במוצאי שבת ננעל פסטיבל תל אביב הבינלאומי החמישי לסרטי ילדים ונוער בסינמטק תל אביב. אלפי ילדים הגיעו מכל קצוות הארץ לצפות בסרטי הפסטיבל. הודות לפעילותה של קרן הידידות בראשותו של הרב יחיאל אקשטיין הגיעו למעלה מ-4,000 ילדים מיישובי עוטף עזה, אשקלון, שדרות, דימונה ועוד.
כן הגיעו ילדים בדואים מדרום הארץ כאורחי הפסטיבל. השנה אחוז התפוסה באולמות הסינמטק היה למעלה מ-90 אחוז, אלפי ילדים גדשו גם את הסדנאות המיוחדות שהתקיימו.
השנה, רוב סרטי הפסטיבל עסקו בזכויות של ילדים בתרבויות שונות. כמעט בכל סרט האירועים סבו על הפרה של זכויות ילד וכיצד הילד פותר ומשיג אותם מחדש.
צוות של חמישה שופטים, בראשותו של מר יז'י מוסקוביץ (מנהל פסטיבל פוזנן פולין) וכן: כריסטיאנו בורטונה (במאי ותסריטאי) מאיטליה, תמרה בוס (תסריטאית) מהולנד, מיה פסינה (מנהלת פסטיבל בינלאומי לילדים בדוברובניק, קרואטיה) ויהודה אטלס (סופר) מישראל, החליטו להעניק את הפרס הראשון לסרט הטוב ביותר של הפסטיבל.
הפרס, על סך 10,000 שקלים, תרומת משפחת מוזס ע"ש מרילה מוזס ז"ל לבית וולפוביץ', הוענק לסרט: "זה לא אני, אני נשבע". מנימוקי השופטים: "סרט נועז ולא שגרתי שמעז לעסוק בבעיה שהיא לא רק מכת מדינה אלא היום יותר ויותר מכת עולם. עולמם המסוכסך הקשה, לפעמים המסוייט, של ילדים בבתים שנשברו. זהו סרט המשמש כמראה המשקפת את חיינו: חיי בני אדם אחרים, ומלמדת על הצדדים הפחות נעימים של החיים. אולי אם נבין ונרגיש את הצדדים האלה, אנחנו נהיה טובים יותר. סרט חובה לא רק לילדים אלא גם להורים".
הסרט עוסק בלאון בן ה-10 אשר המריבות האין סופיות של הוריו גורמות לו להרגיש נטוש ומבולבל אך גם גורמים לו להתבגר מהר. הסרט גם זכה בפרס דב הקריסטל בפסטיבל ברלין 2009 בקטגוריית הסרט הטוב ביותר.
צוות של תשעה שופטים צעירים בחר בסרט: "התנינים", בבימויו של קריסטיאן דייטר (גרמניה 2009). מנימוקי השופטים הצעירים: "הסרט מעלה את הנושא הכאוב של ילדים אשר עקב מוגבלויותיהם החברה פוגעת בזכותם לשוויון ולהשתתפות. המיוחד בסרט הוא שילוב של ילד נכה שמרגיש בודד ומנוכר, עד שהוא נפגש עם חבורת ילדים ולבסוף מרגיש כאחד מהם".
הסרט עוסק במעלליה של כנופיית ילדים המחליטה לקבל אליה ילד מנודה בכסא גלגלים. במהרה הם מגלים שהוא חלק מהם והצלחתם במבצעי תפיסת פושעים היא גם בזכותו.
