העובדות שבידי מציירות את התמונה הבאה: הסקר הועבר להרצוג עצמו, שהיה אותה עת חבר במטה הבחירות של ברק, ולמשה גאון, ששימש באותה עת כיועצו של ברק בענייני תקשורת. השניים פעלו במסגרת ישראל אחת - המפלגה בראשה עמד ברק, ואשר עליה כמובן חל חוק מימון מפלגות.
מדובר בהעברה בלתי חוקית לכאורה בסכום כולל של 28,992 שקל, ששולמו לחברת תצפית הירושלמית תמורת סקר פוליטי שביצעה לפי הזמנתו של הרצוג. הרצוג שילם בהמחאות בנקאיות. החשבונית הוצאה על שמו, אישית. נראה, כי הרצוג פעל בצורה זו על מנת להסוות את זהותם של נותן התרומה ושל מקבל השירות. חוק מימון מפלגות מגביל תרומה למפלגה או למועמד לכהונת ראש ממשלה ל-1,700 שקל בשנה.
המידע בנושא זה הובא קודם לכן גם לידיעתו של ח"כ מיכאל איתן. הלה היפנה את המידע ליועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, וביקש להורות על פתיחת חקירה נגד הרצוג וברק. רובינשטיין טרם החליט בנקודה זו.
על-פי חוק מימון מפלגות, מוגבלת תרומה אישית למתמודדים בבחירות לכנסת ולראשות הממשלה (הן לרשימות והן למועמדים), ל-1,700 שקל בשנה. המחוקק ביקש להגביל בדרך זו את השפעתם של בעלי הון, העלולים להזרים למועמדים סכומי כסף גדולים, מתוך עניין לקבל תמורה הולמת לאחר מכן. לצד ההגבלה, הגדיל המחוקק את יחידת המימון הממלכתית הניתנת למתמודדים ולמפלגות.
אין זה סוד, כי גורמים רבים במערכת הפוליטית חיפשו פרצות, וניסו לעקוף את הוראות החוק. כך, לדוגמא, השתמשו כמה מפלגות בעמותות שהקימו מקורביהן, כדי לקבל תרומות למערכת הבחירות. הבולטת שבהן היא ישראל אחת, שזכתה לתמיכתן של למעלה מ-10 עמותות. כפי שחשפתי בגלובס, מטה ברק השתמש בעמותת רבין אליאנס הרשומה בארה"ב, להזרמת כספים לעמותות שתמכו בבחירת ברק, ובהן דור שלום וידיד.
הרצוג ועו"ד דורון כהן - גיסו של ברק ומהנאמנים לו ביותר - נטלו חלק פעיל בהעברות אלו, בתוקף תפקידיהם כחברי מועצת רבין אליאנס וכחברים מרכזיים במטה ברק. הם ניצלו למעשה לרעה את תפקידם בעמותה. שלטונות המס בארה"ב כבר בודקים נושא זה, בחשד לכאורה שנעשה שימוש בלתי חוקי בכספים שהוזרמו לעמותה, לשימושים הזרים לייעודה.