הידידים של חשין

רבות נכתב באחרונה בגנות המישנה לנשיא מישאל חשין והשופט אליעזר ריבלין, על החלטתם בעניינה של השופטת הילה כהן. הטיעון המרכזי: כיצד יתכן שהשניים החליטו להסתפק רק בנזיפה ובהעברת השופטת כהן לבית משפט אחר - במקום להורות על הפסקת כהונתה לאלתר - וזאת על-אף קביעותיהם בפסק הדין, לפיהן השופטת קרעה וזרקה לפח בקשות שהוגשו לתיקי בית המשפט, נמנעה מלתעד כדבעי טיעונים שהועלו בפניה, וכללה בהחלטות שכתבה/יזמה טיעונים ו/או מצג כוזב; ויותר מזה - כיצד יתכן שחשין, המוצג על-ידי כמה מ"נוטרי" החוק כשופט מחמיר, דווקא-הוא "מחליק" עניינים כאשר מובא בפניו עניין רגיש הנוגע למערכת השיפוט. השאלות הנ"ל שבו ועלו, דווקא מחמת זאת שמדובר בפסק דין משמעתי חריג, שפורסם בתקופה שאפילו מבקר המדינה ו/או המשטרה ו/או התקשורת מגלים ברבים, מה שנמנעו לעשות שנים רבות, כי גם מערכת זו לוקה בחוליים לא מעטים: מינוי מקורבים באופן בלתי תקין, טיוח הליכים משפטיים, ניגודי עניינים במקרים רבים, האזנת סתר (השופטת אוסנת אלון-לאופר) ועוד ועוד. ובכל זאת, השאלה המסקרנת היא: מה קרה לשופט מישאל חשין. האם נכמרו רחמיו על השופטת הילה כהן, עד כדי כך ששכח את תפקידו? האם יתכן, חלילה, שהשופט עצמו נקלע למצב שבו הקל עם השופטת כהן, בזכות יחסו אל פרקליטה, עו"ד יעקב רובין? ולחילופין - האם יתכן שהשופט חשין יודע, מידיעה שיפוטית, על ליקויים חמורים בהרבה במערכת השיפוט, עד כדי כך שהוא סבור שאין להחמיר דווקא עם השופטת כהן?

בדברים שנביא כאן אין כדי להפנות אצבע מאשימה כלפי השופט חשין, אלא כדי להצביע על כמה עובדות מעניינות, על קשרי העבר, כמו על נקודות חיכוך בין כמה מהנפשות הפועלות. נפרט זאת להלן: - עו"ד יעקב רובין הינו אחד מעורכי הדין הוותיקים והידועים בתל אביב, המחוז הגדול ביותר והמשפיע של עורכי הדין, וגם בירושלים, שם הוא מתגורר. בשנים 1994-1988 הוא כיהן כיושב-ראש לשכת עורכי הדין. בתוקף תפקידו אז הוא כיהן כחבר בוועדה לבחירת שופטים ונמנה עם חברי הוועדה הבולטים שפעלו בשנת 1992 לבחירתו של מישאל חשין לכהונת שופט בבית המשפט העליון; - בין חשין לבין רובין קיימים קשרי ידידות, הן על-רקע חלקו במינוי ואף בשל היכרות מוקדמת ביניהם. קשרים אלה באו לידי ביטוי, בין היתר, בהשתתפות חשין בחתונות ילדיו של רובין. - עו"ד שולמית רובין, רעייתו של עו"ד יעקב רובין, המשמשת מבקרת עיריית ירושלים, שימשה בתפקידה הקודם כמשנה ליועצת המשפטית בעיריית ירושלים. בתפקידה אז היא טיפלה בעניין רגיש מאוד לחשין: דוח שהוגש נגדו בגין עבירת תנועה שביצע, כאשר לא עצר בתמרור עצור. חשין הוטרד מאוד מאותו דוח, שעלול היה לחייבו מאוחר יותר להשתתף בקורס נהיגה מונעת. - נודע לי, כי חשין פנה וטופל אישית, בין היתר על-ידי עו"ד שולמית רובין. הוא טען אז כי התמרור הוצב שלא במקומו על-ידי עובדי העיריה. חשין ביקש לסלק את אותו תמרור, כך שיוכל לפעול לבטלותו של אותו דוח. ואכן, כך נעשה. התמרור סולק. בין אם מדובר בסילוק התמרור לכבודו של חשין, ובין אם-לאו, ידוע לי כי חשין טופל אז בדרגים הגבוהים ביותר, לשביעות רצונו. הקנס בוטל וכספו הוחזר לו.

נדגיש שוב, כאמור, כי אין בעובדות הנ"ל כדי להאשים את חשין במאומה, אלא להראות על "הסימביוטיקה" הקיימת בכל זאת בין הנפשות הפועלות ועל נקודות המפגש בין האישים הנ"ל. השאלה האם נקודות המפגש הן-הן שגרמו לחשין לנהוג ברכות יחסית עם השופטת כהן, בזכות היכרותו האישית עם פרקליטה של השופטת, אינן ניתנות למענה החלטי, שכן איש אינו יכול לדעת מה מתחולל במוחו של אדם, קל וחומר כאשר מדובר בחשין, היודע לנהוג בבעלי דין ברכות יוצאת דופן; ולעיתים - להכות בהם ללא רחם, גם במה שנשמע כצעקות הממלאות את חלל בית המשפט. כפי שהחוק מחייב, המשפט נערך בדלתיים סגורות, ומלבד השופטים, בא כוח הקובלת (שרת המשפטים), הנקבלת (הילה כהן) ובא כוחה, עו"ד רובין, נוכח בדיונים צוות טכני מצומצם ביותר. המדובר, אפוא, במשפט הנעשה באוירה שונה, וסביר להניח, וכך נראה על-פי התוצאות, כי ההיכרות המוקדמת לא הקשתה יותר מדי על עו"ד רובין לשכנע את השופט חשין להקל בעונשה של השופטת כהן. עו"ד יעקב רובין סירב להתייחס לשאלה האם פעל למינוי חשין לבית המשפט העליון. לטענתו, מדובר בדיונים סודיים ולכן אסור לו לומר מאומה. רובין אישר כי חשין השתתף בחתונת ילדיו, אך לדבריו - הוא הזמין אז את כל שופטי בית המשפט העליון, ורובם הגיעו. עו"ד שולמית רובין לא מסרה תגובה, לטענתה, בגלל הימצאותה בחופשה, ואי-נגישותה במהלך החופשה למסמכים המצויים בעיריית ירושלים.

השבוע ביקשתי את תשובתו של חשין לשאלות שלהלן. יאמר כאן, כי חשין נמנע ממתן תגובות ישירות ומלאות לשאלות שנשאל, ורק לאחר שלוש פניות נסגר מעגל זה: - האם נכון שלשופט חשין יחסי ידידות עם עו"ד יעקב רובין; - האם נכון שהשופט השתתף בחתונת ילדו/ילדיו של עו"ד רובין; - האם נכון שהשופט חשין פנה בעבר אל עו"ד שולמית רובין שהייתה המשנה ליועץ המשפטי במחלקת הייעוץ בעיריית ירושלים בקשר לעניין אישי הנוגע אליו [דוח תנועה / תמרור אזהרה] תגובת חשין: השאלות כוללות רמזים מכוערים שאין להם אחיזה במציאות. השאלות הנשאלות הן שאלות גסות רוח. לגופו של עניין: 1. לשופט חשין יש יחסי ידידות עם עו"ד רובין כשם שיש לו יחסי ידידות עם עשרות עורכי דין. למיטב זכרונו של השופט חשין, עו"ד רובין מעולם לא ביקר בביתו של השופט חשין. השופט חשין מעולם לא ביקר בביתו של עו"ד רובין, חוץ מאשר בעת שישב שבעה על אמו. 2. לא זכור לשופט חשין כי השתתף בחתונת ילדו/ילדיו של עו"ד רובין. למעלה מן הצורך נוסיף שהשופט חשין משתתף לא אחת בחתונת ילדיהם של עורכי דין שאינם בהכרח ידידיו הקרובים. 3. בזמנו נרשמה לשופט חשין (לא זכור האם באותה תקופה היה שופט או עו"ד) עבירת תנועה ליד בנין "טרה סנטה". השופט חשין שילם מיד את הקנס, אך לאחר בירור שנערך ביוזמתו בעיריה, הסתבר שהתמרור (תמרור עצור) הוצב שלא כדין במקום בידי אחד מעובדי עיריית ירושלים תחת רמזור אחר שהיה במקום כל השנים והוא התמרור שקיים גם כיום (תמרור זכות קדימה). כתוצאה מכך, למיטב זכרונו של השופט חשין, הוחזר לו הקנס ששילם. השופט חשין לא השיב לאחת השאלות המרכזיות. לכן פניתי שוב לקבלת תגובה: - האם נכון שהשופט חשין פנה בעבר אל עו"ד שולמית רובין שהייתה המשנה ליועץ המשפטי במחלקת הייעוץ בעיריית ירושלים בקשר לעניין אישי הנוגע אליו [דוח תנועה / תמרור אזהרה] בפנייתי החוזרת כתבתי: ידוע לי שהשופט חשין שוחח בזמנו עם עו"ד רובין; ידוע לי שבעקבות פנייתו אליה טופל אותו עניין, וכבודו "נחלץ" מהשתתפות בקורס לנהיגה מונעת... הערתי גם, כי בכל הכבוד, אני דוחה את ההערה כאילו "השאלות כוללות רמזים מכוערים שאין להם אחיזה במציאות". השאלות הן שאלות ואפילו לפי תשובת כבודו נראה שיש להן אחיזה במציאות. מכל מקום, כבודו אינו חסין מבירור העובדות ו/או מביקורת". תשובת חשין: השופט חשין אינו זוכר עם מי שוחח בזמנו בייעוץ המשפטי של עיריית ירושלים, ולמיטב זכרונו, הייתה חליפת מכתבים בינו לבין העיריה. כפי שנאמר בתשובתו הראשונה של השופט, העלה בירור שהתמרור הוחלף עקב עבודות מע"צ של העיריה והוצב תמרור חדש שלא כדין. השופט לא "נחלץ" מכל קורס, הואיל ולא עבר כל עבירה והקנס ששילם אף הוחזר לו. פניתי השבוע פעם נוספת לחשין, בפעם השלישית, וביקשתי מענה לסוגיה שלהלן: לפי המידע שבידי, לחשין היו עבירות קודמות קודם לאותו אירוע בגינו חוייב בקנס, ולכן, לו היה נשאר החיוב על כנו - היה כבודו נאלץ לבצע קורס נהיגה מונעת. אני מבקש לקבל את התייחסותו של חשין לנקודה זו. תשובה חשין: תגובת השופט חשין, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, באמצעות דוברת בתי המשפט: להד"ם. אין בדעתי להמשיך ולשוחח עם מר יצחק.

רבים משופטי ישראל נוהגים לטעון, כי גם אם מופיע בפניהם עורך-דין-ידיד, אין לכך השפעה על אופן התנהלותם. אנחנו, שיושבים בתוך עמנו, נוכחים שוב ושוב כי אין הדברים כך, לפחות לגבי רבים מהם. בטח לא לגבי חשין, שנוהג לעיתים במה שנראה כצביעות והתחסדות. להווי ידוע, כי עורך דין בכיר או בעל ייחוס יוצא דופן, זוכה ליחס מועדף: יותר זמן לטיעונים, בקשותיו זוכות לתגובות יותר מהירות, וגם נגישותו לתקשורת מאפשרת לו לקיים סוג של "שיח" עם השופטים. זו, ככל הידוע, הסיבה המרכזית בגינה שכר בזמנו התעשיין אלי הורביץ את עו"ד פנחס רובין, לאחר שבבית המשפט העליון התמנה השופט דאז תאודור אור - ידידו האישי של עו"ד רובין - לעמוד בראש ההרכב שדן בערעור שהגיש הורביץ, לאחר שהורשע בעבירות מס בבית המשפט המחוזי בירושלים. הורביץ, יש לומר, זוכה בסופו של דבר על-ידי אותו הרכב ובראשו תאודור אור. הוא שנאמר: הכל אישי.