|
עונת הקיץ של המרכז האתני הרב תחומי ענבל, הנמצא בשכונת נווה צדק, תיוחד לחגיגות ה-100 של העיר תל אביב ביוזמתו של ד"ר רזי אמיתי מנכ"ל המרכז. מאז שנוסד על-ידי שרה לוי תנאי, מהווה המרכז חלק בלתי נפרד מנוף התרבות התל אביבי. המרכז האתני הרב תחומי ענבל, פועל כיום במרכז סוזן דלל. במסגרת חגיגות ה-100 של תל אביב, יתקיימו מספר אירועים מרכזיים במרכז ענבל: אירועי מוזיקה - בין אריאנה לקפה פילץ - עליזה אביב במופע חדש - יום חמישי, 11 ביוני, שעה 21:00. מופע יווני בלקני מתובל בלהיטי שנות השישים הנצחיים ובו סלוניקי וירושלים מוצאות את עצמן בהווי חיי הלילה של תל אביב בתחילת שנות השישים. שמחה ואופטימיות שזורות בשלל סגנונות וטעמים מוסיקליים אשר מצאו את ביתם בין אריאנה לקפה פילץ לאורך הטיילת של תל אביב והטביעו את חותמם בפולקלור ובמוזיקה הישראלית. עליזה אביב - שירה, כלי הקשה. שמוליק בר עוז - שירה, גיטרה, מפוחית פה. חיים רומנו - בוזוקי, גיטרה. גארי לובארוב - אקורדיאון. ברוך שחר - מצגות וסרטונים. שמואל בלום - הגברה ותכנותים.
- בכל זאת יש בה משהו - סיפורים ושירים תל אביבים עם יואל שתרוג ועידית אשל - יום חמישי, 18 ביוני 2009, שעה 21:00. יואל שתרוג - עיתונאי, חוקר וצלם גיאוגרפי יקח אתכם בסיפורים ובשקופיות אל תל אביב שלא הכרתם, אל סיפורי הקמת השכונות הראשונות של תל אביב: נווה צדק, נווה שלום, מחנה יוסף ואחוזת בית. אל סיפורם של ראשי השכונות ודמויות צבעוניות מהעבר והווה. למחוזות בתים שצמחו מהחולות, והפכו לשדרה ציורית המחברת בין נוה צדק ואחוזת בית, למרכז התרבות של תל אביב. אל קולנוע עדן הראינוע הראשון בתל אביב, שהפך למוקד בילוי ואולם לנשפים העליזים של אותם ימים. ההרצאה משולבת בתוכנית מוסיקלית בכיכובה של הזמרת עידית אשל - באוסף של שירים השזורים בסיפורים וצובעים את העיר בצלילי העבר וההווה. מלווה אותה אסף בוכמן - נגן גיטרה מלווה את הערב במיתריו. הרצאה המשלבת שקופיות סיפורים ושירים שנכתבו על תל אביב.
- אעלה בתמר - ערב מחווה לתרומתם של המוסיקאים יוצאי תימן יחיאל עדאקי ועובדיה טוביה. יום ראשון, 14 ביוני, שעה 19:30. יחיאל עדאקי, נולד בעיר מנאכה ב-1903, עלה לארץ ב-1927, וכבר עם בואו החל בהפצת הזמר של יהודי תימן. נמנה על מייסדי "הסתדרות בני שלום" של הנוער התימני ע"ש שבזי, ועל מספר מקהלות בעיר תל אביב, ביניהן מקהלת בית הספר קלישר, שמרבית תלמידיו היו יוצאי תימן. לימד את ברכה צפירה, היה פעיל ברדיו, וכתב את המילים ל"כי תבואו אל הארץ". עובדיה טוביה נולד בעדן ועלה לארץ בגיל שלוש עם משפחתו. עם הקמת "תיאטרון ענבל", על-ידי שרה לוי-תנאי, נבחר עובדיה טוביה כמנהלו המוסיקלי. הוא הכשיר את האמנים כזמרים מקצועיים. עובדיה חיבר יצירות מוסיקליות רבות לתיאטרון כמו: "מגילת רות", "הרועים", "המדבר", שהפכו להיות נכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית. הוא הקים את "מקהלת עדן" והקים חוגי מוזיקה רבים ברחבי הארץ. ניהל את המדרשה למוזיקה למורים בתל אביב.
- הפיוט של נווה צדק - עם מקהלת קהילות שרות בליווי אנסמבל פייטנים ונגנים. יום רביעי, 24 ביוני, שעה 21:00. בערב יצויין מקומן המיוחד של נווה צדק וכרם התימנים, שכונות אלו צמחו מתוך יפו, ואוכלוסייתן היהודית הורכבה בעיקר מיהודים ספרדים. עד היום הרחוב הראשי של נווה צדק הוא רחוב שבזי, על שם משוררה הגדול של יהדות תימן. על-כן אין טבעי מלחגוג את יום-הולדתה של העיר תל אביב, דרך מסורות הפיוט היהודיות שהתקיימו וממשיכות להתקיים בשכונה. בערב תופיע מקהלת קהילות שרות בפיוטים שונים, בליווי אנסמבל פייטנים ונגנים ממסורות שונות. המקהלה מונה 25 חברים, נשים וגברים ומבצעת מגוון מייצג של המסורות המוסיקליות של נווה צדק וכרם התימנים. הרפרטואר כולל פיוטים מהמסורת המזרח-תיכונית הגדולה ומצפון-אפריקה הפותחות בפני המאזינים שער רב-תרבותי אמיתי אל העולם היהודי והערבי העשיר. הרפרטואר מייצג את נווה צדק המצויה על התפר בין תל אביב ליפו. את המקהלה מלווה אנסמבל כלי מוזיקה מהמסורות הערביות הקלאסיות: אלעד גבאי - קאנון, ארמונד סבח - עוד, אלעד לוי - כינור, כלי הקשה - אריאל כהן, ניהול מוזיקלי וניצוח - רוני איש-רן.
קולנוע - באין מולדת - סרטו הבלתי נשכח של הבמאי והמפיק נורי חביב בהקרנה מחודשת. יום שני, 18 במאי, שעה 21:00. תימן, 1926. נעמה היא בדרנית במועדוני לילה הנהנית מהערצת הגברים. בילדותה שמה היה נעמי, אלא שהמוסלמים חיסלו את הוריה ואותה חטפו. שתי פגישות מקריות - עם רועה צאן יהודי ועם ילד יהודי שהוריו נטבחו, גורמות לה להחליט לברוח מתימן. היא מצטרפת לשיירת יהודים שמנהיגה הוא שליח ציוני שהגיע מא"י. היהודים נתקלים בצרות רבות בדרכם במדבר, אך סוף המסע טוב ונעמה-נעמי (שושנה דמארי) שרה: "ובאו לציון ברינה, ושבו בנים לגבולם". ראשון הסרטים הישראלים שצולם בצבע. עברית, תרגום לאנגלית, 93 דקות. הסרט ילווה בהרצאה.
- הורה אגדתי - מחווה לחלוץ המחול העממי ברוך אגדתי. יום ראשון, 24 במאי, שעה 20:30. ברוך אגדתי, יוצר מיתולוגי שהשפיע על ריקוד העם ובהמשך היה בין חלוצי הקולנוע הישראלי. הערב יעסוק בשלושה היבטים ביצירתו של ברוך אגדתי: מחול, קרנבל פורים וקולנוע. האירוע ישלב מחול ישראלי עממי וקטעים מיצירתו הקולנועית של אגדתי. הסרט ילווה בהרצאתו של יעקב גרוס, חוקר תולדות הסרט העברי. תוכנית אמנותית: להקת הורה אפרוחי ירושלים. במסגרת אירועי שנת המאה לתל אביב יפו.
אירועי ספרות בסימטאות - מאת דודו בוסי, בשיתוף: הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין. יום ראשון, 19 באפריל, בשעה 20:30. ספרו של דודו בוסי סובב סביב סמטאות תל אביב בהם הוא פוגש בעלי חלומות. במכולת השכונתית, בבר ובחמארה כולם חולמים על פרסום, על פריצה כלכלית, על תהילה ועל אהבה. שוב ושוב מתנפצים החלומות אל מול החיים, ובכל זאת כולם ממשיכים לחלום. הערב שיערך בשיתוף בית הספר למשחק של יורם לוינשטיין יעלה כמחזה מספר מסיפוריו של בוסי ויהפוך למעשה לחוויה תיאטרונית. בתוכנית האמנותית: המוסיקאי דודו טסה. - ילדי ההפקר - ערב לכבוד ספרה של ד"ר תמי רזי. יום ראשון, 26 באפריל, בשעה 20:30. ערב לכבוד יום האשה בענבל ובמסגרת אירועי שנת ה-100 לתל אביב יפו. ספרה החדש של ד"ר תמי רזי חוקר את החצר האחורית של תל אביב המנדטורית ומתמקד באלפי הילדים העזובים והמוזנחים שנמסרו לטיפולם של המוסדות הסוציאליים בעיר תל אביב. בני התקופה, ובעיקר מי שמשימת הטיפול הוטלה על כתפיהם, היו מודעים לעומקה של הבעיה ולחריפותה, וראו בה איום על יציבותה של החברה העברית החדשה. סיפורם של ילדי ההפקר חושף את החברה העירונית כחברת הגירה גדושת מתחים חברתיים ותרבותיים. על-אף היקף התופעה, הכתיבה ההיסטורית לא נתנה את דעתה עד כה לתיאורה ולדיון בהשלכותיה. הספר חושף תפישות אתניות ומגדריות שעיצבו את פני החברה ומערער על דעות מקובלות.
- שלוש ואמזלאג - יזמים ספרדים בנווה צדק. יום ראשון, 5 ביולי, שעה 20:30. ערב עיון העוסק בתרומתם של חיים אמזלג ואהרון שלוש לבניית העיר תל אביב ונווה צדק בפרט. הערב ישאף להאיר את פעילותם והשפעתם של שניים ממייסדי העיר תל אביב ונווה צדק.
תערוכה מרחב ביניים - תל אביב - בין מזרח למערב - תערוכת וידאו-ארט. תתקיים בימי חמישי 9.7.2009, 18.6.2009, 25.6.2009, 2.7.2009, החל משעה 20:00. המרכז האתני הרב תחומי ענבל, יערוך בחודשים יוני-יולי תערוכת וידאו ארט במרכז סוזן דלאל (באזור הבאר ותיאטרון ענבל). תיאטרון ענבל היה תמיד מקום שבו דרו זה לצד זה התרבות המערבית עם המורשת המזרח תיכונית. בהתאם, תעסוק התערוכה במתח שבין מזרח ומערב כפי שמתבטא במרחב התל אביבי. |
