטריים הבינ"ל והעוסקים בפיתוח אזרחי, המסייעים לאוכלוסייה הפלשתינית.
ישראל תתאם עם הארגונים הבינ"ל את ההסדרים שיקלו על פעילותם זו.
10. ההסדרים הכלכליים
ככלל, ההסדרים הכלכליים הפועלים כיום בין ישראל לפלשתינים יישארו בתוקף.
הסדרים אלה כוללים, בין היתר:
ב. כניסת עובדים לישראל בהתאם לקריטריונים הקיימים.
ג. תנועת סחורות בין רצועת עזה, איו"ש, ישראל וחו"ל.
ד. המשטר המוניטארי.
ה. הסדרי המיסוי ומעטפת המכס.
ו. סידורי דואר ותקשורת.
בטווח הארוך, ובהתאם לאינטרס הישראלי בעידוד עצמאות כלכלית פלשתינית רבה יותר, ישראל שואפת להקטין את מספר העובדים הפלשתינים הנכנסים לישראל. ישראל תתמוך בפיתוח מקורות תעסוקה ברצועת עזה ובאזורים הפלשתיניים באיו"ש.
11. אזור התעשייה ארז
אזור התעשייה ארז, הנמצא בתוך רצועת עזה, מעסיק כ-4,000 עובדים פלשתינים. המשך פעילות אזור התעשייה הינו בראש ובראשונה אינטרס פלשתיני מובהק.
ישראל תשקול להשאיר את אזור התעשייה במתכונתו הנוכחית בשני תנאים:
א. קיום סידורים ביטחוניים מתאימים.
ב. הכרה מפורשת של הקהילייה הבין-לאומית, כי המשך קיומו של אזור התעשייה במתכונתו הנוכחית לא ייתפס כהמשך שליטה ישראלית באזור.
לחילופין, אזור התעשייה יועבר לאחריות גורם פלשתיני או בינלאומי מוסכם.
ישראל תבחן, יחד עם מצרים, אפשרות הקמת אזור תעשייה משותף בגבול רצועת עזה, מצרים וישראל.
12. המעברים הבין-לאומיים
ז. המעבר הבינ"ל בין רצועת עזה למצרים:
ההסדרים הקיימים היום במעבר ימשיכו להתקיים.
ישראל מעונינת להעביר את המעבר לנקודת "משולש הגבולות", כשני ק"מ דרומה ממיקומו הנוכחי. הדבר יעשה בתיאום עם המצרים. הדבר יאפשר הרחבת שעות הפעילות במעבר.
המעברים הבינ"ל בין איו"ש לירדן: ההסדרים הקיימים היום במעברים ימשיכו להתקיים.
13. מעבר ארז
מעבר ארז יועתק לתחומי מדינת ישראל בלוח זמנים שייקבע בנפרד.
14. לוח זמנים
תהליך הפינוי מתוכנן להסתיים עד סוף שנת 2005.
שלבי הפינוי ולוח הזמנים המפורט יובאו לידיעת ארה"ב.
15. סיכום
ישראל מצפה לתמיכה בינלאומית רחבה למהלך ההינתקות. תמיכה זו חיונית בכדי להביא את הפלשתינים לממש בפועל את המוטל עליהם בתחומי הלחימה בטרור וביצוע הרפורמות על-פי מפת הדרכים. אז יוכלו הצדדים לחזור לנתיב המו"מ.
התחייבויות ארה"ב שניתנו כחלק מתוכנית ההינתקות
1. ביום ה- 14.4.04 התחייבה ארה"ב, באמצעות מכתב נשיאותי את ההתחייבויות הבאות:
- שימור עיקרון היסוד של הממשלה לפיו לא יתקיים תהליך מדיני עם הפלשתינים לפני חיסול ארגוני הטרור, כפי שמופיע במפת הדרכים.
- התחייבות אמריקאית שלא יופעל לחץ מדיני על ישראל לאמץ כל תוכנית מדינית אחרת, שאינה מפת הדרכים, ושלא יתנהל מו"מ מדיני עם הפלשתינים כל עוד לא ביצעו את המחויבויות שלהם על-פי מפת הדרכים (הפסקת הטרור, האלימות וההסתה, פירוק ארגוני הטרור, החלפת הנהגה וביצוע רפורמות מקיפות ברשות הפלשתינית).
- הכרה אמריקאית, חד משמעית, בזכותה של ישראל לגבולות בטוחים ומוגנים, כולל גבולות בני הגנה.
- הכרה אמריקאית בזכותה של ישראל להגן על עצמה, בעצמה, בכל מקום ולשמר את כוח ההרתעה שלה נגד כל איום.
- הכרה אמריקאית בזכותה של ישראל להגן על עצמה נגד פעולות טרור ונגד ארגוני הטרור בכל מקום, כולל באזורים מהם יצאה ישראל.
- עמדה אמריקאית חד משמעית בנושא הפליטים לפיה לא תהיה כל חזרה של פליטים לישראל.
- עמדה אמריקאית שלא תהיה חזרה לגבולות 67', מכוח שני שיקולים עיקריים: גושי ההתיישבות הישראלית ויישום המושג "גבולות בני הגנה".
- עמדה אמריקאית לפיה גושי ההתיישבות הישראלית הגדולים יישארו בידי ישראל, בכל מקרה. כל שאר האזורים ביו"ש יהיו פתוחים למו"מ.
- ארה"ב מציבה תנאים ברורים להקמתה של המדינה הפלשתינית העתידית ומציינת כי המדינה הפלשתינית לא תקום כל עוד לא פורקו ארגוני הטרור, כל עוד לא תוחלף ההנהגה וכל עוד לא הושלמו רפורמות מקיפות ברשות הפלשתינית.
2. מכתב הנשיא בוש לראש הממשלה ומכתב ראש הממשלה לנשיא בוש מהווים חלק ממכלול תוכנית ההינתקות והבנות אלה עם ארה"ב יהיו תקפות רק במידה ותוכנית ההינתקות תאושר על-ידי ישראל.
חליפת המכתבים בין הנשיא בוש לראש הממשלה וכן מכתב מנהל לשכת ראש הממשלה ליועצת לביטחון לאומי של ארה"ב, מצורפים לתוכנית זו כחלק בלתי נפרד ממנה.
3. על-פי מפת הדרכים שאושרה על-ידי ממשלת ישראל, לקחה על עצמה ישראל מספר התחייבויות בנושא פירוק מאחזים בלתי מורשים, מגבלות על הרחבת התנחלויות וכו'. אגב מו"מ עם האמריקאים רוכזו כל ההתחייבויות שנטלה על עצמה ישראל בעבר בנושאים אלה, מול הממשל האמריקאי, במכתב של מנהל לשכת ראש הממשלה ליועצת לביטחון לאומי של ארה"ב.
