חשיפה: לקט הזהיר, ביניש המשיך בעבירות

התיק הרגיש

בפרקליטות המדינה מוחזק, בימים אלה, אחד התיקים הרגישים. הנפיצים. המלצת מס הכנסה להגיש כתב אישום נגד עו"ד יחזקאל ביניש, בעלה של הנשיאה המיועדת לבית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש. התיק טופל קודם לכן במס הכנסה, ובשלב המתקדם יותר בפרקליטות מחוז ירושלים. במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי (פברואר 2004), בדיון שיזם ביניש עצמו - כשביקש למנוע הגשת כתב אישום, מסר נציג הפרקליטות כי קיימת במס הכנסה החלטה להגיש כתב אישום. זמן קצר לאחר מכן הועבר התיק להכרעת הפרקליטות ואל היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז. אלה טרם נתנו "אור ירוק" להגשת כתב אישום. אחת השאלות המרכזיות שהועלו: האם היתה לביניש מודעות למעשים הבלתי חוקיים לכאורה. ביניש טען שלא. אנחנו נחשוף כאן מסמכים חדשים, המגלים כי ביניש הוזהר מבעוד מועד, אך המשיך בדרכו. אך קודם לכן, מעט רקע על הפרשה. ביניש נחשד בשורה של עבירות מס. עיקרן: בעת שכיהן בתפקיד יושב-ראש הנהלת התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור ("התזמורת הסימפונית"), לא פעל להעברת הניכויים המתחייבים על-פי החוק, למס הכנסה, ואף לא טרח לדאוג לרישום כל ההכנסות כדין. החשדות נגדו התגבשו, אחרי חקירה רצינית שבוצעה. ביניש הכחיש במהלך החקירה שביצעו אנשי מס הכנסה, וגם לפניה ואחריה, כי היתה לו מודעות למעשים הבלתי חוקיים שנעשו. הוא חזר וטען, כי בתפקידו כיושב-ראש לא היה אחראי לענייני הכספים וכי בזאת טיפלו האחרים. החקירה במס הכנסה התמקדה בתנועות כספים בהיקף של מיליוני ש"ח בשנים 2002-2001. מדובר, בין השאר, בחשד לאי דיווח על הכנסות ולמתן כספים לכמה גורמים במזומנים - כולל למספר גורמים הקשורים אישית לביניש, וזאת מבלי לרשום את התשלומים כדין בספרי התזמורת.

הרגישות

אין מדובר בחקירה "רגילה", ואין מדובר בדמות "רגילה". אחרי הכל, ביניש הינו בעלה של הנשיאה המיועדת. מכאן הרגישות הגדולה - שלא לומר הרתיעה מפני העמדתו לדין. נזכיר, כי היועץ המשפטי לממשלה הקודם, אליקים רובינשטיין, נרתע מביצוע מלאכתו וממתן הנחיה לחקור את ביניש. פרקליטת המדינה הקודמת, עדנה ארבל, שהינה ידידתה הקרובה של השופטת ביניש, נמנעה אף היא. למעשה, אלמלא בכירי מס הכנסה, שהבינו היטב את חומרת מעשיו של ביניש; ומאחר שהכספים לא שולמו גם לאחר מכן והעבירות לכאורה "לא מורקו" - החוב הגיע לכ-5 מיליון ש"ח - לא היתה נפתחת חקירה. החקירה החלה, במקרה זה, בעקבות הממצאים שהתגלו בדוח ביקורת שנערך על-ידי מבקר רשות השידור, ובעקבות בדיקה שערך רשם העמותות, באמצעות משרד רואה החשבון אביטן ענטר ושות'. הדוח הוגש בזמנו ליו"ר רשות השידור, אברהם נתן, שיזם את הבדיקה. נקדים ונאמר: רשות השידור ועיריית ירושלים הן שהפעילו והן שמימנו חלק ניכר מפעולות התזמורת. ואולם, ביניש, בתפקידו בתזמורת כיושב-ראש, היה האיש החזק. הוא ניהל, ניווט וגם קיבל את ההחלטות. האחרים שילמו את הכסף. על-פי הדוח המלא שהגיע לידינו, ביניש נגוע אישית, לכאורה, בעבירות חמורות, לרבות עבירות מס. כך, לדוגמא, נמצא בביקורת שנערכה כי במהלך סיור של התזמורת בחו"ל, הועברו במזומן סך של כ-500,000 ש"ח (כ-27,000 פרנקים שוויצרים במטבעות שונים) למנכ"ל התזמורת, זוסיא רודן. סכום זה (אשר שולם לכאורה כאש"ל לעובדי התזמורת, כשכר טירחה לנגנים, למנצח ולגורמים נוספים), לא נרשם בספרי התזמורת, לא נמצאו מסמכים מבססים לאישור ההוצאות, ולא נמצא הסבר לשאלה מדוע שולמו סכומים אלה במזומן וללא כל רישום בספרי העמותה. חומר החקירה שהתאסף, כולל גם מסמכים, מהם ניתן ללמוד כי חלק מהאישים, ובהם ביניש, הוזהרו קודם לכן כי אי העברת ניכויים הינה עבירה על החוק. כך, לדוגמא, ממסמכים שהגיעו לידינו עולה כי כבר באפריל 2002 הוזהרו עו"ד יחזקאל ביניש ומנכ"ל התזמורת, זוסיא רודן, ומנהלת התפעול בתזמורת, רונית עמר-ברמט, כי אי העברת ניכויים למס הכנסה מהווה עבירה פלילית. במכתב אליהם מיום 15.4.02 כתב אופיר אנג'ל, יועץ כספי ניהולי לתזמורת: "מחובתי להביא לתשומת לבך כי אי-העברת ניכויים במקור מספקים וממשכורת מהווה עבירה פלילית שיש בה אחריות אישית".

האזהרות

למרות כל זאת, כאמור, טען ביניש: לא ידעתי ואין זאת באחריותו. דבריו של אופיר אנג'ל הוצגו כטיעון מצד יועץ המנסה להתנער מאחריותו שלו. עכשיו אנו חושפים כאן מסמכים חדשים, המעידים כי יו"ר קרן קיימת לישראל, יחיאל לקט, שכיהן כחבר בהנהלת התזמורת הסימפונית, הזהיר את ביניש מפני ביצוע העבירות ודרש את טיפולו בעניין. צריך להדגיש כאן, כי אין מדובר בבעל תפקיד זוטר ו/או מנהל הכפוף אל ביניש, אלא באיש בכיר מאוד בסקטור הציבורי. ואולם, למרות זאת, נראה כי ביניש לא שעה גם לאזהרותיו. עובדה היא, כי העבירות לכאורה נמשכו עד שלהי 2003, וביניש ניסה בהמשך להתנער מאחריותו להן. למכתבים/פניות אלה נודעת חשיבות מיוחד, בשל זאת שהם מבססים את החשד כלפי ביניש, לפיו היה מודע למעשים הבלתי חוקיים שנעשים לכאורה. - המכתב הראשון: ביום 28.5.02 שיגר לקט אל ביניש את המכתב שלהלן (ציטוט): ביום 23.5.02 קיבלתי מכתבו של זוסיה רודן על המצב הכספי של התזמורת (ללא תאריך). במכתב כולל פרטים על הפרות החוק מאז ינואר 2001, כתוצאה מאי תשלום מיסים. מצב זה הוא בניגוד למדיניות ההנהלה והחלטותיה. אני מבקש לכנס ישיבת הנהלה דחופה של התזמורת, ואודה לך אם תוכל לקבוע אותה בתיאום עם לשכתי. - המכתב השני: ביום 20.11.02 שיגר לקט אל המכתב השני של לקט אל ביניש מכתב נוסף (ציטוט): מספר פעמים העלתי בעבר והתרעתי על כך שאסור שלא להעביר במועדם את הכספים לשלטונות המס, שכן יש בכך משום עבירה פלילית. הצעתי היא - כי אין לשלם משכורות לעובדי התזמורת אם אין בקופתה הסכום הנדרש לסעיף השכר ברוטו, הכולל בתוכו גם את כל תשלומי מס ההכנסה והביטוח הלאומי. אני חוזר ותובע לנהוג לפי כלל זה, שכן לא ראוי להעמיד את חברי ההנהלה במצב של אחריות אישית להפקת החוק הנ"ל. מוטב להקדים את המצב המשברי של אי תשלום המשכורות - בחלקן ובמלואן - מאשר לעבור על חוקי המדינה. אודה לך אם תואיל לכנס בהקדם האפשרי את הנהלת התזמורת לדיון במצב זה. עד כאן שני המכתבים של לקט. פניתי אל ביניש למתן תגובה, אך הוא נמנע מכך. המכתבים הנ"ל מוכיחים את האמת הפשוטה: ביניש הוזהר, מבעוד מועד, מפני ביצוע עבירות פליליות. למרות זאת, העבירות בוצעו והתמשכו על-פני זמן רב. ניתנת האמת להאמר: ביניש היה מוגן. יחסית. ארבל נמנעה ממיצוי הדין עימו בתואנה שמדובר בבעלה של ידידתה, ולכן היא מנועה מלעסוק בכך (מה שלא מנע מביניש להעניק לארבל טובת הנאה, בצורת שתדלנות למינויה של ארבל לבית המשפט העליון); ורובינשטיין... פעל כמו רובינשטיין - הוא טמן ראשו בחול, ונמנע מביצוע מלאכתו, למרות הפניות אליו. אולי משום כך הסתכן עו"ד ביניש עוד יותר בביצוע עבירות לכאורה. באותה תקופה, איש לא העז לגעת בו ולפשפש במעשיו - עד שרשות השידור עצמה הגישה תלונה נגדו, ועד שאנשי מס הכנסה החליטו כי אין מנוס מקיום חקירה. עכשיו מונח עניין רגיש זה בפרקליטות. סביר להניח כי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הוא שיידרש, בסופו של דבר, לשאלה: האם יש למצות את הדין עם ביניש, כאחד האדם; או להימנע מלהעמיד לדין את בעלה של שופטת בית המשפט העליון, דורית ביניש.