כתב-העת תיאטרון - הרבעון היחיד בעברית לאמנות הבמה בעריכת פרופ' גד קינר וד"ר חיים נגיד ובהוצאת איגוד כללי של סופרים בישראל - חוגג חג כפול: הוצאת גיליונו ה-20, ופרסום גיליון שלם המוקדש כולו למגוון של נושאים ותפיסות חדשות בחקר התיאטרון במאמרים של מיטב חוקרי הבמה הישראליים, רובם מסגל החוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל-אביב.
האם הבמאי הוא אכן הדמות החשובה ביותר בהצגת התיאטרון? שואל פרופ' גד קינר, ראש המגמה לבימוי כתיבה ודרמטורגיה בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, המגלה לקורא הישראלי מהי הגדרת תפקידו החיוני ומקומו האמנותי של הדרמטורג, מקצוע בימתי מרכזי שכמעט אינו מוכר בארץ, המחולל מהפכה בניתוח הדרמה, הואיל והוא מתייחס לזיקה שבין הטקסט לבין נסיבות הצגתו והתקבלותו.
אחת מתרבויות המופע המפותחות ביותר בארץ, המהווה אתר להצגת מגדר ולהבניית זהות, היא גם אחת האלמוניות ביותר. ד"ר שולמית לב-אלג'ם וד"ר ענת פירסט-אור שופכות אור על תעלומת התיאטרון הקהילתי, ומקומן הדומיננטי של נשים במסגרתו.
מאמרים נוספים בגיליון מס' 20 של תיאטרון מערערים על תפיסות-יסוד, כביכול, המוכרות לכל טירון של סטודיו למשחק.
כך למשל, ד"ר דפנה בן-שאול מאתגרת את המושגים המקובלים המתקשרים לתיאטרון האפי של ברכט: האם הניכור באמת מנכר ומנוכר? חיבורים אחרים מתמקדים בחקר הקלאסיקה מזוויות בין-תחומיות: ד"ר נורית יערי עוסקת בפרשנותה של מרתה גראהם למיתולוגיה היוונית, ופרופ' חנה שקולניקוב בוחנת את הפרשנויות המגוונות שהעניקו במאי קולנוע שונים להתאבדותה של אופליה בהמלט; פרופ' אברהם עוז נוגע באחד הכתמים השחורים של התיאטרון המקומי - פרשת העימות בין צנזורה, קהל ומומחים סביב יצירתו הפוליטית-פרובוקטיבית של יצחק לאור, אפרים חוזר לצבא. ד"ר ז'נט מלכין מציגה בפני הקורא הישראלי את דיוקנה של אחת הדמויות המרתקות ביותר שהשפיעו על התפתחות התיאטרון המודרני: המחזאי ארנסט טולר, ממנהיגי המהפכה הבולשביקית קצרת הימים בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, ומאבות התיאטרון האקספרסיוניסטי. מהו הקשר, הבלתי קיים כביכול - שואלת מלכין- בין האידיאולוגיה האנרכיסטית-סוציאליסטית של טולר לבין זהותו כיהודי?
