יכלול מסקנות אישיות, או לא? יביא לפרישת מפלגת העבודה מהממשלה או לא? ייאלץ אותו להתפטר או לא? דוח וינוגרד מעורר כבר תקופה ארוכה סערה ציבורית ותקשורתית גדולה בארץ. הדיון נסוב לא רק על אופן ואיכות קבלת ההחלטות בימי המלחמה האחרונים, אלא גם בשאלה איך ומה יניע את קבלת ההחלטות בעקבות פרסום הדוח.
בסופו של יום, כשתיסגר הדלת מאחוריו, בתום כל ההתייעצויות עם מקורביו ועם בני משפחתו, לאחר שנבחנו ונשקלו כל האפשרויות -
אהוד אולמרט האדם יצטרך לקבל את ההחלטות לבדו, ולהתמודד לא רק עם ההשלכות הציבוריות של החלטתו, אלא גם עם הדמות שתישקף אליו מן המראה בעקבותיה. אז איך מקבלים החלטה שכזו? להמשיך, לפרוש? האם זו החלטה שכלתנית ומוכוונת תוצאות בלבד, או שמדובר בהחלטה רגשית גרידא שנובעת מהבטן? ואולי יש מקום באמצע? מקום של איזון בין הדברים, מתוך חיבור למיקוד השליטה הפנימי?
- עפ"י עקרונות האינטליגנציה הרגשית, קבלת החלטות צריכה להיעשות בהרמוניה בין ארבעה ערוצים: שכלי, רגשי, התנהגותי וערכי. בכל מקרה של חוסר איזון בין הערוצים, אדם יגיע למצב של חוסר שלמות עם ההחלטה שקיבל.
- השלב הראשון בתהליך: התכנסות פנימה לכיוון מוקד השליטה הפנימי ובחינה של מה שמנחה אותנו - האינטרס האישי או משהו גדול יותר. האם אנו פועלים לטובת האג'נדה הפרטית שלנו או לטובת המטרה הגדולה שאותה הגדרנו לעצמנו. המצב האופטימאלי הוא כאשר יש התאמה בין שני הדברים.
- בכל החלטה, ובוודאי בהחלטות גדולות ומשמעותיות, אדם צריך להיות מסוגל להסתכל על עצמו במראה ולהרגיש טוב, אפילו הפוליטיקאים בדורנו, שפיתחו עם השנים עור עבה מאוד.
- כאשר מקבלים החלטה שאינה תואמת את מערכת הערכים שלנו, את אופי ההתנהגות שלנו, את תחושותינו או את התפיסה שלנו את עצמנו, הדברים ממשיכים לתסוס בפנים עד שמגיעים לנקודת פיצוץ. דוגמא לכך היא התפטרותו של מנחם בגין, לאחר שלא יכול היה להמשיך לשלם את המחיר שגבו ממנו החלטותיו.
- אדם הניצב בפני החלטה, צריך להבין שלכל בחירה שיעשה צמוד תג מחיר שיהיה עליו לקבל על עצמו ולשלם. כשהוא מקבל את ההחלטה הנכונה עבורו - החלטה מאוזנת שאינה עומדת בניגוד לאחד הערוצים -הוא בעצם מוכן לקבל את המחיר, כיוון שהוא שלם עם ההחלטה ותוצאותיה.
רובנו נוטים לחשוב שמתוקף היותנו מובילים, מפקדים או מנהלים, עלינו להפגין איפוק או ריחוק. לפעמים אנחנו שוכחים שמתחת להגדרת התפקיד נמצא אדם. גם אם אתה ממלא תפקיד בכיר ורב מעלה - אתה עדיין אדם וככזה, הרשה לעצמך להפגין את היותך אדם. גם למנהיג וגם למנהל, כמו לכל בן אנוש אחר, רצונות וצרכים, רגשות ופחדים, ימים טובים וימים קשים. בסופו של דבר אתה אדם שממלא תפקיד, אל תיתן לתפקיד למלא אותך.
