פרשת זאבי-צ'רנוי, שעניינה עיסקת רכישת מניות בזק בידי זאבי, הולכת ומתבררת כמסועפת במיוחד. לא רק בשל הכסף הגדול שהתגלגל במסגרתה, אלא במיוחד בגלל הגירסאות השונות שמסרו חלק ניכר מהאישים הבכירים המעורבים בפרשה.
חומר החקירה מחזיק כבר בשלב זה כ-100 קלסרים ומאות קלטות סתר (באישור בית המשפט). חלק ממנו עוסק בחלקו ובמעמדו של עו"ד יגאל ארנון במהלך עסקת בזק. עולה ממנו, כי חוקרי המשטרה לא קיבלו את גירסתו של ארנון כפשוטה. הם עימתו אותו שוב ושוב עם דברי עדים אחרים, ואפילו עם עדותו של לקוחו, גד זאבי. יש להדגיש, כי ארנון העיד ולא נחקר באזהרה, ומאליו מובן כי כתב האישום נגד גד זאבי ומיכאל צ'רנוי אינו מופנה כלפיו.
נביא כאן חלקים מהודעותיו של ארנון, שכיהן בתקופה הרלוונטית לחקירה בשני כובעים לפחות: יו"ר הבנק הבינלאומי - שריכז את קונסורציום הבנקים המלווים; ופרקליטו וידידו האישי של זאבי. ארנון קיבל לידיו 1% ממניות החברה (בנאמנות) המחזיקה את מניות בזק שנרכשו, וכן קיבל שכר טירחה בסכום כולל הנאמד ביותר ממיליון דולר.
על-פי כתב האישום, זאבי מימן חלק מהעסקה בערבות שהעניק לו מיכאל צ'רנוי, בסכום כולל של 143 מיליון דולר. כנגד סכום זה, שהופקד והוחזק בבנק פי.בי שווייץ (בשליטת קבוצת ספרא), העמידו הבנקים בישראל, ובראשם כאמור הבנק הבינלאומי, הלוואה לזאבי בסכום כולל של 643 מיליון דולר, לרכישת 20% ממניות בזק מידי חברת כייבל אנד וויילרס הבריטית.
בהסכם ההלוואה התחייב זאבי כלפי צ'רנוי, לאפשר לו לרכוש ממנו חלק מהמניות בתנאים מסוימים שנקבעו. לטענת התביעה, הסכם זה היה פסול, שכן הוא חייב גילוי נאות מראש, והיתר מוקדם של משרד התקשורת, דבר שלא התבקש (כיוון שלא נחשף) ולא היה ניתן, נוכח החשדות הפליליים לכאורה שהועלו נגד צ'רנוי בעניינים אחרים. החשד המרכזי: מהיכן השיג את הכסף, ושמא מקורו בעסקות הנגועות בפלילים.
במהלך החקירה עלתה סוגיה זו פעמים רבות. ארנון נדרש להשיב מה ידע בעניין זה, האם ידע כי מקור המימון המרכזי לעסקה הוא כספו של צ'רנוי, ואם ידע - מדוע הסתיר זאת. ארנון ייצג את זאבי, בין היתר מול משרד התקשורת, ולכן הופנו כלפיו השאלות בנושא זה. למעשה, מנוסח השאלות ומהטענות שהועלו כלפיו, נראה כי הוא נחקר כחשוד, אם כי לא באזהרה.
בכתב האישום אמנם נטען, כי הנאשם 1 (גד זאבי) והנאשם 4 (עו"ד מיכאל קומיסר) "הסתירו מארנון את חלקו של נאשם 2 (צ'רנוי - י.י) בעסקת רכישת המניות". ואולם, במהלך עדותו עימתו החוקרים שוב ושוב את ארנון עם מידע שהובא בפניהם, לפיו היתה לו ידיעה מוקדמת שמדובר בכספו של צ'רנוי, שהועמד כבטחונות לעסקה באמצעות בנק פי.בי.
לטענת החוקרים, ארנון שמע על כך הן מפיו של שלמה פיוטרקובסקי (מנכ"ל הבנק אז), והן מפיו של זאבי עצמו. ארנון הכחיש בתחילה באופן גורף, וטען, כי אמנם ידע שהבטחונות ניתנו דרך פי.בי שווייץ, אך שמדובר בכספו של זאבי. לאחר מכן אמר שהוא לא זוכר, ובהמשך אמר, כי עכשיו הוא מתחיל להיזכר. הנה חלק מדבריו של ארנון בחקירה (11.4.01):
שאלה: בחקירתך הקודמת מסרת, כי העובדה שהביטחונות לעסקת בזק הגיעו מבנק פי.בי שווייץ ידעת רק לאחר פתיחת החקירה. ואילו גד זאבי מוסר בחקירתו, כי אמר לך במפורש בעת המו"מ על רכישת המניות, כי הביטחונות מופקדים בחשבון הבנק שלו בפי.בי שווייץ.
ארנון: אני לא זוכר את זה. יכול להיות שהוא אמר לי.
שאלה: אז הוא אמר לך או לא?
ארנון: אם הוא אומר, אז זה נכון.
שאלה: כלומר, ידעת שהביטחונות הם מבנק פי.בי בשווייץ.
ארנון: לא יכולתי לדעת דבר שאתה לא זוכר. אתה לא זוכר.
שאלה: בהודעתך הקודמת אמרת באופן ברור וחד-משמעי שלא ידעת. לא אמרת שאתה לא זוכר?
ארנון: אני אומר לך, שאם הוא אומר שהוא אמר לי, סימן שלא זכרתי טוב.
שאלה: אתה נזכר בפרטים נוספים הקשורים לחשבון הבנק, בו הופקדו הבטחונות?
ארנון: לא.
שאלה: אתה יודע מי בעלי החשבון הנוספים בחשבון זה?
ארנון: אני לא יודע שיש בעלי חשבונות נוספים.
שאלה: ועל שם איזה חברה החשבון, אתה יודע?
ארנון: שום מושג.
בשלב זה לוחץ החוקר כורש ברנור על ארנון, בשאלה האם הועלו בפניו שמותיהם של צ'רנוי, המתווך זאב רום, ומנהל בנק פי.בי שווייץ, דוד נחימובסקי. לשאלה זו חשיבות מכרעת, כדי להבין האם ידע, כי המממן של העסקה הוא צ'רנוי. הנה הדברים:
שאלה: ידעת שנחימובסקי, מנהל בנק פי.בי, נפגש עם צ'רנוי וזאב רום בישראל?
ארנון: בחיים שלי לא. כפי שאמרתי לך, לא שמעתי עם השם צ'רנוי וזאב רוב עד שנפתחה החקירה, ולא ידעתי על שום פגישה של נחימובסקי עם אנשים אלה.
שאלה: לא שוחחת מימיך עם נחימובסקי על חשבונות הבנק של גד זאבי בשווייץ?
ארנון: בחיים שלי לא.
שאלה: בטוח במאה אחוז.
ארנון: בטוח במאה אחוז.
שאלה: ואם אני אגיד לך שנחימובסקי פנה אליך, וסיפר לך שנפגש עם צ'רנוי וזאב רום, ועוד סיפר לך שהם מבקשים לבצע מספר פעולות בחשבון המשותף שלהם עם גד זאבי בשווייץ.
ארנון: לא היה כדבר הזה.
שאלה: בטוח במאה אחוזים.
ארנון: כן.
שאלה: אני אומר לך שקיבלת פרטים על הפנייה של זאב רום וצ'רנוי לנחימובסקי, בקשר לחשבון המשותף שלהם עם גד זאבי, ובקשר לפעולות שהם מבקשים לעשות כביטחונות שמסרו לגד זאבי לצורך עסקת בזק והזהרתי אותך מכך - מה תגובתך?
ארנון: אני לא זוכר אם אי פעם ששמעתי את השם זאב רום או צ'רנוי, ולכן מה שאמרת עכשיו לא יכול להיות.
בהמשך מתחיל ארנון להיזכר.
ארנון: יכול להיות. תן לי להיזכר. אני צריך לחשוב. אני לא זוכר באיזה נסיבה שאלתי את גד זאבי. אני מנסה לחשוב. אני חושש להגיד, כי יכול להיות שזה לא מדויק. אני זוכר שיכול להיות שפעם אחת שאלתי את גד זאבי, שיאשר לי שהכסף שבו הוא קנה את המניות הוא שלו, משהו דומה לזה. והוא אישר לי.
שאלה: מה פתאום שאלת אותו את זה?
ארנון: אני מנסה למצוא את הקשר ואני לא זוכר.
שאלה: ואולי לאחר שנודע לך על הפנייה של צ'רנוי וזאב רום לנחימובסקי, הבנת שהביטחונות הם מצ'רנוי, ולכן שאלת זאת את גד זאבי?
ארנון: אני לא יודע מי זה צ'רנוי, או רום, ולא שמעתי את השם צ'רנוי ורום.
שאלה: אז למה אתה מבקש להבהיר עם גד זאבי של מי הכסף בביטחונות בשווייץ?
ארנון: אולי זה עלה בבנק בארץ. אני לא זוכר באיזה הקשר. אני לא יכול להיזכר באיזה הקשר.
שאלה: אתה יכול לזכור את התשובה אבל את ההקשר לא?
ארנון: עכשיו אני זוכר שהוא נתן לי תשובה, ונחה דעתי שנתן לי תשובה כזו. את זה אני גם זוכר.
בהמשך מעמת החוקר את ארנון עם מידע חדש, לפיו ידע ארנון היטב, כי בחשבון בשווייץ מעורב כסף של אחרים - של צ'רנוי. החוקר תומך זאת במידע הנוגע למורשי חתימה באותו חשבון.
שאלה: "בוא לא נלך סחור סחור. אתה ב-15.6.00 מתקשר בדחיפות לגד זאבי לפורטו-ריקו הרחוקה, ומוסר לו על כך שזאב רום מבקש להכניס מורשי חתימה נוספים בחשבון המשותף שלהם. זוכר?
ארנון: יצאת מדעתך. לא זוכר שיחה כזו לפורטו-ריקו.
שאלה: אין אפילו שבב של זיכרון?
ארנון: לא.
שאלה: מהתשובה עולה, כי גד זאבי גם נפגש איתך בארץ ב-19.6.02 ואתה סיפרת לו שזאב רום היה במגע עם בנק פי.בי ואמר להם שהחשבון בשווייץ זה הכסף שלו. זוכר פגישה כזו?
ארנון: יכול להיות שזה המידע. יכול להיות שהשיחה לא היתה זכות חתימה אלא שהכסף שלו. אני זוכר שהיה עניין של זכות חתימה, ואני שאלתי אם זה הכסף שלו.
שאלה: אומר גד זאבי בחקירתו, שאתה פנית אליו ואמרת לו שמסתובבת שמועה כי זאב רום נפגש עם נחימובסקי מנהל פי.בי בשווייץ, ואמר לו שהביטחונות בשווייץ הם כסף שלו. מה תגובתך?
ארנון: יכול להיות שגדי חיבר דברים. האמת שזה לא הזיכרון שלי. הזיכרון שלי זה מה שאמרתי לך.
שאלה: למה היה חשוב לך כל כך לברר אם הכסף הוא הכסף של גד זאבי?
ארנון: נתבקשתי לשאול, ושאלתי.
שאלה: ולמה זה היה חשוב למי שביקש ממך לשאול?
ארנון: השאלה היתה בקשר לכך שאולי זה כסף רוסי, ובבנקים אנחנו לא מחזיקים כסף רוסי בלי בדיקה בשבע עיניים, מי הפקיד ומה המקור הכסף שלו. שאלה: למה, מה פסול בכסף רוסי?
ארנון: ההנחה שאנשים לא יכולים להתעשר ברוסיה, בארץ קומוניסטית, בזמן קצר. לכן אמרתי לך, שאני אין לי לקוח רוסי עשיר, כי אני לא מקבל אותו. אני לא רוצה לגעת בזה.
בהמשך עדותו מוסר ארנון, כי פיוטרקובסקי הוא שביקשו לברר עם זאבי, האם מדובר בכספו של זאבי או בכסף רוסי. ארנון שאל, וקיבל תשובה מזאבי - שאמר שהכסף שלו.