פרשת האזנות הסתר, בהן מעורב ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב משה מזרחי, רוחשת מתחת לפני השטח. השבוע התברר לנו, כי המשטרה צותתה ביולי 2000 לשיחות טלפון פוליטיות שניהלו נשיא המדינה משה קצב ואיש העסקים דוד אפל, ערב הבחירות לנשיאות, ואף תמללה אותן.
השיחות שהוקלטו עסקו במהלכים שניהלו השניים, כדי לקדם את מועמדות קצב לכהונה הרמה בישראל: נשיא המדינה. הפרסום ב-Nfc ובמעריב גרם מבוכה גדולה: הן במשטרה, והן בלשכת הנשיא, שנוכח כי פגעו בו על לא עוול בכפו.
מזרחי, כפי שחשפנו כאן, הנהיג אותה תקופה מדיניות שחרגה מצווי בתי המשפט בעניין ביצוע האזנות סתר, וקיבל לכך גיבוי מלא מפרקליטת המדינה, עדנה ארבל. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, קבע באוקטובר 2003, כי עקב זאת יש להדיח את מזרחי בכפוף לשימוע. החלטת רובינשטיין לא יושמה עד כה.
עתה מתברר, כאמור, כי שיחות אפל-קצב הוקלטו. שתי שיחות ב-27 ביולי 2000, ושיחה שלישית ב-28 ביולי 2000. אין ולא יכול להיות ספק. המדובר בשיחות פוליטיות. חוקר יאחב"ל שתמלל את השיחות, כתב בעצמו: "מדברים אך ורק על הבחירות לנשיאות", אך גם הוא לא נמנע מלתמלל בכל זאת את השיחות.
מנהלת לשכתו של הנשיא, שהגיבה בשמו, מסרה: "כל שיחות הטלפון אשר הינך מתייחס אליהן, התנהלו כשורה, באופן סטרילי וללא רבב. ההאזנות ותמלול שיחות טלפון הינם פגיעה חמורה ביסודות הדמוקרטיה".
הנגבי - השר במצב רגיש רבים תהו באחרונה, מדוע השר לביטחון פנים, צחי הנגבי, טרם ביצע את השימוע לניצב מזרחי. התמיהה עלתה, במיוחד נוכח דבריו של הנגבי עצמו במהלך הדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט ב-27 באוקטובר 2003, שם הגדיר את פרשת מזרחי כשווה בחומרתה לפרשת קו 300 ופרשת לבון.
ולמרות זאת, השימוע טרם בוצע. יתר על כן: השר, שדיבר אז על חומרת הפרשה, נעלם מהאופק. קולו לא נשמע עוד. הנגבי גלגל את הכדור למגרשו של מפכ"ל המשטרה, למרות שרובינשטיין הצביע על השר, כעל האיש המוסמך לערוך את השימוע ולהכריע בנושא. במילים פשוטות: השר מתחמק מביצוע חובתו בדחיפות המתחייבת. בניסיון לברר מדוע, חיפשתי תשובות. ומה שמצאתי מלמד על ניגודי עניינים חריפים בהם נתון השר. נדגיש, כי אין באמור כאן כדי לרמוז כי דווקא מה שהתגלה הוא שמנע מהנגבי לעשות את מלאכתו, אלא להצביע על המצב העכשווי, העלול לגרום קשיים.
ממסמכים שהובאו לידיי מתברר לי, כי מזרחי צותת גם לשיחה של אפל עם הנגבי, בעת שזה כיהן בתפקיד שר המשפטים. זו נערכה ב-21 ביוני 1999, בשעה 9:56. באותה שיחה ביקש אפל את עזרתו של הנגבי כדי להעניק חנינה לאיש העסקים ברנוביץ', שהורשע בעבירות מס. הנגבי הבטיח לעזור, ולפנות אל נשיא המדינה דאז, עזר ויצמן.
עיון בחומר הרלוונטי עשוי ללמד, כי אין פסול בפניית אפל להנגבי. אחרי הכל, כל מוסד החנינה בנוי על פניות ובקשות עזרה, ואלה אמורות להיבחן על פי כללים ברורים ושקיפות מסוימת. ואולם, מי ש"מחפש" את אפל ואת הנגבי, וכאלה לא חסרים, עלול להעלות חשד, שמא אפל, איש בכיר במרכז הליכוד, והנגבי-שר בכיר הזקוק לתמיכת מרכז הליכוד - מנסים לרקוח חנינה עבור ברנוביץ', שהיה קשור עם אפל בעסקי נדל"ן.
בסופו של דבר ברנוביץ' לא זכה אותה עת בחנינה. מכל מקום, לא באמצעות הנגבי. ואולם, העולה מאותם טקסטים עלול בהחלט להביך את הנגבי, וזה בדיוק העניין המעמידו עכשיו בניגודי עניינים: מצד אחד מחזיק מזרחי חומר חקירה רגיש, שמקורו בין היתר בהאזנות סתר לאפל; ומצד שני צריך הנגבי לערוך שימוע למזרחי, ולהכריע, בין היתר, האם אותם תמלולים חרגו מהחוק עד כדי כך שיש להדיח את מזרחי. מצב לא פשוט, המחייב פסילת הנגבי והעברת תיק זה לידי שר אחר.
הנגבי אמר בתגובה כי ההחלטה שלו תתקבל לפי מה שטוב למשטרה, וכי אין צורך שיפסול עצמו. "אין לזה קשר אם מזרחי האזין לשיחה שלי או לא. אין לזה שום השפעה", אמר השר. הנגבי ציין כי הוא לא יודע מאומה בנושא זה ו"אף פעם לא אמרו לי".
הנגבי מספר שהעריך שישנן כמה שיחות שלו עם אפל - שכן בשנים שבוצעו האזנות הוא שוחח עם אפל כמה פעמים. מכל מקום, אמר, השימוע למזרחי ייערך ביום שלישי הקרוב בפני המפכ"ל שלמה אהרונישקי, ולאחר מכן יובא הדבר בפניו להכרעתו. התהליך הזה עלול להימשך עוד כמה חודשים, אמרתי. לא, השיב הנגבי, כמה ימים עד שבועות.
ממשרד היועץ המשפטי לממשלה נמסר בתגובה, כי החומר הובא לעיון היועץ בעקבות השאילתא. היועץ עיין בו, ועל פניו אינו סבור כי יש בכך כדי להעביר את הליך השימוע, שאמור להתקיים בפני הנגבי, לשר אחר.
בקנשטיין - השופטת סוגרת חשבון? לפני מספר שבועות חשפנו כאן, את הקשרים בין שופטת בית משפט השלום בתל אביב, יהודית אמסטרדם - שמונתה על-ידי נשיאת בית משפט השלום בתל אביב, עדנה בקנשטיין, לשפוט בכתב האישום נגד אפל - לבין עדנה ארבל. הבענו אז תמיהה בדבר שיקול הדעת שהפעילה בקנשטיין, כאשר מינתה את אמסטרדם לתפקיד רגיש זה למרות שהיא יודעת היטב, כי אמסטרדם הינה ידידה קרובה מאוד של פרקליטת המדינה ארבל. הבענו ספק אם בנסיבות אלה - כאשר אחת החברות הטובות של ארבל היא השופטת בתיק זה, יוכל אפל ליהנות ממשפט צדק.
והנה, בימים אלה מתברר לי, כי לבקנשטיין עלול להיות חשבון פתוח עם אפל, מה שמעלה שאלה מדוע לא תמשוך ידיה מתיק זה. המידע הזה עולה מ"בקשה למתן חידוש היתר להאזנת סתר" שהגישה המשטרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. אחד הנימוקים שהועלו שם בגנות אפל נוגע לבקנשטיין. לטענת החוקרים, בתחילת 1999 פעל אפל בוועדה לבחירת שופטים, באמצעות עורך הדין דרור חטר-ישי ובאמצעות חבר-הכנסת ראובן ריבלין, שהיה חבר בוועדה, כדי לסכל את מינויה של בקנשטיין לכהונת שופטת בית משפט מחוזי ונשיאת בית משפט מחוזי.
בפני אותו שופט שהתבקש לדון בבקשה הוצג נימוק, לפיו: "משיחה בין השניים עולה כי ריבלין נדרש לתת לאפל הסבר לגבי הצבעתו בוועדה לעניין מינוי השופטת בקנשטיין כשופטת מחוזית". האם בנסיבות אלו ראוי שבקנשטיין תהיה אמונה בעתיד על מלאכת מינוי השופטים שיישבו בדין במשפטו של אפל, או תקבל החלטות אחרות בעניינו?
בקנשטיין מסרה בתגובה, כי לא ידוע לה דבר על אזכורה בהאזנות הסתר.
ארבל - תלונה נגד הפרקליטה בשבועות האחרונים חשפנו כאן כמה פרשיות, שהצביעו על חשדות חמורים נגד פרקליטת המדינה עדנה ארבל. הדיונים בנושא מינויה של ארבל לשופטת בבית המשפט העליון, אגב, כבר החלו.
שתיים מהחשיפות הועברו כתלונה לטיפול המשטרה: פנייתה אל השרה לימור לבנת, כדי שזו תסייע לבעלה, אורי ארבל, להתמנות לדירקטור בחברות ממשלתיות; והפנייה שנעשתה אל ראש הממשלה, אהוד ברק, כדי שיפעל למינוי בעלה לדירקטור בחברות ממשלתיות. בשני המקרים - נעשה הדבר כאשר עמדו תלונות נגד השניים בחשד למעשים פליליים, וארבל עסקה בהם באותה תקופה. ארבל דחתה כמה פעמים את כל הטענות שהועלו נגדה, וטענה כי הפרסום נובע מתוך רצון לפגוע בה.
השבוע נודע, כי בעקבות החשיפות הנ"ל הגיש אריה קינג ב-22 בפברואר השנה, תלונה למשטרה נגד ארבל. בתחנת המשטרה ניסו להניאו מהגשת התלונה, ובתחילה אף סירבו השוטרים והחוקרים לקבלה. רק לאחר שעמד על דעתו, התאפשר לו להגיש את התלונה בתחנת המשטרה במגרש הרוסים בירושלים. הטיעונים שהעלה בתלונה: חשד למתן שוחד וחשד להפרת אמונים. עכשיו נראה מה תעשה המשטרה עם התלונה, והאם תוכל הוועדה לבחירת שופטים להמשיך ולדון במועמדותה של ארבל קודם שתחקור המשטרה נושא זה או תדחה את התלונה.
