נמל חיפה, שהינו חלק מרשות הנמלים, הופך למקור בלתי נדלה של סנסציות ציבוריות המוצאות דרכן לעיתונות. המאבקים הפנימיים בין העובדים להנהלה מפרנסים כבר בשלב זה עורכי דין, מנהלים, חברי ועד, וגם חוקרים פרטיים לא מעטים. הסכסוכים עולים לנו, לציבור הרחב, ממון רב. שכן למרבה האירוניה, בשל הסכסוכים בין הצדדים והקושי שלהם להגיע להבנות ולהידברות עם משרד האוצר, מתעכבת הפרטת נמל חיפה.
הסיפור הפעם נוגע לחקירה פרטית שניהלה הנהלת הנמל נגד אחד מעובדיו הבכירים ביותר. מנהל נמל חיפה, מנדי זלצמן, העלה נגד אותו עובד טענות שונות ומשונות. בניסיון לאפשר וגם להכשיר פעולה חקירתית פרטית, נעשתה פנייה אל פרקליטת המדינה עדנה ארבל. וזו נתנה למעשה למנהל נמל חיפה צ'ק פתוח - כפי שיובהר להלן. ועל מה שנעשה באותו צ'ק פתוח - לרבות צילומים אינטימיים - נפרט כאן בהמשך.
המכתב ששוגר אל ארבל גילה מעט, אך הסתיר מידע חשוב שהיה עשוי לסייע לפרקליטה ארבל בבואה להכריע האם לאשר את הבקשה. הנה המכתב המלא מה-16 בדצמבר 2003:
"בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה מספר 21.563, מיום 1 באפריל 1988 בנושא שבנדון, הריני פונה אליך על דעתו של היועץ המשפטי של רשות הנמלים עורך הדין פ. אורון, ליתן אישור להעסקת חוקר פרטי על ידי נמל חיפה (רשות הנמלים) לנהל חקירה לבדיקת חשדות לביצוע עבירות משמעת על ידי עובדים באתרי הנמל.
"לרשות/לנמל אין מנגנון חוקרים או חקירה הקיים בנציבות שירות המדינה. אין מדובר בחשד לעבירה פלילית כלל ועיקר.
"במקרה אחר (עוד בהיות רכבת ישראל חלק מרשות הנמלים) משנעשתה פנייה למשטרה, הודיעה האחרונה, כי איננה מוכנה לחקור עבירות שהן משמעתיות בלבד ואינן פליליות.
"אי לכך, אודה על מתן אישור ובהקדם, להעסקת חוקר פרטי מסוים לגביו נמסרו ידיעות למנהל הנמל. הנחיית החוקר תיעשה על ידי מנהל הנמל. מאחר ומנהל הנמל יוצא לחופשה ארוכה, נודה על תשובתך ככל המוקדם".
על המכתב חתמה היועצת המשפטית לנמל חיפה, עורכת הדין נלי בר-לב.
במערכת משפטית מתוקנת היתה בקשה כזו נדחית על הסף. מקבל הבקשה - במקרה זה ארבל - היה מבקש לברר, כפי שמתחייב מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה, כמה תנאים מוקדמים. למשל:
- האם נעשתה פנייה למשטרה ו/או אל נציבות שירות המדינה (לא נעשתה, י.י.)?
- האם צורפו לבקשה הנימוקים/הטעמים המצדיקים שכירת חוקר פרטי למטרה זו?
- האם אכן ההתקשרות תיעשה עם חוקר פרטי המורשה לפי כל דין?
מהמסמך המצוי בידי עולה כי ארבל חתמה על הבקשה, ובעצם נתנה צ'ק פתוח להנהלת נמל חיפה, וליתר דיוק - למנהל הנמל, מנדי זלצמן, לפעול כהבנתו. ארבל כתבה: "אני מאשרת העסקת חוקר פרטי כמבוקש", וחתמה את שמה.
המנכ"ל - פגיעה במשא-ומתן ומה עשה מנדי זלצמן? מתברר כי זלצמן שכר למטרה זו את החוקר לשעבר, אביטל למברסקי, שאינו מחזיק ברישיון משנת 1994. בהזמנת העבודה כתב זלצמן ללמברסקי בין היתר את הדברים הבאים:
"אנו מבקשים להודיעכם, שקיבלנו את הצעתכם מתאריך 29 בדצמבר 2003 לביצוע חקירה ומעקב למשך 10 ימים". זמן קצר לאחר מכן, הגיש למברסקי חשבונית בגין העסקה: "ייעוץ ועבודות צילום", נכתב על החשבונית מה-18 לינואר 2004. הסכום שדרש: 55,900 ש"ח, כולל מע"מ כחוק. סכום זה אושר לתשלום.
לטענת העובד הבכיר, החוקרים פגעו בפרטיות שלו באופן גס, וזאת כדי לפגוע בתפקודו בנמל. ממידע שהובא לידיעתי עולה, כי צולמו גם כמה תמונות אינטימיות, העלולות להביכו. העובד סירב להשיב בעניינים אלה, מחשש שהדבר יפגע בו, לדבריו.
הנהלת חיפה עשתה שימוש באותם דוחות חקירה. נעשתה פנייה אל העובד הבכיר. הוא נדרש להתפטר. אחרת, נאמר לו, נפיץ את תוכן הממצאים, ומזה חושש הבכיר - עניינים עם רעייתו.
מי שקם להגנתו - נגד שכירת החוקר הפרטי - הוא לא אחר מאשר המנהל הכללי של רשות הנמלים, עמוס רון. במכתב אל יושב ראש רשות הנמלים, דן תיכון, קובע עמוס רון, כי "העסקת החוקר הפרטי בניגוד לנהלים וללא ידיעתי והבאת תוצאות החקירה לידיעת העובד הבכיר באופן בוטה וללא הליך מסודר, גרמה לאנדרלמוסיה בנמל ולהפרעה קשה בתהליך המשא-ומתן המתקיים בין הממשלה ועובדי הנמלים, בראשותי ובראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר".
המעשים הנ"ל החריפו את המאבק וגרמו להרעה ביחסי העבודה בנמל חיפה. לא נגזים אם נקבע, כי המשא-ומתן תקוע עתה לא במעט בשל זאת. כך מעידים העובדים עצמם, הרואים בחומרה שכירת חוקרים פרטיים נגדם וחיטוט בעניינים האישיים. זה המקום להזכיר, כי למצב זה אחראית, לא במעט, פרקליטת המדינה. היא שאישרה שכירת חוקר פרטי, בלא להבטיח כי אכן יש הצדקה מלאה לכך ובלא שהוצגו בפניה התנאים המוקדמים לכך.
ארבל מסרה בתגובה: "רשות הנמלים לא פירטה מה החשדות ולא כנגד מי יש בכוונתה לנהל חקירה, מה שאינה מחויבת לעשות, למעט הצהרה שמדובר בחקירה משמעתית אשר אינה כוללת היבטים פליליים (כי אז הסמכות היא בידי משטרת ישראל). בנוסף לא קיבלה - ולא היה מקום שתקבל - פרקליטת המדינה, מידע כלשהו לגבי חברת החקירות ששכרה הרשות.
"חזקה היא שרשות כמו רשות הנמלים הפועלת על-פי דין ומהווה אורגן מטעם מדינת ישראל, פנתה לפרקליטת המדינה לאחר שהפעילה שיקול דעת אובייקטיבי ופנייתה נעשתה בתום לב ועל בסיס שיקולים ענייניים. כנמסר לנו, החקירה אותה ביקשה הרשות לנהל אף הניבה תוצאות, וחשדות שנחקרו אומתו. יחד עם זאת, אם קיימות שאלות כלפי פעולת הרשות עצמה ניתן לפנות לרשות עצמה ולבקש את תגובתה לדברים".
וכיצד מגיב המנכ"ל, מנדי זלצמן, לטענות כלפיו לפיהן שכר לעבודה זו אדם שאינו מורשה כחוקר פרטי, ומדוע לא עמדו בכללים המתחייבים על-פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה? הנה התשובה:
"אין בכוונתנו להתייחס בשלב זה לפרטי החקירה. כל שאנחנו יכולים לומר הוא שהחקירה בוצעה על פי הנהלים עם טובי החוקרים, והממצאים שנתגלו על אודות הבכיר, שהן עיקרו של העניין, הם חמורים ביותר".
אביטל למברסקי, שסיפק שירותי חקירה למרות שאינו מחזיק ברישיון, מסר בתגובה כי הוא נשכר כדי לספק ייעוץ, וכי את החקירה הפרטית לא ביצע אישית, אלא זו בוצעה באמצעות משרד חקירות. לדבריו, הוא נשכר כדי לעמוד בתווך, כיוון שהרבה משרדי חקירות "נשרפו" בדרך (נחשפו, י.י.) וגם זלגה אינפורמציה.
