חוק מימון מפלגות אוסר על תאגידים לתרום למפלגות. לא במצב רגיל ובטח שלא בתקופת בחירות. מדובר באיסור מוחלט וגורף, האוסר תרומת כסף ושווה כסף. לא בכדי נחקק החוק. הוא נועד, כידוע, להקטין ככל האפשר את תלותו של ראש העיר בתאגידים/תורמים פוטנציאליים, שלבטח יבקשו מאוחר יותר תמורה לתרומה. לכן מוזר לגלות, לעיתים קרובות מדי, כיצד גורמים שונים "חוטאים" ובכל זאת מסכנים עצמם לדעת. מכאן קצרה הדרך לספסל הנאשמים.
מערכת אכיפת החוק התמודדה פעמים רבות עם עבריינים בתחום זה. נגד רבים וטובים הוגשו כתבי אישום על חלקם בתרומות אסורות. איש העסקים יולי עופר, והפרסומי דוד אגמון הם שניים מהאישים "שנרדפו" שנים רבות בשל זאת שנתנו ידם לתרומות אסורות. מינויו של אגמון לשגריר ישראל בהונגריה, נבדק מחדש ממש בימים אלה, בשל חלקו במעשים הבלתי כשרים שבוצעו לפני כ-15 שנים.
כזה הוא המקרה אותו נפרט להלן. עיקרו: כיצד תרמו תאגידים שונים, במזומנים, למערכת הבחירות של ראש העיר בקריית שמונה, חיים ברביבאי. התרומה הועברה בדרך של מימון דברי דפוס שהופצו בקריית שמונה. התשלומים בוצעו, למרבה הפרדוכס, ישירות לבית הדפוס. עד כדי כך התרשלו בעיר הצפונית, שסיכומי התרומות/המימון הועלו על הכתב, משל רצו לתעד את המעשים הבלתי כשרים כדי להקל על חוקרי המשטרה שבדרך.
ממסמך שהובא לידעתי עולה [
ראו בהמשך צילום המסמך], כי אנשי הקמפיין של ראש העיר חיים ברביבאי (המועמד מטעם הליכוד) וגורמים נוספים שחברו עימו, הזמינו בצוותא-חדא דברי דפוס בסכום כולל של 111,865 ש"ח. סך-הכל נרשמו בדפוס בר-און, שביצע את העבודות, שש הזמנות. במסמך נין לראות מפורשות, כי בראש טבלת ההזמנות מצויין מפורשות כי מדובר בהזמנות עבור "לכוד" [כך במקור, י.י.]. דפוס בר-און נשלט על-ידי אמנון בר-ששת. פעיל פוליטי גם הוא, ואיש סודם של כמה מקברניטי הליכוד בעיר.
ממסמך שהובא לידיעתי עולה עוד, כי רק חלק מהסכום שולם לדפוס ממקורות של הליכוד: שני תשלומים - האחד בסך 16,045 ש"ח, והשני בסך 33,242 ש"ח. יתר הסכומים שולמו על-ידי ארבעה גורמים, כפי שמצויין במסמך, ארבעתם גורמים בעלי תאגידים: נחמיה - קניון נחמיה בצומת גיבור (10,000 ש"ח); אלון - חברת בניה (9,440 ש"ח); אופק בטאן - חברת בניה (11,800 ש"ח); וחברת תדיראן - הוחלט שזו תשלם את ההפרש שיישאר. מהמסמך עולה עוד, כי סוכם עם "אלי" - הוא מנהל המטה של ברביבאי, וכן עם ברביבאי עצמו, כי נשאר לשלם סכום של 15,000 ש"ח.
מיותר כמעט לציין, כי לכל הגורמים הנ"ל אינטרסים עסקיים בקריית שמונה וסביבתה. משמע: התורמים/המממנים עשו את שעשו כדי לשמור על יחסים טובים עם ראש העיר הנכנס, וזה במקרה הטוב; או כדי "לשכנעו" לסייע להם מאוחר יותר.
אין צורך כמעט לספר, כי בידי ראש העיר כוח רב: בידיו הכוח לסייע לתאגידים בהיתרי בניה, להקל עליהם בדרישות הנוגעות לאיכות הסביבה ומה לא. המחוקק מכיר בפוטנציאל השחיתות הקיים במצב זה. לכן טרח להקים חקיקה ברורה בנושא זה. למרות זאת, רבים וטובים מתפתים שוב ושוב, כך שידי רשויות האכיפה מלאות עבודה.
רבות נאמר בעבר ונכתב על מימון אסור במערכות בחירות. אף-על-פי-כן, אחרי כל מערכת בחירות ידי אנשי משרד מבקר המדינה מלאות עבודה. גם המשטרה פועלת רבות בתחום זה. אחת החקירות שסוקרו באחרונה, שעניינה עבריינות לכאורה בתקופה ו/או בקשר למהלכי בחירות, נוגעת לראש העיר חדרה. המשטרה כבר סיימה את חקירתה והיא ממליצה להעמידו לדין. עתה, עם חשיפת הפרשה הנ"ל בקריית שמונה, סביר להניח כי המשטרה תידרש גם לעניין זה.
אמנון בר-ששת הוא, כידוע, הבעלים של דפוס בר-און. הוא האיש שקיבל את ההזמנות, הוא האיש שעשה את החשבונות והוא האיש האחראי למעשים הללו. הוא לא היחיד, כמובן. פניתי אליו פעמיים כדי לקבל את תגובתו. בר-ששת נמנע בתחילה ממתן תגובה. במקום זאת, אגב, שמענו על "גלי הדף": הפניה אליו נודעה לכמה גורמים מעורבים, ואלה החלו לתאם גרסאות.
בר-ששת אמר בתגובה מאוחרת יותר, כי הוא לא מאשר שום דבר. לדבריו, הוא עובד עם התאגידים הנ"ל והוא עשה לעצמו רשימת חייבים. בר-ששת לא נתן הסבר משכנע, אם לנקוט לשון המעטה, לעובדה מדוע רשימת ההזמנות מוצגת בצד אחד כהזמנות עבור הליכוד, ורשימת המשלמים מוצגת במקביל, ובה התאגידים.
חיים ברביבאי מסר בתגובה (ציטוט):
ההנחיות שניתנו לפעילים ולראשי המטה, היו לפעול אך ורק על-פי חוק מימון מפלגות.
כדי לנהל את המטה בצורה מקצועית ובהתאם לחוק, אף שכרנו את שירותיו של איש מקצוע שהגיע ממרכז הארץ בכדי להקפיד על מילוי הוראות אלו.
אני משוכנע שמנהל המטה והפעילים פעלו בהתאם לחוק. כל ספרי המטה וספרי התרומות פתוחים לעיון הציבור ונמסרו לכל הגופים הרלוונטיים.
