24) זה המקום במכתב זה לפרט את עדותו של טיצ'ר בנושאים נשוא התלונה שהוגשה כנגד טיצ'ר כמפורט בנספח 6. המכתבים ת/23א ות/23ב (נספח 8 לנספח 3 למכתבי זה), היוו חומר עיקרי במערך הראיות המשטרתי כנגד מרשי וכנגד אריק מקלף. בעת שנחקר טיצ'ר בעניין זה, טרם ניתן לגבאי מעמד של עד מדינה וככל הידוע לי, היה גם גבאי חשוד באותה עת בביצוע עבירות.
כאמור, טיצ'ר היה חתום על המכתבים ולכאורה חשוד בביצוע עבירה. העבירה היא הצגת מצג שווא כאילו V.R.Oxford השקיעה השקעת אמת של 600,000 דולר בחברת I.T.S. יצויין כי בעת שנחקר טיצ'ר, כבר הייתה ברשות החוקרים גירסתו של מרשי וגרסה זו הייתה שהוא האמין בזמן אמת, שהכתוב במכתבים הינו אמת וכי אמנם גבאי ומקלף גייסו משקיעים אשר השקיעו את הסכום האמר.
טיצ'ר נחקר במשטרה בפעם הראשונה בעניין זה בתאריך 11.12.94 (ת/135), הוא נשאל מה היו הנסיבות בהן כתב את המכתבים. במקום למסור את האמת כי את המכתבים כתב לפי הנחיות מקלף וגבאי וכי ידע שתוכנם אינו אמת וכי מעולם לא בדק את אמיתות תוכנם והיה אדיש לחלוטין בדבר האמת שבתכתבים, מסר טיצ'ר גירסה שיקרית לפיה הוא חושב שהוא כתב את המכתבים, אך אינו זוכר את הרקע כי התיק לא בפניו וכי יבדוק בלונדון. עוד הוסיף באותה עדות כי לגבי מעורבותם של גבאי ומקלף ב-I.T.S לא ידוע לו כלום, כי גבאי לא היה במשרדו בקשר ל-I.T.S והא הדין בעניינו של מקלף. דברים אלה כולם אינם אמת, שכן טיצ'ר הוציא את המכתבים ת/23א ות/24ב, אשר תוכנם היה כוזב על פי הוראות מקלף וגבאי.
25) טיצ'ר נסע לאנגליה, עיין במסמכיו, חזר לישראל וב-16.2.95 מסר הודעה נוספת למשטרה (ת/140). במהלך מסירת אותה הודעה מסר טיצ'ר לקצין המשטרה שחקר אותו ( סנ"צ נ.לוי) צילום של המכתב, שהיה מצוי בתיקיו באנגליה. מסמך זה מסומן בבית המשפט כת/95. בהודעה זו אמר כך:
"כמו שהבטחתי חזרתי לאנגליה ובדקתי בתיק שנמצא במשרדי ומצאתי מסמך שאת צילומו אני מבקש למסור לך ואתה מסמן אתו נ.ל. 1-16.2.95. המסמך הזה הוא מסמך שנשלח אלי באמצעות פקס מישראל".
המסמך שנמסר באותה עת נראה על פניו כצילום אותנטי של המסמך שנמצא בתיקיו של טיצ'ר. מצויה הייתה עליו חתימה בצורה של קו קשתי וחלק מן המילים בפיסקה השניה היו מטושטשות בצילום.
התביעה הכללית ניסתה במהלך עדיה להוכיח כי הנאשם הוא זה שהינחה את טיצ'ר לכתוב את במסמכים וכי הוא זה שחתום על המסמך ת/95. העד מקלף נחקר ביחס למכתב זה בחקירה ראשית ואמר בעמודים 359-358 לפרוטוקול:
"ת. למיטב זכרוני, לא ידעתי תוכן המכתב הזה, הוא הוכן לא באמצעותי וגם אני רואה שיש כל מיני שיבושים, מחיקות, חתום על-ידי רוזנפלד, ואני רוצה לציין עובדה חשובה שהפקס בביתי שימש את רוזנפלד, וגם את גבאי, לא פעם ולא פעמיים גם בהעדרי, כלומר, היו הרבה מקרים שהם הגיעו להשתמש בפקס אפילו כשלא הייתי בארץ או לא הייתי בבית.
ש. אז בפקס הספציפי הזה היית בארץ, לא היית בארץ?.
ת. אינני זוכר אם הייתי בארץ, אני צריך לבדוק את זה.
ש. לעניין התוכן- האם הוא מוכר לך?.
ת. לא". (הדגשה שלי-מ.ק.)
בעת שמקלף היה על דוכן העדים, לא היה ברשות הסנגוריה העותק המקורי של ת/95, אשר פרטיו יובאו להלן, לא היה בכוח הסנגוריה להציג למקלף, שחור על גבי לבן, את השקר אשר בעדותו.
26) בתאריך 27.4.00 תישאלו עורכי הדין נועם עוזיאל ומיכאל גילינסקי (להלן: עורכי דין) את טיצ'ר בביתו ברח' קק"ל בירושלים.
בגין ראיון זה נערכה תרשומת בעברית, אשר תורגמה לאנגלית, ואשר עליה חתם טיצ'ר בסמוך לתאריך 7.6.00. תרשומת זו הוגשה כחלק מעדותו הראשית של טיצ'ר בבית המשפט והיא סומנה כמוצג ת/152.
במהלך התשאול ת/152, הוצג לטיצ'ר המוצג ת/95 והוא נשאל לגביו, תשובתו הייתה:
"נראה לי שת/95 כתב מקלף, לפי סגנון האנגלית".
טיצ'ר לא הסב באותה עת את תשומת ליבם של עורכי הדין לכך שהם מחזיקים העתק שאינו אותנטי, אשר נמחקו בו דברים בכוונה תחילה וכן לא סיפר להם כי כוונתו הייתה שהקטעים המחוקים לא יתגלו לעיני המשטרה. טיצ'ר גם לא אמר להם כי החותם על המכתב הינו מקלף וכי חתימתו ושמו מתנוססים על המסמך המצוי בתיקיו באנגליה. טיצ'ר השאיר את עורכי הדין במחשבתם המוטעית לפיה הם מחזיקים בעותק אותנטי של המסמך הנמא בתיקיו.
27) אני דרשתי מן התביעה הכללית כי לפני מתן עדותו של טיצ'ר יומצאו לנו כל תיקיו הרלבנטיים ונוכל לעיין במסמכים המקוריים המצויים התיק. רק בעקבות דרישתי זאת שלח טיצ'ר בתחילת יולי חלק מתיקיו לפרקליטות המדינה. עורכי הדין עיינו בתיקים אלה וגילו את המסמך המקורי ממנו צולם ת/95. עיון במסמך המקורי (נ/166), שצילמו מוצרף כנספח 11 למכתבי זה, מעלה בבירור כי החותם על המסמך הינו מר אריק מקלף, כי נמחקו מן הפיסקה השניה במכתב, קטעים המתייחסים לחברת גאליום וכי מחתימתו ושמו של אריק מקלף בסוף המכתב נמחקו כל הסימנים המזהים את אריק מקלף, היינו שמו המדופס וחתימתו, ונשאר רק קו קשתי, המשלים את חתימתו של מקלף.
28) בעקבות עיון במסמכיו של טיצ'ר ניסחו עורכי הדין שאלון לטיצ'ר. בשאלון זה מופיעה שאלה 29, המתייחסת למסמך ת/95 והשאלה היא:
"האם אתה יודע מי מחק את החתימה על ת/95, ואם כן למה?".
על השאלה הנ"ל ענה עו"ד טיצ'ר כך:
I am afraid I do not know the reason for the erazing of the signature or anything slse
השאלון ותשובותיו של טיצ'ר הוגשו כחלק מחקירתו הראשית וסומנו כמוצג ת/167 בתיק.
המחיקה במסמך הינה מעשה זיוף, ומי שמחק את השם אריה מקלף לא רצה שחוקרי המשטרה ידעו כי אריק מקלף חתם על מוצג ת/95.
מסקנה זו הינה מסקנה מתבקשת שכל חוקר וכל פרקליט מגיע אליה. אני מניח כי מסקנה זו הגיעו גם עורכי הדין. מכל מקום, עורכי הדין הבינו שהחתימה במסמך נמחקה וביקשו לדעת את הסיבה לכך. העובדה שטיצ'ר לא היה מסוגל לתת תשובה מביאה בהכרח למסקנה שאין הוא דובר אמת. זאת ועוד, טיצ'ר הוא היחידי שהייתה לו ההזדמנות והמוטיב למחוק את החתימה מן המסמך.
29) כאשר מסר טיצ'ר את המסמך ת/95 ביום 16.2.95 ידע היטב כי הוא נחקר בנושא .I.T.S, וכי מקלף וגבאי מעורבים גם בנושא .I.T.S ובנושא גאליום. לטיצ'ר היה עניין להסתיר את מעורבות גבאי ומקלף וכן היה לו עניין ברור שלא לנדב למשטרת ישראל אינפורמציה באשר לקיומו של מפעל גאליום, דבר שעלול היה לעורר את המשטרה לחקור בנושא זה.
תשובתו של טיצ'ר לשאלון ת/167, היא תשובה כוזבת בעליל, שכן טיצ'ר ידע היטב שהוא מחק בטיפקס מהעותק המקורי של ת/95 את הקטעים הרלבנטיים, והוא זה שמחק את השם אריק מקלף, כעולה בעליל מעדותו בבית המשפט. התשובה בשאלון ת/167 היא עצמה בבחינת שיבוש הליכי משפט! בשלב זה, כאשר אלה הן תשובותיו של העד טיצ'ר, היה על עורכי הדין לעשות הערכת מצב חדשה. היה עליהם לשקול האם טיצ'ר עומד בהתחייבותו להעיד אמת (ראה נ/167), ולהעמיד אותו על מחוייבותו זאת. עורכי הדין לא עשו כן אלא המשיכו כאילו לא קרה כלום וכאילו לא ראו את המכתב המקורי (נ/1669).
30) לשם קיצור החקירה הראשית, הוגשו כחלק ממנה הודעותיו של טיצ'ר במשטרה וכן תשובותיו בכתב לעורכי הדין ובכלל זה תשובתו לשאלון עורכי הדין, המפורט לעיל. בדרך זו הפכו כל הסימנים ובכללם התשובה הכוזבת המתייחסת לאי ידיעתו של טיצ'ר בדבר מחיקת הפרטים בת/95 לחלק מעודותו הראשית בבית המשפט.
31) במהלך חקירתו הנגדית בבית המשפט, הסביר טיצ'ר כיצד נוצר מסמך ת/95. לדבריו העותק המקורי של המסמך צולם בשנית, בעותק המוצלם נמחקו בטיפקס הקטעים המחוקים ועתק זה, שצולם שוב הוא שהומצא על ידו למשטרה.
32) מן החקירה הנגדית עלה בעליל כי טיצ'ר זייף את המסמך. ראה עמודים 1647-1639 לפרוטוקול, שאני מצרף כנספח 12. הדברים היו ברורים ומשום פשטותם והיותם כה מובנים מאליהם, הגשתי תלונה תמציתית, המצורפת כנספח 6, ובה אמרתי כך: במהלך עדותו של עו"ד דוד טיצ'ר התברר כי עו"ד טיצ'ר זייף את המסמך ת/95 ובכך ביצע עבירה של שיבוש הליכי משפט, עוד אמרתי כי עו"ד דוד טיצ'ר עומד לעזוב את הארץ ומן הראוי שיינקטו הצעדים הראויים לחקירתו ולעיכוב יציאתו מהארץ.
33) אני ציפיתי כמובן לכך כי מיד יינקטו הצעדים הדרושים וכי נקיטת הצעדים תמסר גם לבית המשפט. הרי מדובר בעד שהעיד עדות כנגד מרשי בבית המשפט, עד שניסה לתאר מצג בו האחריות כולה נופלת על מרשי, כאשר למעשה הוא זייף את המוצג ת/95. עוד אציין כי היה ידוע שטיצ'ר הגיע ארצה רק בהקשר לעדות וכי עומד לעזוב את הארץ למחרת. עזיבתו תסכל את אפשרות חקירתו והעמדתו לדין.
34) על המכתב הזה קיבלתי את התשובה המצורפת כנספח 13. מכתב זה היה ראוי שלא ייכתב. סגנונו מעליב ותוכנו מוטעה - כל כולו. להלן אפרט את טענותיי למכתב זה:
בפסקה הראשונה נאמר: "מכתבך חסר את העובדות של בסיס טענתך על-פיה במהלך עדותו של עו"ד טיצ'ר ביום 23.7.00 התברר כי עו"ד טיצ'ר זייף את המסמך ת/95..."
35) פסקה זו היא תמוהה ביותר (בלשון המעטה). "העובדות של בסיס הטענה" בדבר הזיוף היו מצויות בידי עורכי הדין עוד לפני תחילת עדותו של עו"ד טיצ'ר. בבית המשפט הן פורטו לעיל במכתבי זה והן פורטו בצורה מלאה במכתביי לעו"ד דולן (מצ"ב נספח 7 לנספח 3 במכתבי זה). יתכן כי עו"ד דולן לא היה, בעת חתימת נספח 11, בעל ידע אישי בכל החומר הרלבנטי, אולם, הוא הוזן על ידי עורכי הדין ואלה הכירו את העובדות לפרטי פרטים. עורכי הדין לא יכלו לחשוב כי במכתבי "חסר את העובדות" כאשר העובדות מצויות בתיק החקירה!, בתרשומות שנחתמו על ידי טיצ'ר!, בשאלון עליו ענה טיצ'ר!, במקור המכתב ת/95-נ/166!.
36) אציין כאן כי לאחר התכתבות עניפה ביני לבין עו"ד דולן במכתבו מיום 11.9.00 (נספח 10) לכלל מסקנה כי הוא נוטה להסכים כי התנהוגתו של העד טיצ'ר אגב מסירת ת/95 למשטרה בשנת 1994 מעוררת לכאורה חשד לביצוע עבירה. יצויין כי במכתביי לא חידשתי כל עובדה שלא הייתה ידועה לעורכי הדין ולפיכך עומדת בעינה התמיהה כיצד נכתב שתלונתי מחוסרת בסיס עובדתי.
37) בפיסקה השניה למכתב (נספח 13), מציין עו"ד דולן כי אמנם אין בשרותו פרוטוקול העדות, אך נמסר לו ע"י העד טיצ'ר טען בעדותו כי מחק בטיפקס את שמו של חותם המסמך ת/95 ומספר פרטים מטעמי חסיון עו"ד-לקוח. דברים כאלה לא נאמרו ע"י עו"ד טיצ'ר ואילו נאמרו לא יכלו עורכי הדין לתת לכך משקל כלשהו.
התירוץ של טעמי חסיון עו"ד - לקוח היה כשלעצמו מחוסר כל יסוד. טיצ'ר לא הזכיר אותו כלל בהקשר למחיקת שם וחתימת חותם המסמך ת/95. אילו היה טיצ'ר מעיד בבית משפט כי מחק את שם בחותם מטעמי חסיון עו"ד-לקוח, לא יכול היה שום פרקליט או שופט לקבל הסבר כזה. עו"ד טיצ'ר ענה לעורכי הדין בתשובה לשאלון (ת/152) כי אינו יודע את הסיבה למחיקת החתימה או כל דבר בת/95. כיצד יכול היה "להיזכר" במהלך עדותו שהמחיקה עקב יחסי עו"ד-לקוח. זאת ועוד, יחסי עו"ד-לקוח מתייחסים לתוכן אינפורמציה שלקוח מסר לעו"ד ולא לזהותו, ולפיכך שמו של חותם המסמך, מטבע בריאתו, אינו יכול להיות נושא חסיון יחסי עו"ד-לקוח. והעיקר: טיצ'ר לא העיד דבר כזה בבית המשפט. בבית המשפט העיד טיצ'ר כי מחק חלק מתוכן המסמך. באשר לאותו תוכן, השיב בתחילה כי המחיקה נבעה מחסיון עו"ד-לקוח, אך חזר בו מיד ועבר לתשובה כאילו המחיקה נעשתה מטעמי רלבנטיות. אשר למחיקת השם והחתימה, העיד טיצ'ר כי מחיקה זו נובעת מטעות וכי הטיפקס הגיע לאותו מקום בנייר. כיצד יכלו עורכי הדין לדווח לעו"ד דולן פרטים אלו, כאשר העד טיצ'ר לא אמר דבר כזה בבית המשפט, ומה שאמר בבית המשפט היה שמחיקת השם נבעה מטעות וכי הטיפקס החליק לאותו מקום.
הוא אמר כך: "When these bits were typexed out, a bit of typex must have got on there, that is all”. (עמוד 1643 לפרוטוקול).
כאשר עורכי הדין דיווחו לעו"ד דולן את אשר דיווחו, היה זה מיד בסמוך למתן העדות ומיד בסמוך לקבלת תלונתי. הכיצד לא קלטו באוזניהם את אשר אמר העד "וקלטו" באוזניהם דברים שהעד כלל לא אמר.
38) התנהגותם של עורכי הדין בעניין זה של התייחסות לתלונתי, מעוררת דאגה רבה. מפני המסקנות החד-משמעיות הנובעות מכלל הראיות בעניין ת/95 מחייבות מסקנה מצערת, כי נעשה כאן מעשה חמור שאינו מתיישב עם ניהול ראוי ואובייקטיבי של התביעה.
39) האפקט המצטבר במה שנוגע להתנהוגתם של נציגי התביעה הכללית סביב עדותו של עו"ד טיצ'ר משקף תמונה מדאיגה ביותר המחייבת חקירה, בירור והסקת מסקנות. מתן חסינות ללא צדקה עניינית תוך הסתרת עצם נתינתה ובניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה ואי קיומן. הסתרת החסינות במהלך עדותו של העד, גם בתחילת עדותו ועוד הרבה יותר במהלך עדותו. קבלת תלונתי בה ציינתי המפורש, כי טיצ'ר אינו עד מדינה, מבלי לומר לי מיד, כי טיצ'ר הינו עד מדינה ואדם המחזיק במכתב חסינות. התעלמות מחולטת מעבירות פליליות שביצע טיצ'ר, התעלמות המגיעה לשיאה בהחלטה להימנע מחקירה ולאפשר לטיצ'ר לצאת מן הארץ ללא פגע. על כל אלה יש להוסיף את התשובה לתלונה (נספח 13 למכתבי).