1. המתלוננת, תושבת ירושלים, הגישה בינואר 2003 תלונה לנציבות תלונות הציבור (להלן - הנציבות) על עיריית ירושלים (להלן - העירייה). ואלה פרטי התלונה:
המתלוננת היא אם לילד נכה הלומד בתלמוד תורה בירושלים (להלן - התלמיד). משרד החינוך, התרבות והספורט (להלן - המשרד) אישר לתלמיד בשל נכותו סייעת צמודה בבית הספר בשנות הלימודים התשס"ב והתשס"ג. את שכרה של הסייעת אמורים לממן במשותף המשרד ועיריית ירושלים.
לטענת המתלוננת, העירייה לא שילמה את חלקה במימון שכרן של הסייעות שתמכו בתלמיד בשנים האמורות, ושולם להן רק חלקו של המשרד בשכרן. עקב כך התחלפו הסייעות שתמכו בתלמיד בתדירות גבוהה. לטענת המתלוננת, אחת הסייעות אף הגישה כנגדה תביעה לתשלום שכר.
2. (א) העסקת סייעות במסגרות החינוך המיוחד נועדה לסייע לצוות החינוכי המקצועי במסגרות אלה לבצע את מכלול המשימות הנדרשות בהן. לסייעות תפקידים רבים ומגוונים, בכללם הגשת עזרה פיסית לתלמידים מוגבלים מהבחינה המוטורית ומהבחינה התפקודית.
(ב) בחוזר מנכ"ל משרד החינוך התרבות והספורט נח/10(ג) מיוני 1998 (להלן - חוזר המנכ"ל) נקבע נוהל להקצאת סייעות במסגרות החינוך המיוחד. בנוהל נקבע כדלקמן:
(1) המפקח על החינוך המיוחד במחוז שהתלמיד לומד בו הוא המוסמך לקבוע מה הן דרכי הסיוע ההולמות לתלמיד, ולהמליץ במידת הצורך לוועדה המחוזית של הסייעות (להלן - הוועדה המחוזית) על הקצאת סייעת לתלמיד.
(2) הוועדה המחוזית תקבע את מספר השעות המוקצה להעסקת סייעת לתמיכה בתלמיד יחיד, בהתחשב בהמלצת המפקח על החינוך המיוחד ובמסגרת המכסה התקציבית שנקבעה למחוז.
(3) הפנייה למפקח על החינוך המיוחד בבקשה לאשר העסקת סייעת לתמיכה בתלמיד יחיד תיעשה על-ידי הרשות המקומית שהתלמיד מתגורר בתחומה, ובאישורה. לאחר שאישרה הוועדה המחוזית את הבקשה, תעביר הוועדה את הבקשה לרשות המקומית כדי שתיתן את הסכמתה להעסקת הסייעת.
(4) אם החליטה הוועדה המחוזית לאשר הקצאת סייעת לתלמיד יחיד הלומד במוסד חינוך מוכר שאינו רשמי - תותנה ההקצאה בהתחייבות הרשות המקומית שהתלמיד לומד בה להשתתף במימון 30% מעלות העסקת הסייעת. השתתפות המשרד במימון העסקת הסייעת, בשיעור של 70%, תועבר לרשות המקומית. הרשות המקומית אמורה להעביר את השתתפות המשרד, יחד עם חלקה בשכר הסייעת, לבעליו של המוסד שבו לומד התלמיד, כדי שישלם לסייעת את שכרה.
3. בירור הנציבות העלה כדלהלן:
(א) תלמוד התורה שהתלמיד לומד בו הוא מוסד חינוך המוגדר "מוסד מוכר שאינו רשמי" ואינו מוסד ממלכתי או עירוני.
(ב) המשרד אישר להקצות לתלמיד סייעת צמודה בשנות הלימודים התשס"ב והתשס"ג בהיקף של 30 שעות שבועיות. האישור ניתן לאחר שהעירייה התחייבה לפני המשרד, בטופס הבקשה להקצאת שעות להעסקת סייעת לתלמיד, להשתתף במימון 30% מעלות העסקת הסייעת.
(ג) על אף ההתחייבות האמורה לא שילמה העירייה את חלקה במימון העסקת הסייעות, ועקב כך לא קיבלו הסייעות שתמכו בתלמיד בשנות הלימודים האמורות את מלוא שכרן.
4. העירייה טענה לפני הנציבות, כי התחייבותה לפני המשרד אין משמעותה התחייבות לשלם חלק משכר הסייעות, אלא היא נועדה לאשר שאכן קיים תלמוד תורה שדרושות בו שעות סייעת.
עוד טענה העירייה, כי היא אחראית להעברת חלקו של המשרד במימון שכרן של הסייעות למוסד שהתלמיד לומד בו, אך מאחר שהתלמיד לומד במוסד מוכר שאינו רשמי, האחריות לתשלום שכר הסייעות במלואו ובמועד הנקוב בחוק, חלה על המוסד המעסיק את הסייעות, ולא על העירייה.
5. נציב תלונות הציבור קבע שהתלונה מוצדקת.
(א) חוזר המנכ"ל קובע, כי במוסד חינוכי שהמשרד יאשר להעסיק בו סייעת לתלמיד יחיד, יממן המשרד 70% מעלות שכר הסייעת בתקופה המאושרת, והרשות המקומית שהתלמיד מתגורר בה תממן 30% מעלות השכר.
(ב) משהתחייבה העירייה לפני המשרד לשלם את חלקה במימון שכר הסייעת, היה עליה לקיים את התחייבותה. לשון ההתחייבות שבטופס הבקשה להקצאת סייעת לתלמיד שהעירייה חתמה עליו אינה משתמעת לשתי פנים, ולכן אין לקבל את הסברה של העירייה שהחתימה על הטופס נועדה רק לאשר שקיים מוסד שדרושות בו שעות סייעת.
(ג) נציב תלונות הציבור העיר לעירייה כי אי-קיום ההתחייבות הוא בניגוד לכללי מינהל תקין.
6. בעקבות הערת הנציב הודיעה העירייה לנציבות שהיא שינתה את מדיניותה, ומשנת הלימודים התשס"ד היא משלמת את חלקה בשכר הסייעת.
