בוקר טוב.
במשך שבוע בודד התדרדר המצב במזרח התיכון באופן דרמטי. לפני שבוע דיווח לי הגנרל זיני שאנו בדרך להפסקת אש שתציל חיי פלשתינים וישראלים. התקווה הזו נמוגה כשמחבל פוצץ עצמו במלון בנתניה והרג גברים ונשים רבים והגדיל את נזקי הטרור.
בימים שלאחר מכן צפה העולם בזוועת הקבורה, ההפצצות והטנקים ברחובות. מעבר לים אבלים אנשים על מותם של ישראלים ופלשתינים.
כשילדה פלשתינית בת 18 מובלת לפוצץ עצמה ולהרוג ילדה ישראלית בת 17, העתיד מת. העתיד של הישראלים ושל הפלשתינים.
אנו אבלים על המתים, אנו אבלים על הנזק שנעשה לתהליך השלום. אני אבלים על חלומה של ישראל לשלום עם שכנותיה. אנו אבלים על תקוות הפלשתינים לבנות לעצמם מדינה.
הטרור חייב להפסק. אין דרך לקיים שלום עם אלו שכל מטרתם היא מוות.
זו עשויה להיות דקה של תקווה במזרח התיכון. ההצעה הסעודית, בתמיכת הליגה הערבית, קירבה מספר מדינות ערביות קרוב מאי פעם להכרה בישראל ובזכותה להתקיים.
ארה"ב כבר הודיעה שהיא תומכת בהקמתה של מדינה פלשתינית. ישראל הודיעה שהיא מכירה במטרה.
הקווים הכלליים ברורים: שתי מדינות חיות זו לצד זו בשלום. זו עשויה להיות תקופה של תקווה, אך היא קוראת למנהיגות, לא לטרור.
מאז ה-11 בספטמבר העברתי את המסר הבא: כל אחד חייב לבחור. או שאתה עם העולם המתורבת או שאתה עם הטרוריסטים. כל אלו שבמזרח התיכון חייבים לבחור, ולפעול בהחלטיות - במילים ובמעשים, נגד הטרור.
יו"ר הרשות לא הפגין עקביות בהתנגדותו או מאבקו בטרור.
באוסלו ומקומות אחרים, היו"ר ערפאת דחה את הטרור כאמצעי להשגת מטרתו והסכים לשלוט בו. הוא לא קיים את הבטחתו. המצב בו הוא נמצא היום הוא בחלקו הגדול פרי מעשיו. הוא החמיץ את ההזדמנויות ולפיכך בגד בתקוות של האנשים שהוא אמור להוביל.
בשל כשלונו [של ערפאת], הממשל הישראלי חש שעליו לפגוע ברשתות טרור ההורגות את אזרחי ישראל. למרות זאת, על ישראל להבין שתגובתה לתקיפות האחרונות היא תגובה זמנית בלבד. לכל צד האחריות שלו, וכל צד חייב לפעול לטובת אנשיו.
כולנו יודעים שהמצב הנוכחי עשוי ליצור מרירות לטווח ארוך, ולפגוע ביחסים שהכרחיים לשלום.
אני קורא לפלשתינים, לרשות הפלשתינית ולחברנו בעולם הערבי להצטרף אלינו ולהעביר מסר ברור לטרוריסטים: פיצוץ של עצמך לא יקדם את המטרה הפלשתינית. נהפוך הוא: משימות התאבדות יפוצצו את התקווה היחידה של הפלשתינים למדינה.
כל המדינות חייבות לקיים את הבטחתן, שנעשתה בהצבעה באו"ם, להלחם בטרור בכל צורה שלו. אף מדינה לא יכולה לבחור חברים טרוריסטים.
אני קורא לרשות הפלשתינית ולכל הממשלות באיזור לעשות הכל שביכולתן כדי להפסיק את פעילויות הטרור, למנוע מימון טרור, ולהפסיק לעודד אלימות על-ידי העצמת הטרור כמטרה מדינית, או לספר למתאבדים שהם קדושים.
הם לא קדושים. הם רוצחים. והם פוגעים במטרת הרשות הפלשתינית.
ממשלות אלו, כמו עירק, שמעניקות פרסים להורים שמקריבים את ילדיהם, אשמות בשידול לרצח מהסוג החמור ביותר.
לכל מי שאיכפת מהפלשתינים יש חובה להצטרף לגינוי של קבוצות כמו אל-אקצה, חיזבאללה, חמאס, הג'יהאד האיסלמי, וכל הקבוצות המתנגדות לתהליך השלום ומחפשות את השמדתה של ישראל.
התמיכה של הליגה הערבית בהצעה של הנסיך עבדאללה לשלום היא מבטיחה, ומלאת תקווה, כי היא מתייחסת לזכותה של ישראל להתקיים. היא מעוררת תקווה למעורבות אקטיבית של האומות הערביות בחיפוש אחר שלום.
זה נבנה על מסורת של מנהיגות שהחלו הנשיא סאדאת והמלך חוסיין, ואשר נמשכת על-ידי הנשיא מובארק והמלך עבדאללה. כעת, מדינות ערב נוספות חייבות לקום ולקבל את ישראל כמדינה וכשכנה.
שלום עם ישראל הוא הדרך היחידה לשגשוג והצלחה למדינה הפלשתינית החדשה. הפלשתינים ראויים לשלום ולהזדמנות לשפר את חייהם.
הם זקוקים לשכנתם הקרובה, ישראל, כשותפה כלכלית, ולא כאויבת. הם ראויים לממשלה שמכבדת את זכויות האדם, מתרכזת בצרכיהם, חינוך ובריאות, במקום לעורר שנאה.
לא מספיק שמדינות ערב יגנו על המטרה הפלשתינית. הם חייבות לעזור לפלשתינים באמצעות לחימה בטרור ופיתוח החברה.
לישראל החלטות קשות משלה. הממשלה שלה תומכת בהקמת מדינה פלשתינית, שאינה תומכת בטרור. עליה להבין שמדינה כזו חייבת להיות יציבה פוליטית וכלכלית.
בהתאם להסכם מיטשל, פעילות ישראלית בשטחים הכבושים חייבת להיפסק. הכיבוש חייב להיפסק על-ידי נסיגה לגבולות המוכרים בהתאם להחלטות האו"ם 242 ו-338. גישה זו צריכה להיות הבסיס להסכמים בין ישראל לסוריה ובין ישראל ללבנון.
ישראל צריכה לכבד - ולדאוג לכבודם של הפלשתינים אשר הינם, ואשר יהיו שכניה. יש להבחין בין הטרוריסטים לפלשתינים רגילים המחפשים לקיים את משפחותיהם. הממשל הישראלי צריך להיות מתחשב במחסומים, ולחסוך מפלשתינים תמימים השפלה בלתי נדרשת. ישראל צריכה, באופן מיידי, לפעול להקל את המעבר, ולאפשר לאנשים שוחרי שלום לחזור לעבודתם.
ישראל עומדת בפני אתגר רציני ונוראי. במשך שבעה ימים היא פעלה כדי להשמיד את קיני הטרור. ארה"ב מכירה בזכותה של ישראל להגן על עצמה מפני הטרור.
אך, כדי ליצור תבנית לשלום עתידי, אני מבקש מישראל להפסיק את הפלישה לאיזורים הפלשתינים ולהתחיל בנסיגה מהערים שהיא כרגע מחזיקה.
אני מדבר כחבר נאמן של ישראל. אני מדבר מתוך דאגה ארוכת טווח לביטחונה, שישתפר עם הגעת השלום.
כשישראל תיסוג, מנהיגים פלשתינים אחראים ושכנותיה הערביות של ישראל חייבים לצעוד קדימה ולהראות לעולם שהן בצד של השלום. הבחירה והחובה עליהם.
העולם מצפה להפסקת אש מיידית, חזרה מהירה לשיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל נגד הטרור, ולתקיפה מיידית של רשתות הטרור. אני מצפה למנהיגות טובה יותר ולתוצאות.
אלו המרכיבים של השלום במזרח התיכון. עלינו לבנות מחדש את המסלול למטרות אלו. דורות של ניסיונות שליליים מלמדים לקח ברור: התקדמות אינה אפשרית כשמדינות מבליטות את כעסיהן ומתעלמות מהזדמנויות. האלימות לא יכולה להמשך.
לאלו שמנסים לנצל את המשבר הנוכחי כדי להרחיב את המאבק, אני מציע: התרחקו. משלוחי הנשק של אירן ותמיכתה בטרור הן הדלק של הקונפליקט במזרח התיכון, והן חייבות להפסק. סוריה תקפה מילולית את אל-קאעידה. אנו מצפים ממנה לפעול גם נגד החמאס והחיזבאללה.
הגיע הזמן שאירן תתמקד בטיפול בצרכים של אנשיה לחופש, ולסוריה להחליט באיזה צד של המלחמה בטרור היא נמצאת. העולם נמצא ברגע קריטי. זה קונפליקט שעשוי להתרחב, או הזדמנות שניתן לנצל.
לכן החלטתי לשלוח את מזכ"ל המדינה, קולין פאוול לאזור בשבוע הבא, כדי להשיג תמיכה רחבה לחזון שציירתי היום.
כצעד בהליך זה, הוא יפעל להחיל את החלטת האו"ם מספר 1402 - הפסקת אש מיידית ומשמעותית, וסיום לטרור, לאלימות ולהשתלחויות; נסיגה מיידית של כוחות ישראלים מהערים הפלשתיניות, כולל רמאללה; יישום של ההסכמים טנט ומיטשל, שכבר ניתנה להם הסכמה. צעדים אלו יובילו לרגיעה פוליטית.
אין לי אשליות, אין לנו אשליות, בנוגע לקושי של הנושאים שאנו עומדים מולם. אך מדינותינו החליטו להיות חזקות. אמריקה מחוייבת לסיום הקונפליקט ולתחילת תקופת שלום.
אנו יודעים שזה אפשרי, מאחר ובתקופת חיינו, ראינו סיום לקונפליקטים שאף אחד לא חשב שיראו סוף. ראינו אויבים אדירים משחררים היסטוריה ארוכה של סבל וזעם. אמריקה עצמה רואה באויבים מן העבר כחברות נאמנות - גרמניה, יפן וכעת גם רוסיה.
הקונפליקט אינו בלתי נמנע. חוסר אמון אינו קבוע. שלום הוא אפשרי כשפורשים ממנהגי השינאה של העבר.
האלימות והסבל שרדפו את הארץ הקדושה הם אחת הטרגדיות הגדולות של הזמנים המודרניים. המזרח התיכון נשאר מאחור לעתים קרובות כשהעולם מתקדם פוליטית וכלכלית. זו ההיסטוריה של האזור, אך היא לא חייבת להיות גורלו.
המזרח התיכון יכול לכתוב סיפור חדש של סחר ופיתוח ודמוקרטיה. אנחנו עומדים בצד מוכנים לעזור.
אך תהליך זה יגיע רק באווירה של שלום. ארה"ב תפעל למען כל ילדיו של אברהם, שידעו את טובות השלום.
תודה רבה.
