המלונות המשטרה חוקרת, בימים אלה, חשד לעבירות חמורות שנעברו בפריימריז בליכוד. מצעד העדים החל. שמות אלמונים לכאורה עד לפני כשבוע, בהם שלומי עוז, צוות אבטחה, שלג לבן, ואחרים, תופסים את הכותרות. כמעט מדי יום. ולא בנסיבות נעימות.
מצעד העדים משמש בידי אנשי מפלגת העבודה, לניגוח הליכוד כולו. רשימה של מושחתים, טען, "מאפיה", "פשע מאורגן". ראשי הליכוד, ובראשם אריאל שרון, מיכאל איתן, אהוד אולמרט, לימור לבנת ומיכאל איתן, מצביעים שוב ושוב על אותם מועמדים שסומנו על-ידי המשטרה כעבריינים לכאורה, ובראשם עו"ד יצחק הרצוג (בפרשת עמותות ברק).
גם עמרם מצנע עצמו לא יוצא יבש, נוכח החקירה המשטרתית המתנהלת נגדו - בגין חשבון שנפתח בחו"ל, שלא כדין לכאורה, וחשד שהוזרמו דרכו כספים. לטענת מצנע, תוצאות החקירה, שיפורסמו בקרוב, יוכיחו כי הוא פעל ללא רבב, וכי דרך אותו חשבון לא הוזרמו כספים באופן בלתי חוקי.
אחד העניינים שעומדים עתה לעלות על סדר היום המפלגתי, הוא השימוש שנעשה בכספים שמזרימה המדינה למרכז להנצחת רבין, מרכז המתוקצב על-ידי המדינה בסכום של כ-8.5 מיליון ש"ח לשנה. אצבע מאשימה מופנית בימים אלה לעבר כמה גורמים, ובראשם אל פרופ' יולי תמיר, שניהלה את המרכז עד לפני כשלושה חודשים. הטיעון שמועלה: תמיר עשתה לכאורה שימוש, באמצעות המרכז, בכספי המרכז, להאדרת כוחה בקרב אנשי מפלגת העבודה - בתקופה שבה החלו המועמדים להערך לפריימריז במפלגה. תמיר עומדת עתה בראש צוות התגובות של מפלגת העבודה. אחד ממסריה הוא "פוליטיקה ישרה". נבחן כאן את מעשיה לאור מסריה.
החומר הבעייתי החל לטפטף בימים האחרונים. ממנו עולה, כי מאות אנשים הוזמנו לסופי שבוע בבתי מלון, לפי הזמנה ובמימון המרכז. אותם אורחים שילמו רק סכום סימלי בגין האירוח. המדובר באירוח במלונות שורש, טל ובאכסנייה בירושלים. היקף ההוצאות: כ-100 אלף ש"ח לפחות.
הביקורת נגד פעולותיה של יולי תמיר עולה דווקא מבית - מתוך המרכז עצמו. עם בדיקת הניירות ושמות האורחים באותם סופי שבוע, ובחינת זהותם וקירבתם לכמה מבכירי המרכז, עולה רוגז רב נגדה. נודע לי, כי דליה רבין-פילוסוף, ומ"מ יושב-ראש הוועד המנהל, עו"ד יעקב נאמן, מנסים עתה להרים מסך, כדי לגלות מה באמת נעשה בכספי המרכז. יעקב נאמן אף העלה נושא זה בישיבת הנהלת המרכז לפני כמה שבועות, ונוכח הצעתו הוחלט: לבדוק אי סדרים, טובות הנאה שקיבלה ושימוש בכספי המרכז באופן בעייתי.
החשש עתה שמא עשתה תמיר שימוש בלתי תקין, הולך וגובר. ממצאים חלקיים מעלים סימביוטיקה מעניינת, בין אותם אנשים שהוזמנו לסופי שבוע, לקהל היעד של יולי תמיר בבחירות המקדימות. "אם אתה בודק את זהות המתכנסים, הם היו חברי מפלגת העבודה" - נמסר לי. ואכן, בחינת תוכנית העבודה בתקופתה של יולי תמיר, מלמדת על מגמה זו. באותו תוכנית שאישרה תמיר, נקבע כי יש למקד תשומת לב מאמץ מיוחד בצעירים ומבוגרים מעל גיל 20 (בקיצור: בעלי זכות בחירה), בקרב האוכלוסיה הערבית, ובקרב העולים יוצאי מדינות חבר העמים. היעדים שנקבעו: "אירגון וקיום אירועי זיכרון ב-7-5 ישובים ערבים וכן 8-6 ימי עיון וארועי זיכרון לעולים יוצאי חבר העמים, חלקם במרכזי עולים וחלקם במרכז רבין". תוכנית מוזרה, יש לומר, במיוחד אם לוקחים בחשבון שיש הרבה עבודה לעשות בקרב גוש הימין והדתיים. לא קשה לנחש, כי "הקריצה" לעבר ערבים-ישראלים לא הזיקה לתמיר בבחירות הפנימיות בעבודה. עובדה היא, כי תמיר השיגה את המקום ה-9 ברשימת העבודה. מקום מכובד, גבוה בהרבה מזה שהשיגו בכירים ובכירים ממנה בתנועה, כמו: חיים רמון (11), אברהם שוחט (16), שלום שמחון (17), ויצמן שירי (23).
תמיר, יש לציין, פעלה באמצעות 'שרי מאות' - יועצים בשכר, שקיבלו את כספם מהמרכז, בהם ציון אבו, איליה חלאק (מהישוב פסוטה, יועץ לענייני ערבים), וצ'צנוי נאדה (יועץ לענייני המגזר הרוסי). יועצים אלה, שקיבלו עשרות אלפי ש"ח, הופעלו על-ידי תמיר, כבר בתקופה שמועמדי העבודה, ובהם תמיר עצמה, החלו להתרוצץ ולעשות נפשות בקרב מתפקדי העבודה.
השתיקה של רבין-פילוסוף ח"כ דליה רבין-פילוסוף, שהינה כיום הרוח החיה מאחורי מרכז רבין, שומרת על פרופיל נמוך. היא מבינה, מן הסתם, כי אם ייערכו בדיקות משטרתיות או אחרות לגבי פעולות שבוצעו באמצעות המרכז, אזי עלול הדבר לפגוע במרכז, ובתרומות פוטנציאליות מצד בעלי הון. לכן היא נמנעת מלהתייחס לעניין, ומכל מקום, היא ממאנת לכבס את הכביסה המלוכלכת מחוץ לכותלי המכרז.
מי שכן מרים ראש, ובא חשבון פומבי עם יולי תמיר, הוא אריה ברור, מי ששימש עוזרו האישי של יצחק רבין. ברוש, המוחזק גם כיום כאחד מראשי 'מחנה רבין', כתב לתמיר מכתב נוקב, ובו הוא מאשימה בפוליטיזציה של המרכז ובשימוש בכספי המרכז לצרכים פוליטיים. "האם יודעים חברי מפלגת העבודה", הוא כותב, "שמרכז רבין שיש עליו קונצנזוס מקיר לקיר, ודאי בקרב חברי המפלגה שלנו, האם ידעו שעשית בו שימוש ציני כל-כך לצורך מסע הבחירות האישי שלך - ותחת המטריה של מרכז ומשפחת רבין, רצת במסע הזה שנה וחצי...".
ועוד:
"בערכים שאותי לימדו, צריך שיהיו ניקיון ויושר גם בפוליטיקה. אבל את ואני כנראה לא באנו מאותו מקום, בוודאי לא מאותו בית מדרש. ואת, הפרופסור, שוחרת השלום משלום עכשיו, יכולה להתהדר כמובן בחתירך לשלום. אבל אני יכול להבטיח לך. שמה שלא היה עושה עבורך לעולם יצחק רבין בחייו, לקחת ממנו (ולא ביושר) במותו".
המכתב שלעיל מבטא רק קמצוץ ממה שמתרחש באמת מתחת לפני השטח. כנגד יולי תמיר מעלים גורמים בכירים במרכז טענות קשות ביותר. מאשימים אותה במינהל לא תקין, ובשימוש לרעה בכספי המרכז. נערכים במרכז אפילו לאפשרות של חקירה משטרתית.
תמיר אמרה כי לא קיבלה מכתב מאריה ברוש. בניגוד לדבריה, אמר לי ברוש בתגובה, כי הוא מסר לה את המכתב ביד - כשפגש אותה בבית ברל בתל אביב. לדבריו, באותו מעמד היא קראה את המכתב ולאחר מכן קרעה אותו, ולכן אין עכשיו פלא שהיא מתכחשת למכתב. הוא הקפיד לדבריו שלא לפרסמו, וגם עכשיו לא מסר אותו לפרסום, במיוחד לא לפני הפריימריז בעבודה - כדי לא לפגוע בתנועת העבודה ובמרכז רבין.
הגירסה של תמיר יולי תמיר מבקשת להדוף את הביקורת נגדה. לטענתה, היא נאלצה להתפטר מהמרכז, לאחר שהתברר לה כי חותרים תחתיה וכי התוכנית למנותה ליושב-ראש מרכז רבין - כפי שהובטח לה, לא תצא אל הפועל. תמיר מפנה אצבע מאשימה כלפי דליה רבין-פילוסוף, וכלפי ד"ר יעקב נאמן (מ"מ יו"ר הוועד המנהל של המרכז). "עזבתי את המרכז לפני כשלושה חודשים. הסתבר לי באופן סופי, שמנסים מאחורי גבי למנות אנשים אחרים. מטעמים פוליטיים, כולל יעקב נאמן, שלא רצו אותי במרכז בגלל תפיסת עולם שייצגתי. באתי לשם כדי להישאר שם. כל הטענות האלה הן מגוחכות. צריך בכל זאת הגינות מסויימת".
תמיר מציינת, כי היא החליטה להתמודד כמועמדת ברשימת העבודה לכנסת ה-16, רק לאחר שנאלצה להתפטר מהמרכז, כך שכל הדיבורים והרינונים - כאילו עשתה שימוש בכספי המרכז כדי לקדם את סיכויי בבחירות המקדימות, הינם מגוחכים ומשוללי יסוד. לגישתה, היא נמנעה מזימון אנשים פוליטיים לכנסים, והטענה נגדה היתה דווקא הפוכה: "אמרו לי, מה את מזמינה את דליה רבין. היא מתמודדת בבחירות".
תמיר מציינת, כי היא הובילה סדר-יום אחר במרכז רבין, על-מנת להנחיל את מורשתו של רבין בקרב כל מגזרי אוכלוסיה שונים בישראל. קודם לכן, היא טוענת, "לא נעשתה שום פעילות שיצאה מגבולות רמת אביב. לא לעולים, לא לפריפריה, לא לערבים, ולא לאמהות חד-הוריות..."; "המטרה היתה להגיע לקהלים מאוד רחבים ומאוד מגוונים, ולשבור את ההגמוניה הסגורה שהיתה שם. המאמץ לא היה קל". הדבר נעשה, לדבריה, במסגרת פרויקט החממות. עכשיו, היא מלינה, אחרי שהתפטרה, "פיטרו את כל האנשים שעסקו בכך, והמרכז עוד פעם נסגר". תבדוק, היא מציעה לי, את רשימת העובדים במרכז. "אין שם אחד מזרחי, עולה חדש, או ערבי".
הערה: פרופ' יולי תמיר התראיינה ליומן הבוקר של רשת ב' (יום ו', 27.12.02). מעניין לציין, כי תמיר, האמורה לדעת להבחין בין אמת לדמגוגיה זולה, ייחסה לי פרטים שלא כתבתי ומצאה לנכון להכחישם.
