"הולנד", בית לוחמי הגטאות, ימים א'-ה' בין השעות 09:00-16:00 תערוכה חדשה בבית לוחמי הגטאות- "הולנד"- מאפשרת לחוות את סיפור השואה בצורה אחרת. מעצב התערוכה, דודי גל יצר מרחב המזמין את המבקר להתייחד עם המוצגים בלא שיהיה כפוף לציר תנועה מחייב. התערוכה נפתחת בתמונת אישה העומדת עם תיקים על מדרכה. למה היא מחכה? החלל מואר ומזמין כשברקע מוזיקה הנותנת אוירה נינוחה, אפילו עליזה. בסוף המסלול אנו פוגשים שוב את האישה הממתינה על המדרכה, הפעם התמונה מתרחבת, היא לא לבד על המדרכה. סביבה עומדים, מדברים, שותים קפה, יהודי הולנד, ממתינים לגירושם למחנה המעבר ווסטרבורק ממנו נשלחו רובם למחנות ההשמדה, שם נרצחו כ-80 אחוזים מקהילת יהודי הולנד.
התמונות ושאר המוצגים בתערוכה מאירים על יהדות הולנד- שיהודיה חיו ברווחה וניהלו אורח חיים בורגני. הם הלכו לרכבות שלקחו אותם למחנות בבגדיהם המהודרים. הם לא הבינו את המתרחש. אולי מכיוון שכיבוש הולנד היה קרוב יותר לסיפוח- הגרמנים זכו לשיתוף פעולה הן מצד האוכלוסיה ההולנדית והן האוכלוסיה היהודית. סיפורה של קהילת הולנד הוא האדישות של העומדים מן הצד ואיך דווקא פסיביות יכולה לקדם ולתרום לסוף הטראגי.
לכבוד פתיחת התערוכה יוצגו למשך חודש בלבד, שני יומנים נדירים שנכתבו בסתר במחנה ברגן בלזן. היומנים נכתבו על-ידי שני מגורשים מהולנד שבודדו בצריף קטן ומגודר ושימשו במשך מספר חודשים כזונדר-קומנדו של המחנה. בשל רגישות המוצגים לתאורה הם יוצגו לחודש ימים בלבד ואז יוחזרו לארכיון בית לוחמי הגטאות. ליומן חשיבות מיוחדת: הוא שופך אור על חיי היהודים ועל תנאי עבודתם ביחידות הזונדר-קומנדו במחנות ההשמדה. בנוסף מאפשר היומן הצצה אינטימית לחייהם של כותביו ולהשתתף בתקוותיהם ברגעים הקשים ביותר.
יום ד', 8 במרץ 1944: (מתוך היומן) "מעניין מה טיבה של עבודתנו החדשה?... בבוקר בא אחד מאנשי המשמר לקחת אותנו. במהרה ראינו מה הייתה עבודתנו החדשה. הביאונו למשרפה. התנור כבר הוסק ושטוללה ואוברשרפירר הרצוג חיכו לנו. "האם ראיתם בר מינן מימכם?" - השבנו בשלילה".
