לאחר כשלוש שנים של מיתון, הצמיחה בשנת 2004 צפויה להסתכם בכ-4 אחוזים, עפ"י אומדני הלמ"ס. התרחבות הפעילות נתמכה ע"י השיפור בכלכלה העולמית, השיפור במצב הביטחוני ומדיניות כלכלית נכונה, והובלה ע"י הביקוש החיצוני והצריכה הפרטית. המשלחת צופה המשך הצמיחה, אם כי בקצב איטי במקצת מזה של 2004.
ההתאוששות במשק התרחשה תוך שילוב בין הידוק המשמעת התקציבית והקלה במדיניות המוניטרית. הממשלה החזירה את הגירעון התקציבי לשליטה, ויצרה מחויבות אמינה לשמור את הגירעון בעתיד מתחת לשלושה אחוזי תוצר ולהגביל את הגידול השנתי הריאלי בהוצאה הממשלתית עד לאחוז אחד.
הרפורמות בתחומי הרווחה, המיסוי, הפנסיה וההפרטה הגדילו את התחרות והיעילות בשווקים השונים, והניחו יסודות להמשך הצמיחה.
בפני המשק עומדים עדיין אתגרים רבים, ובהם - הקטנת גודל הממשלה והחוב הציבורי, שיפור אופן היישום של השימוש ביעד אינפלציה, וכן פיתוח של שוק ההון תוך חיזוק מסגרת הפיקוח של השוק. המצב בשוק העבודה וממדי העוני עדיין מדאיגים. ליישום יעיל של הרפורמות המבניות וההפרטה נדרשים התייעצות ושיתוף פעולה של כל הגורמים הרלבנטיים.
מדיניות פיסקלית חיוני לאשר את התקציב ללא חריגה מתקרות ההוצאה והגירעון כדי למנוע חוסר וודאות בשווקים ואובדן אמינות. התקציב המתוכנן ל-2005 תואם את המחויבות להגבלת ההוצאה הציבורית. עדיף היה לכלול בתקציב את הוצאות ההינתקות, הנאמדות ב-0.4 אחוז מהתוצר.
אולם סטייה בסדר גודל כזה איננה צריכה לעורר דאגה מיותרת. עם זאת, על רקע הרמה הגבוהה של החוב הציבורי והעדר בסיס ארוך שנים של אמינות תקציבית, חיוני שהממשלה תימנע מחריגות נוספות מהיעדים הפיסקליים.
ההתחייבות להגביל את הגידול השנתי הריאלי בהוצאה הציבורית לאחוז אחד תצמצם את משקל הממשלה בתוצר בכנקודת אחוז לשנה. כדי להבטיח שהתקציב יוקצה בהתאם לסדרי עדיפויות של הטווח הארוך ולא בהתאם לקשיחות של הטווח הקצר, מומלץ לבנות תוכנית הוצאה מפורטת לטווח הבינוני. המשלחת גם ממליצה לפרסם דו"ח חצי שנתי על ההתקדמות בהשגת היעדים הפיסקליים וביישום הרפורמות.
המשלחת ממליצה לתת עדיפות להאצת הורדת החוב הציבורי על פני הפחתות נוספות לא מתוכננות במסים, וכן להרחיב את בסיס המס ע"י ביטול פטורים שונים. גירעון של שלושה אחוזי תוצר בשנים הבאות ותחזית הצמיחה הנוכחית יביאו לירידה צנועה בלבד ביחס החוב לתוצר. ירידה משמעותית יותר בחוב הציבורי תוביל לריבית נמוכה יותר, תסייע להתפתחות שוק ההון ותתן מקום רב יותר למדיניות פיסקלית אנטי מחזורית.
מדיניות מוניטרית המשלחת משבחת את בנק ישראל על הצלחתו לשמור על אינפלציה נמוכה. הפחתות הריבית במחצית הראשונה של 2004 וגם לאחרונה היו מוצדקות, לנוכח הלחץ האינפלציוני המוגבל והיציבות בשווקים הפיננסיים.
ואולם, יש מקום לשפר את הכלים והתהליכים ביישום מדיניות של יעדי אינפלציה. דגש רב מדי בקביעת מדיניות הריבית על שיעור הריבית הריאלי לטווח ארוך ועל הציפיות לאינפלציה שנגזרות מהשווקים עלול לגרום לאי יציבות במחירים, אם יש הטיה בציפיות הנאמדות בשוק.
יתרה מכך, בעוד הבנק המרכזי סומך על מדדים מהשווקים, השווקים בוחנים את צעדי הבנק המרכזי ודיווחיו כדי לחזות את האינפלציה. לכן על בנק ישראל לתת יותר משקל למודלים סטטיסטיים לחיזוי והערכת סביבת האינפלציה.
על בנק ישראל להגביר את השקיפות והאמינות של המדיניות המוניטרית, ולוודא כי סטיות של טווח קצר מיעד האינפלציה לא ישנו את ציפיות השוק. לשם כך מומלץ להוסיף לדוח האינפלציה החצי שנתי עדכון רבעוני, שיכלול השוואה בין האינפלציה בפועל לתחזית, כולל הסבר לסיבת ההפרש ותחזית אינפלציה לטווח ארוך עם מסלול ריבית התואם לתחזית.
חשוב לתקן את חוק בנק ישראל באופן שישקף סטנדרטים בינלאומיים מקובלים. על החוק החדש להגדיר באופן ברור כי התפקיד העיקרי של הבנק המרכזי הוא לשמור על יציבות מחירים תוך תמיכה ביציבות הפיננסית, לאפשר לבנק עצמאות בתפעול הכלים המונטריים ולהקים ועדה לקביעת המדיניות המוניטרית.
שוק ההון המשלחת מסכימה עם עמדת הרשויות כי קיימת ריכוזיות גבוהה בסקטור הבנקאי, היוצרת פוטנציאל לניגוד אינטרסים. כמו כן, המשלחת מסכימה כי הדומיננטיות של שני הבנקים הגדולים בתחומי הפיקדונות, החיתום, ניהול קרנות הנאמנות וקופות הגמל איננה רצויה.
עם זאת, במדינות רבות שוק ההון נשלט בידי מספר קטן של בנקים. לא נראה כי יש לבנקים בישראל רווח מונופוליסטי (למרות שיתכן וזו תוצאה של אי-יעילות והוצאות גבוהות), פירמות משיגות מימון בתנאים סבירים וקיימת תחרות אפקטיבית במספר סקטורים.
המשלחת מסכימה עם עמדת הרשויות כי שוק ההון הישראלי אינו מפותח. שוק האג"ח הקונצרני קטן (אם כי מתפתח) ומספר מכשירים פיננסיים, הנפוצים בשוקי הון אחרים, אינם מצויים בישראל. המשלחת סבורה כי ביצועי המשק היו טובים יותר אילו שוק ההון היה מפותח יותר.
חוסר התפתחותו של שוק ההון אינו מפתיע לאור העובדה שבעבר, עיקר נכסי המתווכים הפיננסיים הלא בנקאיים הושקעו באג"ח ממשלתיות בלתי סחירות וחסרות סיכון, וכן, קיימות הוראות מיסוי, תקנות פיקוח וכללי חשבונאות אשר היוו חסם להתפתחות השווקים.
המשלחת משבחת את הרשויות על צעדים שנקטו להסרת מכשולים להתפתחות שוק ההון. הפחתת הישענותם של גופים מוסדיים על אג"ח ממשלתיות בלתי סחירות והגבלת החשיפה של הבנקים ללווה בודד ולווים קשורים יתרמו להתפתחותם של מכשירים פיננסיים חדשים בשוק.
בנוסף, הרשויות מצויות בתהליך של הסרת חסמים רגולטוריים וחסמי מס המעכבים את התפתחותם של מכשירים פיננסיים חדשים כגון, ריפו, ניירות מסחריים, אג"ח מוניציפאלי ועוד. חסמים אלה כוללים, בין היתר, מיסוי לא שוויוני על מכשירים פיננסיים שונים, מס בולים מגבלות רגולטוריות ודרישות גילוי מוגזמות.
הסרת חסמים אלה וכן המעבר לכללי דיווח חשבונאים המקובלים בעולם יתרמו תרומה משמעותית להתפתחות חיובית של שוק ההון.
באשר לריכוזיות במערכת הבנקאות, המשלחת מסכימה כי רצוי שהבנקים לא יהיו המפיצים העיקריים של קרנות הנאמנות וקופות הגמל. המשלחת מעודדת מהצעדים שננקטו עד כה בעניין זה, כגון אכיפת חובתם החוקית של הבנקים לתת ייעוץ הוגן למשקיעים והרפורמה בעמלות ביטוח, שנתנה לסוכני הביטוח תמריץ למכור מוצרי השקעה נוספים פרט לביטוח חיים.
צעדים אלה, יחד עם ההצעה להחיל ביטוח פיקדונות והקלת המעבר של לקוחות בין בנקים, יגבירו את התחרות וימזערו ניצול לרעה של ניגודי עניינים.
לאור האמור לעיל, המשלחת סבורה, כי אם הרשויות יתמידו ביישום הצעדים המוזכרים, יתכן שהחקיקה המונעת מן הבנקים את הבעלות על קופות גמל תהא מיותרת. התערבות בשווקים, ע"י הטלת מגבלות על הבנקים, המוסרות מהם במקומות אחרים, עלולה לדכא כניסה של משתתפים חדשים לשוק ההון.
בנוסף, המשלחת סבורה כי תגובת הבנקים לחקיקה שתאסור את ניהול הקרנות והקופות עלולה ליצור אתגר פיקוחי שידכא את היכולות לממש את מטרות החקיקה. המשלחת מסכימה כי עדיף שהבנקים לא יהיו המפיצים העיקריים של קרנות הנאמנות וקופות הגמל ומודעת לחוסר הודאות לגבי הדרך היעילה ביותר להשגת מטרה זו.
המשלחת גם מודעת לכך שייתכן והרפורמות הנמצאות כבר היום בתהליך, לא יספיקו. יחד עם זאת, בהינתן חוסר הוודאות באשר לתוצאות של הטלת איסור על הבנקים לנהל קרנות נאמנות וקופות גמל, להערכת המשלחת, עדיף להמתין לתוצאות הרפורמות שבתהליך.
ההתפתחויות בשוק ההון יחייבו הקשחת הפיקוח. המשלחת תומכת בחקיקת חוק פיקוח על קופות גמל. התקנות הקיימות כיום לניהול קופות גמל וקרנות פנסיה אינן מחייבות גילוי מפורט מספיק של מדיניות ההשקעה והסיכונים הגלומים.
ישנה חשיבות רבה בהגברת השקיפות והאכיפה מאחר ותפיסתם של המשקיעים, כאילו מדובר במסלולים חסרי סיכון, כבר אינן ברות תוקף. יש לאמץ בישראל הליך בקרה באמצעות נאמן עצמאי על יישום מדיניות ההשקעה, כנהוג בעולם.
המשלחת תומכת בצעדים נוספים להידוק הפיקוח, כדי להגביר את התחרות ולמנוע ניגודי עניינים. המשלחת תומכת בעמדת הרשויות כי יש לאכוף את הדרישה מבנקים, וגופים נוספים העוסקים בייעוץ, לספק ללקוחותיהם ייעוץ אובייקטיבי ולמכור מוצרים שאינם בבעלותם.
המשלחת מצדדת בצעדים להגברת העצמאות של רשויות הפיקוח, במתן סמכות לפסיקת פיצויים, בבחינה מחדש של חלוקת הסמכויות ובשיפור שיתוף הפעולה והחלפת מידע בין המפקחים. מומלץ לבחון הקמתה של רשות לתלונות הציבור. המשלחת סבורה כי יש לתת לרשויות הפיקוח סמכות לתקן תקנות ללא צורך בקבלת אישור של הממשלה או הכנסת.
המשלחת מסכימה עם עמדת הרשויות כי תגמול העוסקים בייעוץ באמצעות עמלת הפצה הינה בעייתית ומעלה סכנה כי הייעוץ יהיה בהתאם לגובה העמלה ולא בהתאם לטובת הלקוח. יחד עם זאת, תגמול היועצים באמצעות עמלת הפצה מקובלת בעולם, ואיסורה המוחלט עלול לדכא משקיעים מפנייה לקבלת ייעוץ, או גרוע מכך, מביצוע השקעות בכלל.
המשלחת סבורה כי יש לשקול מודל תגמול חלופי, המחייב את היועצים בגילוי מלא של כל מרכיבי תגמולם ולהציע ללקוחות את הבחירה בין תשלום בגין קבלת ייעוץ תמורת תשלום ישיר מהלקוח לבין ייעוץ בגינו משולמת ליועץ עמלת הפצה..
שוק העבודה מאמצי הממשלה להאצת תעסוקה ע"י הסרת תמריצים שליליים לעבודה שמקורם בתשלומי רווחה, הניבו תוצאות מעודדות, ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה ומספר המועסקים עלו. עם זאת, יש לוודא כי קיצוץ ההטבות לכשירים לעבודה לא יפגע בנזקקים, כגון נכים וקשישים.
יש להשלים את הרפורמות בתחום הרווחה באמצעות מדיניות אקטיבית לקליטת עובדים חדשים בשוק העבודה. המשלחת סבורה כי עלייה בשכר המינימום עלולה להגדיל את האבטלה, ומשבחת את ההחלטה להאריך את התוכנית לאמהות חד-הוריות ואת התוכנית מרווחה לעבודה, וממליצה לשפר את התכניות הקיימות ע"י הכשרה מקצועית וסובסידיות לשכר.
