לכבוד פתיחתו מחדש בקיץ הקרוב, הזמין מוזיאון ישראל שלושה אמנים עכשיוויים ידועי שם - צבי גודלשטיין, סוזן הילר וינקה שוניברי - להתבונן ולהכיר את אוספיו האנציקלופדיים ולאצור באמצעותם תערוכות משלהם.
תערוכות אלה יחנכו את האולמות החדשים לתערוכות מתחלפות והן אף חוגגות את פתיחתם מחדש של שלושת אגפי המוזיאון - ארכיאולוגיה, אומנות ואתנוגרפיה יהודית. שלוש התערוכות המתחלפות הללו, שנקראות שלושה אמנים אוסף אחד, מציגות דיאלוג בין אוספיו הנרחבים של המוזיאון והאמנים עצמם, המיוצגים כולם באוסף. הפרויקט הייחודי בהיקפו ובאופיו, חובק את כל אוספי המוזיאון ומעניק לצופים חוויה מוזיאלית רחבה ומיוחדת מנקודת מבטו של כל אחד מהאמנים.
צבי גולדשטיין: רדוף חפצים האמן הישראלי צבי גולדשטיין, מקבץ בחלל אחד יותר מ-600 חפצים - הכוללים יצירות מאוספיו העשירים והמגוונים של המוזיאון וחפצים יומיומיים ממשרדי המוזיאון ומחסניו - במיצב עשיר ומרוכז מאד, המכסה את קירות החלל לאורכם ולרוחבם. אופן תלייה זה מאזכר את ה-wunderkammer (חדר הפלאות). החפצים הנארגים סביב 62 שירים מתוך ספר השירים של צבי גולדשטיין Room 205#, יוצרים קשר אסוציאטיבי ביניהם. השירים מתארים אירוע בו היה נתון האמן להזיות ולפנטזיות, במשך דקה, בחדר בית מלון תל אביבי. אופן התלייה אינו-היררכי, והמארג שנוצר מדגיש מתחים שבין גבוה ונמוך, מרכז ופריפריה וכן קורא תיגר על תפיסות מוזיאליות ואוצריות עכשיוויות. בין החפצים שנבחרו: אלות פריון פרה-היסטוריות, כדים יווניים קלאסים, מסכות אפריקניות, מחיצות יפניות, וחפצים מן מוכן מזרם הדאדא, ביניהם יצירות של מרסל דושאן. לצד אלו תוצג עבודתו של דונלד ג'אד וצילומים של אנדרה קרטס, הרולד אג'רטון, מנואל אלווארס בראבו ועוד.
סוזן הילר: עבודה בתהליך סוזן הילר, ילידת ארה"ב, חיה ופועלת בלונדון, קיבצה לדו-שיח פיוטי ומהורהר כ-35 יצירות, מאוספי האמנות המודרנית והעכשיווית של המוזיאון, שאותן היא מתארת כ"פואטיות, פוליטיות, מלנכוליות ואופטימיות בו-זמנית". הילר, שבנוסף להיותה אמנית אצרה מספר תערוכות, החלה את מסעה דרך האוסף ללא יעד מוגדר מראש. במהלך החיפוש היא גילתה כי היא נמשכת ליצירות העוסקות בפרגמנטציה, במוות, בטקסט ובאמנות נשים. התערוכה מציגה מבחר אישי המשקף את תחומי העניין והלכי הרוח העמוקים של האמנית. התצוגה כוללת יצירות במגוון טכניקות של אמנים מרחבי העולם כאנסלם קיפר, כרסיטיאן בולטנסקי, אליזה ואנדרה ברטון, גסטון צבי איצקוביץ', וליד אבו-שקרה וברברה קרוגר.
ינקה שוניברי: אדמה, אוויר, אש, מים ינקה שוניברי, נולד בלונדון, גדל בניגריה, חי ופועל בלונדון, עורר עניין רב בארץ עת הציג תערוכה מיצירותיו במוזיאון לפני כשמונה שנים. הרעיון של ינקה שוניברי לתערוכת הפתיחה עוסק בהשפעה של תרבות אחת על תרבות אחרת. 300 החפצים ויצירות האמנות שהוא בחר מהאוספים, מסודרים בחלל על-פי עיקרון מארגן של ארבע קבוצות המייצגות את ארבעת היסודות - אדמה, רוח, מים ואש - החפצים מחוברים באמצעות יחסים אסוציאטיביים ואסתטיים ומסמלים את היצירה האנושית. כמו-כן יוצגו בתערוכה ארבע דמויות שאותן יצר שוניברי במיוחד עבור התערוכה, שכל אחת מהן מייצגת את אחד היסודות ולבושה בבגדים בסגנון ויקטוריאני העשויים מבדי בטיק צבעוניים בסגנון אפריקני - יצירות כלאיים תרבותיות המהוות סימן היכר לעבודתו. המיצב המתקבל, המדגיש את קווי הדמיון בין בני אדם, מעל ומעבר לכל קונפליקט, כולל בין היתר: כלי אבן פרה-היסטוריים, פסלונים מצריים מהתקופה הרומאית, ובובה טקסית דרום אפריקנית של חניכה ופוריות, לצד יצירות של יאסומסה מורימורה, פבלו פיקאסו, מאן ריי, אנדרה סראנו ואטורה סוטסאס הבן.
התערוכה שלושה אומנים: אוסף אחד, תחנוך את האולמות החדשים לתערוכות מתחלפות ע"ש הרי ובלה וקסנר ותוצג מה-26 ביולי ועד ינואר 2011.
אוצרת על: סוזן לנדאו, אוצרת ראשית לאמנויות ע"ש יולה וז'אק ליפשיץ ואוצרת לאומנות עכשיווית ע"ש משפחת לנדו.
תערוכות פתיחה נוספות מגוון התערוכות הפותחות את המוזיאון במתכונתו המורחבת והמשופרת משקף את עומקם ועושרם של אוספיו האנציקלופדיים. בנוסף לתערוכות המתחלפות באולמות ע"ש הארי ובלה וקסנר, יוכלו המבקרים ליהנות מתערוכות נוספות באולמות ובאגף הנוער. כל תערוכות הפתיחה ייפתחו לציבור ב-26 ביולי 2006.
פעימות התערוכה "פעימות", מתמקדת בהילוך איטי ומהורהר בכמה מדיומים הכוללים עבודות מיצב, וידאו וצילום מן האוסף הנרחב של יצירות אמנות עכשיווית במוזיאון ישראל. בתערוכה עבודות נבחרות מאת קרלוס אמורלס, אולאפור אליאסון, מונה חאטום, יוניה אישיגמי, ביל ויולה ואחרים. כל אחת מהן נוקטת עמדה משלה כלפי היסוד המהורהר בתנועה ומציגה בדרכה כיצד יכולה תנועה איטית לרתק, אפילו להפנט, וכיצד היא יכולה לשנות את תפיסת החלל שלנו ואת האופן שבו אנו חווים יצירות אמנות. התערוכה תהיה פתוחה לציבור עד אפריל 2011.
אוצרת: סוזן לנדאו, אוצרת ראשית לאמנויות ע"ש יולה וז'אק ליפשיץ ואוצרת לאומנות עכשיווית ע"ש משפחת לנדו.
מתנה נדירה: אוסף הצילומים של נואל והרייט לוין במוזיאון ישראל המחלקה לצילום של מוזיאון ישראל גאה להציג את אחד מאוספי הצילום הפרטיים הטובים בעולם, אוסף נואל והרייט לוין, ובו 125 עבודות המשתרעות על פני 160 שנים. זוהי הצגתו הראשונה של האוסף לקהל הרחב מאז הוענק למוזיאון ב-2008. באוסף צילומים בריטיים מן המאה ה-19, עבודות צילום מודרניסטיות ועבודות עכשיוויות וכן צילומים מפורסמים מאת אנדרה קרטס, פול אוטרברידג', מאן ריי, אוגוסט סנדר, סינדי שרמן ואחרים.
אוצר: ניסן פרז, אוצר המחלקה לצילום ע"ש נואל והרייט לוין.
למה רישום? תערוכה זו מעלה בפני המתבונן שאלות בנוגע למדיום הרישום ומשתמשת בדוגמאות מאוסף היצירות העשיר של המוזיאון על-מנת להמחיש את רוחב היקפו ומורכבותו. היצירות המופיעות בתערוכה מאורגנות לפי אופן פעולתו ומטרותיו של האמן, כגון רישומי פסלים, רישומים שנעשו מהסתכלות, רישומים המשקפים את תחושותיו הפנימיות של האמן ואחרות, מבלי להתייחס למקום, לזמן או ליוקרה האומנותית. בתצוגה יצירות של אומנים כדוגמת אביגדור אריכא, פנחס כהן גן, יוג'ין דלקרואה, ז'אן אונורה פרגונאר, פול קלה, ברנרדינו לואיני, פבלו פיקאסו ואגון שילה.
אוצרת: מאירה פרי-להמן, אוצרת בכירה להדפסים ורישומים ע"ש מיכאל ברומברג.
ארבע עונות משחר היסטוריה, סבבו חייהם של בני האדם על-פי לוח השנה החקלאי וארבע העונות שבו. תיאור העונות היה ז'אנר פופולרי החל מימי הביניים ובמיוחד באומנות בתקופות הרנסנס והברוק בהתאם לגישה האקדמית של שימוש בנופים וסמלים קבועים כמו דמויות מן המיתולוגיה הקלאסית. כיוון שהנושא היה פופולרי במיוחד הוא הפך למבוקש והופיע בסדרות של הדפסים בגרמניה וארצות השפלה.
החל מסוף המאה התשע-עשרה, כאשר החלו אמנים לעזוב את הסטודיו שלהם ולצייר בחוץ, ציור העונות הפך לנושא מקובל בציורי האימפרסיוניסטי והמתמקד בחברה החקלאית לצד תיאורי נוף העירוני וחיים אורבניים.
התערוכה ארבע העונות בוחנת את נקודת המעבר הזאת בהיסטוריה של האמנות באמצעות יצירותיהם של תחריטאים בני המאה ה-17 וציירים אקדמיים בני המאה ה-19 לצד אמנים מודרניים כגון גוסטב קורבה, קמי פיסארו, אוגוסט רודין, לסר אורי ומקס ליברמן.
אוצרת: שלומית שטיינברג, אוצרת המחלקה לאומנות אירופית.
חלוצי המחקר הארכיאולוגי בארץ הקודש (שם זמני) בכניסה לאגף לארכיאולוגיה המחודש ע"ש ברונפמן, תערוכה המציגה את חלוצי המחקר הארכיאולוגי וכיצד הפכה החפירה משוד אוצרות למדע המתעד את הממצאים.
התערוכה סוקרת את המחקר הארכיאולוגי באמצע-סוף המאה ה-19 באמצעות תמונות וכלים אישיים של אנשי הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל וכן באמצעות ממצאים מחפירות, צילומים ואיורים שנעשו על-ידי שלוש דמויות הנחשבות לאבות התחום: פליסיין דה סוסי הצרפתי, סר פילנדרס פיטרי הבריטי וקונרד שיק הגרמני. לכולם מניע משותף: למצוא את הערים המקראיות, את אוצרות המלכים ולהחיות את ההיסטוריה.
אוצרת - חגית מעוז-לין, עוזרת לאוצרת ראשית לארכיאולוגיה.
אייזיק ג'וליאן, "איגוד מערבי, סירות קטנות" מיצבי הקולנוע המורכבים והפיוטיים של אייזק ג'וליאן ממזגים תחכום רעיוני עם יופי חזותי בלתי רגיל. עניינו המתמשך של האמן בהשפעת המקום ומסעותיו בין יבשות ותרבויות, הגיעו לשיאם בטרילוגיה של מיצבים "צפון אמיתי" (2004), "פנטום אפריקני" (2005) ו"איגוד מערבי: סירות קטנות"(2007). זה האחרון נרכש לא מכבר על-ידי המוזיאון ישראל והוא מתאר את חוויותיהם של צפון-אפריקנים שמנסים להימלט מן המלחמה והרעב דרך הים התיכון. הסרט, שנעשה לאחר ארבע שנות מחקר עוסק באותם מהגרים סמויים שניסו להגיע באלפיהם לסיציליה ולמקומות אחרים, מעטים הצליחו במשימה.
אוצרת - סוזן לנדאו, אוצרת ראשית לאמנויות ואוצרת לאמנות עכשיווית.
החלון האמן ואיש הרנסנס לאון בטיסטה אלברטי ראה כבר במאה ה-15 את מסגרת הציור כאילו הייתה חלון פתוח, חלון כמטאפורה לעולם שלם. בתערוכה זו באגף הנוער, הכוללת יצירות מאוספיו המגוונים של המוזיאון, יוצגו חפצים וציורים המשקפים היבטים שונים של החלון באמנות, והיא תזמין את המבקרים למסע בנופים של רומנטיקה, מסתורין, וכמיהה. התערוכה תעסוק בשאלות ההתבוננות מבעד לחלון מן הפנים אל החוץ ומן החוץ אל הפנים, בחלון הסגור, בחלון כנקודת מעבר ובשאלות מעניינות אחרות ותציג ציורים מסורתיים של בני-אדם ליד חלון.אוצרת - חגית אלון, אוצרת בכירה לתערוכות, אגף הנוער.
מוזיאון ישראל ייפתח מחדש במתכונתו המורחבת והמשופרת בקיץ 2010. פרויקט חידוש המוזיאון ופיתוחו שנעשה ברוח חזונם האדריכלי של מתכנניו המקוריים, האדריכל אלפרד מנספלד והמעצבת דורה גד, עלה 100 מיליון דולר והוא משדרג את כל המבנים, המעברים, אולמות התצוגה, והשירותים המגוונים המוצעים לקהל המבקרים, מקל את ההתמצאות ברחבי המוזיאון וגניו המשתרעים על פני 20 אלף מ"ר, ובעיקר - מעצים את חוויית הביקור בו. תכנון הפרויקט נעשה בשיתוף פעולה בין משרד אפרת-קובלסקי אדריכלים ובין חברת העיצוב של ג'יימס קרפנטר מניו-יורק. תוכניתם כוללת מערך כניסה חדש, מעבר מקורה מהכניסה הראשית שבחזית המוזיאון אל אולם כניסה ראשי וחדש אשר ממנו יפנו המבקרים לאגפים השונים של המוזיאון; עריכה מחדש והרחבה של תצוגות הקבע והקמת חלל תצוגה מרכזי חדש לתערוכות המתחלפות.
חלק חשוב בפרויקט ההתחדשות הוא ההקמה וההצבה מחדש של תצוגות אוספי שלושת האגפים של המוזיאון: אגף ברונפמן לארכאולוגיה, אגף אדמונד ולילי ספרא לאמנויות והאגף לאמנות ותרבות יהודית ע"ש מנדל. התכנון החדש יאפשר למבקרים לראות בעין רעננה את אוספיו האנציקלופדיים של המוזיאון ולנוע על-פי נטיית לבם במרחבי תולדות התרבות החומרית בעולם למן התקופה הפרהיסטורית במזרח הקדום ועד לאמנות עכשיווית ישראלית ובינלאומית, מאמריקה ועד מזרח אסיה.
