|
ההמחאות והחשבוניות המסומנות
|
|
|
ברק סמך באופן עיוור אעל שני נאמניו - הרצוג וכהן. ואכן השניים סייעו לו בהקמת חלק מהעמותות ששירתו את הקמפיין. הם פעלו למען ברק במערכת גיוס הכספים, ולמעהש פטרו אותו מהעיסוק בפרטים, ובמילים פשוטות - הם עשו ככל יכולתם למנוע את חשיפתו לסיכונים מיותרים. אלא שלא הכל בוצע כחוק. מהמידע הנחשף כאן עולה לכאורה, כי הרצוג השתמש גם בכספים אסורים למימון הקמפיין. ואלו הפרטים: בתחילת ינואר 1999 הזמין הרצוג ממכון המחקר הירושלמי תצפית, בראשות ד"ר אהרון פיין, סקר בנושא "עמדותיהם הפוליטיות של עולי חבר המדינות", נושא בעל חשיבות רבה במערכת הבחירות האחרונה. ההזמנה נעשתה על ידי הרצוג בטלפון, והמחיר שננקב היה 8,600 דולר. המכון ידוע בהתמחותו בתחום הסקר, ועם לקוחותיו נמנות מפלגות נוספות. הסקר כלל מדגם של 600 מעולי חבר המדינות, אשר נשאלו מיהו המועמד המועדף בעיניהם לתפקיד ראש הממשלה. בסמוך לאחר מכן, קיבל הרצוג לידיו את הסקר שהזמין, ממנו למד על כוחו האלקטורלי של ברק בקרב העולים. עותק מהסקר זה הועבר למשה גאון, שהיה באותה עת מיועצי התקשורת המרכזיים של ברק. הרצוג העביר לתצפית באופן אישי את שני התשלומים, בהמחאה בנקאית שהוצאה על ידי הסניף הראשי של בנק כללי בשדרות רוטשילד בתל אביב (סניף מס' 26/10131). החשבונית הוצאה לבקשתו על שמו - "יצחק הרצוג". - תשלום ראשון בסך 14,654.25 שקל בוצע ב-4.1.99, בסמוך להזמנת העבודה, בהמחאה בנקאית מס' 13673. כנגד המחאה זו הוציאה תצפית חשבונית מס' 0935. - התשלום השני בסך 14,338 שקל בוצע ב-24.1.99, בסמוך לאחר קבלת העבודה, בהמחאה בנקאית מס' 13674. כנגד המחאה זו הוציאה תצפית חשבונית מס' 0936.
|
|
העובדות שבידי מציירות את התמונה הבאה: הסקר הועבר להרצוג עצמו, שהיה אותה עת חבר במטה הבחירות של ברק, ולמשה גאון, ששימש באותה עת כיועצו של ברק בענייני תקשורת. השניים פעלו במסגרת ישראל אחת - המפלגה בראשה עמד ברק, ואשר עליה כמובן חל חוק מימון מפלגות. מדובר בהעברה בלתי חוקית לכאורה בסכום כולל של 28,992 שקל, ששולמו לחברת תצפית הירושלמית תמורת סקר פוליטי שביצעה לפי הזמנתו של הרצוג. הרצוג שילם בהמחאות בנקאיות. החשבונית הוצאה על שמו, אישית. נראה, כי הרצוג פעל בצורה זו על מנת להסוות את זהותם של נותן התרומה ושל מקבל השירות. חוק מימון מפלגות מגביל תרומה למפלגה או למועמד לכהונת ראש ממשלה ל-1,700 שקל בשנה. המידע בנושא זה הובא קודם לכן גם לידיעתו של ח"כ מיכאל איתן. הלה היפנה את המידע ליועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, וביקש להורות על פתיחת חקירה נגד הרצוג וברק. רובינשטיין טרם החליט בנקודה זו. על-פי חוק מימון מפלגות, מוגבלת תרומה אישית למתמודדים בבחירות לכנסת ולראשות הממשלה (הן לרשימות והן למועמדים), ל-1,700 שקל בשנה. המחוקק ביקש להגביל בדרך זו את השפעתם של בעלי הון, העלולים להזרים למועמדים סכומי כסף גדולים, מתוך עניין לקבל תמורה הולמת לאחר מכן. לצד ההגבלה, הגדיל המחוקק את יחידת המימון הממלכתית הניתנת למתמודדים ולמפלגות. אין זה סוד, כי גורמים רבים במערכת הפוליטית חיפשו פרצות, וניסו לעקוף את הוראות החוק. כך, לדוגמא, השתמשו כמה מפלגות בעמותות שהקימו מקורביהן, כדי לקבל תרומות למערכת הבחירות. הבולטת שבהן היא ישראל אחת, שזכתה לתמיכתן של למעלה מ-10 עמותות. כפי שחשפתי בגלובס, מטה ברק השתמש בעמותת רבין אליאנס הרשומה בארה"ב, להזרמת כספים לעמותות שתמכו בבחירת ברק, ובהן דור שלום וידיד. הרצוג ועו"ד דורון כהן - גיסו של ברק ומהנאמנים לו ביותר - נטלו חלק פעיל בהעברות אלו, בתוקף תפקידיהם כחברי מועצת רבין אליאנס וכחברים מרכזיים במטה ברק. הם ניצלו למעשה לרעה את תפקידם בעמותה. שלטונות המס בארה"ב כבר בודקים נושא זה, בחשד לכאורה שנעשה שימוש בלתי חוקי בכספים שהוזרמו לעמותה, לשימושים הזרים לייעודה.
|
|
פרשת העמותות עדיין בפתח. כל שסופר עד כעשיו, נראה כמידע ראשוני בלבד. דוח מבקר המדינה העומד בפתח, צפוי לפרסם גילויים חדשים ולחשוף את פעילותם הבלתי חוקית לכאורה של ראשי ישראל אחת, ובראשם המועמד דאז לראשות הממשלה, אהוד ברק. בינתיים - עד פרסום דוח מבקר המדינה - הולכים ומתבררים פרטים, המציירים תמונה עגומה: ישראל אחת, וברק בראשה, ביצעו עבירות למכביר על חוק מימון מפלגות. הם הזרימו עשרות מיליוני דולרים פנימה - אל תוך מערכת הבחירות, בדרך הנוגדת את החוק. ממידע חדש שהובא לידיעתי עולה חשד ל"הלבנת כספים" על-ידי יצחק הרצוג. במרכז הסיפור שלהלן: כיצד סייע עו"ד יצחק הרצוג, כיום מזכיר הממשלה, בהזרמת כספים בלתי חוקית לכאורה לקמפיין של ברק. הרצוג היה במהלך מערכת הבחירות מנאמניו הקרובים ביותר של ברק, ומיד לאחריהן מונה למזכיר הממשלה. ייאמר מיד: ברק והרצוג מסרבים להשיב בפירוט לשאלות בנושא זה. כל שהסכים הרצוג לומר הוא: פעלתי במסגרת החוק וללא כל חריגה ממנו. הדברים נעשו עבור לקוח, שלא היה קשור עם ישראל אחת או עם המטה של ברק, והסקר (עליו יסופר להלן) לא יועד לקמפיין של ברק. עוד נמסר בתגובה, כי פעולותיו של הרצוג נעשו במסגרת מטה ברק ולא במסגרת של מפלגה כלשהי, ולפיכך - כך נטען - לא חלות על פעולות אלו המגבלות הקבועות בחוק מימון מפלגות.
|
|
שמו של יצחק הרצוג כמי שהזמין את הסקר, נשמר בסוד. רק קומץ בעלי תפקידים בכירים במטה ברק ידעו על מעורבותו. באותו שלב חבש הרצוג כמה כובעים: הוא נמנה עם אנשי סודו של ברק והיה חבר במטהו המצומצם; שימש כנציגם המשפטי (במשרד הרצוג-פוקס-נאמן) של אנשי עסקים ובעלי הון שתמכו בברק; וכן סייע לעמותות מקורבות בגיוס כספים. כאמור, נראה שהרצוג פעל כדי להסוות את הזמנת הסקר, כמו גם את זהות התורם שמימן את התשלום. הדבר עולה מעצם זאת שטרח לשלם בהמחאות בנקאיות בגין הסקר (דבר שאינו מקובל בענף), ומכך שביקש להוציא חשבוניות על שמו הוא. ניתן להניח, כי לא חשש מאי כיבוד ההמחאות (של התורם), עמד ביסוד בחירתו של הרצוג לשלם בהמחאות בנקאיות. כמו כן ניתן להניח, כי הוא ביקש להוציא חשבוניות על שמו, כדי להסתיר את זהותו של הגורם שמימן את הסקר. הרצוג מסרב למסור האם קיבל מגורם כלשהו את מימון הסקר כתרומה, או לחילופין - האם שילם סכום זה מכיסו הפרטי. בשיחה טלפונית עימו, אמר הרצוג, כי פעל עבור לקוח שלא היה קשור עם ישראל אחת או עם מטה ברק, וכי אותו לקוח לא ייעד בהזמנתו סקר זה לקמפיין של ברק. עם זאת, כאמור, הסקר נמסר לידי הרצוג וגאון, שהיו שניהם מהפעילים המרכזיים במטה ברק. בכל מקרה, על פי חוק מימון מפלגות, תרומה בסך שמעל 1,700 שקל המוזרמת לקמפיין בחירות (בכסף או בשווה כסף), הינה תרומה אסורה, בין אם שולמה מכיסו של הרצוג ובין שהיא שולמה על ידי לקוח שיוצג על ידי הרצוג. הרצוג התבקש להשיב בפירוט לשאלות בנושא. למרות שקיבל לבקשתו שהות של מספר ימים, ולמרות פגישה שקיימתי עמו לצורך בירור נושא זה, עמד הרצוג בסירובו להסביר את פעולותיו, ובסירובו לגלות מיהו התורם האלמוני ומדוע בכלל ניתנה תרומה שכזו, שביצועה נוגד לכאורה את החוק.
|
|
