להיטי תיאטרון היידישפיל מוקרנים בסינמטק תל אביב

במסגרת חגיגות 20 שנה לתיאטרון יידישפיל בישראל וכמחווה לפועלו, לקהל צופיו ולקהל הרחב, יקיים סינמטק תל אביב סדרת סרטי-במה, שצולמו על במות היידשפיל, ממיטב רפרטואר התיאטרון. הצגות שזכו לשבחי הביקורת והקהל. כל אלו שצפו בהצגות - יוכלו לבוא ולהיזכר בכמה מן ההצגות המוצלחות של התיאטרון, ואלה שטרם צפו יוכלו ליהנות מהקלאסיקות הנפלאות. ההצגות תועדו באופן מקצועי, באורכן המלא. לא צריך לדעת יידיש כדי ליהנות, מאחר ובכל הצגה יש תרגום בכתוביות לעברית.

• החזן מווילנה (דער ווילנער חזן) - מחזה מוזיקלי, עם ששי קשת, יעקב בודו, מוניקה ורדימון, הלנה ירלובה ולהקת שחקני יידישפיל וותיקים וצעירים. בימוי: יואל זילברג, מוזיקה: דוד קריבושי. זהו סיפורו של יואל דוד, חזן בית-כנסת קטן בפולין, שהופך לכוכב אופרה ואופרטות. בהשפעת הצלחתו המטאורית וזוהרו של העולם החדש, הוא מגיע לאובדן זהותו היהודית, ובדרך מאבד את היקר לו מכל.

• דז'יגאן ושומאכר לנצח (די אייביקע דזישיגאן און שומאכער) - מחווה לצמד הקומיקאים הבלתי נשכח: בכיכובם של יעקב בודו וגדי יגיל. המחזה, שנכתב על-ידי קובי לוריא מתרחש בעולם האמת, שבו מתקיים מפגש דמיוני, מחודש בין דז'יגאן לשומאכר - שני ענקי ההומור והסאטירה היידית, שחלקו קריירה בימתית רבת-שנים. ההצגה בנויה על סיפור חייהם של דז'יגאן ושומאכר וכוללת את פעילותם האמנותית, קטעי מערכונים ושירה מתוך הצגותיהם. הבימוי הוא של שמואל עצמון-וירצר. פזמונים ועריכה ביידיש: יענקלה אלפרין.

• מוטקה גנב - מאת שלום אש, בימוי: אריה לייב רכלין. מוטקה, נער בן 17 בורח מבית הסוהר, במנוסתו נקלע מוטקה לקרקס יהודי נודד, ושם מתאהב במרי לוליינית, כוכבת הקרקס. היא מגוננת עליו ומסתירה אותו מפני המשטרה. כך נוצר סיפור אהבה בין השניים, והם מחליטים לברוח לווארשה ולהתחיל בחיים משותפים וחדשים. אך הגורל מתעתע בשניים והופך את מרי לזונת צמרת ואת מוטקה לסרסור בעל בית-בושת.

• הכתובה (די כתובה) מאת אפרים קישון. קומדיה משעשעת, המכוונת את חיציה הסאטיריים למוסד הנישואים העומד להתמוטט ברגע שתשתיתו, הלא היא תעודת הכתובה, הולכת לאיבוד באחת המגירות. גיבורי המחזה הם אלימלך השרברב ואשתו שפרה, יוצאי קיבוץ, המגלים מקץ נישואים מאושרים פחות או יותר של 25 שנה שהם אולי לא התחתנו מעולם.

• סרט דוקומנטרי שמתאר מפגש מחודש של שמוליק עצמון עם עיר הולדתו בילגוריי (שהיא גם עיר הולדתם של יחק בשביס-זינגר ובן-ציון תומר), ממנה נעקר ונאלץ לברוח בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. אחרי ששרד את השואה, עלה ארצה ב-1948 וזהו תיעוד ביקורו הראשון בעיר מאז נפרד ממנה: ההסתכלות בעיניים בוגרות על העיר והבית. הזיכרונות שצפים ואינם מרפים, הביקור בבית הקברות, שיחות עם מקומיים ועוד, כאשר הסיבה לכל הביקור והרקע של הסרט הוא ביקור התיאטרון בשלושה פסטיבלים בפולין- בילגוריי, זאמושץ וקראקוב.