פרופסור עמי באלין, מנהל מחלקת הילדים בוולפסון, הוציא לאחרונה את ספרו השני 'החיות ירדו מהפיג'מה בלילה', ספר שירי ילדים מפתיע ומקסים, העוסק בין השאר בדילמות לא פשוטות העומדות בפני ילדים ובני משפחותיהם.
השיר 'אני עוד שמן' עוסק במצוקתם של ילדים שמנים, והסכנה הבריאותית הנשקפת להם. השיר 'כואב לי בגרון', מדבר על תסכולו של ילד שלא זוכה כלל להתייחסותו של רופא המשפחה.
השיר 'איפה סבתא' עוסק במוות במשפחה, ו'נפלתי אימא אז מה?' על דאגה מוגזמת ופאניקה של הורים, המשפיעה בצורה שלילית על הילד.
"רפואת ילדים היא רפואה אופטימית", אומר פרופ' עמי באלין, "כאדם אופטימי ותמים מטבעי אני יודע שגישה אופטימית, שקיפות והתייחסות בגובה העיניים אל הילדים, מעלה בצורה משמעותית את סיכויי ההחלמה שלהם".
פרופ' עמי באלין מעיד על עצמו שהוא טיפוס תמים, נאיבי ואופטימי, וזאת חרף המציאות הקשה אליה הוא נחשף מדי יום ביומו בהגיעו אל מחלקת הילדים בבית החולים וולפסון, בראשה הוא עומד משנת 1999.
בשעותיו הפנויות עוסק פרופ' באלין בפיסול, בכתיבה ובספורט, וספר השירים המקסים אותו הוציא הוא פרי שעות ארוכות של בילוי עם נכדותיו ועם הילדים המטופלים על-ידו. "מדובר בקובץ של שירים, העוסקים בדילמות וסוגיות שילדים רבים נתקלים בהם, לאו-דווקא ילדים חולים, ואשר על-פי רוב נענות בקלות ראש או התעלמות מצד המבוגרים" אומר עמי.
פרופ' באלין אוהב רפואת ילדים מפני שהוא רואה בה רפואה אופטימית. "הרוב המוחלט של הילדים מבריאים, גם ממחלות הנחשבות בהחלט כמחלות קשות, מה שקשה לומר על חולים מבוגרים". אומר פרופ' באלין, המטולוג ילדים (מטפל בילדים עם מחלות במערכת הדם, שפירות וממאירות). "היחס אל הילדים החולים והיחסים בתוך המשפחה משפיעים בצורה משמעותית ביותר על משך ההחלמה שלהם. יחסים טובים וגיבוש משפחתי הם מהמרכיבים החיוניים ביותר להתמודדות בריאה של המשפחות עם מחלות ילדים ממושכות".
לדברי פרופ' באלין, היחס אל ילד חולה צריך להשתנות בשל מחלתו, אך יש לעשות זאת בצורה מושכלת וזהירה. "מומלץ לא לפנק אותו, וגם לא לרחם עליו, למרות שזה מאוד קשה. חשוב מאוד להיות ענייני, להסביר לילד את הכל, ולא להסתיר ממנו פרטים. לומר לו שההליכים הרפואיים שהוא הולך לעבור עלולים להיות כואבים, ולספר לו בדיוק על תופעות הלוואי של הטיפולים. ככל שחוסר-הוודאות של הילד תקטן, כך גם החרדה שלו תקטן, ושיתוף הפעולה שלו עם הטיפול יגדל".
החיות ירדו מהפיג'מה בלילה 'החיות ירדו מהפיג'מה בלילה' הוא ספרו השני של פרופ' באלין המיועד להורים ולילדיהם, וכולל שירי ילדים (35 במספר) העוסקים בעולמם של ילדים, במצוקות ובדילמות להן היה עד פרופ' באלין מאלפי הילדים ובני משפחותיהם עמם נפגש במסגרת תפקידו, ומשלוש נכדותיו הקטנות.
השירים נותנים לגיטמציה למצוקות הילד ל'חיות ירדו מהפיג'מה בלילה' אין מטרות טיפוליות, למרות שהוא כולל כמה שירים שניתן לראות מבעדם את גישתו הרפואית-חינוכית המתקדמת. כל השירים נכתבו מנקודת מבטם של הילדים, נכתבו בשפה עשירה ומשעשעת, ונושאים עמם מסרים חינוכיים רבים וחשובים, להורים ולילדים כאחת.
הילדים מבינים - דברו איתם 'כואב לי בגרון' מספר על יחסי רופא ילד, ועל החשיבות להתייחס אל הילד ישירות, ולא רק אל ההורים שלו. השיר מספר על ילד המתלונן על כאב גרון ומתרעם על כך שהרופא לא מדבר איתו בכלל, ורק מדבר עם אימא שלו, בעוד הוא סובל מכאב גרון, ולא אימא שלו.
פרופ' באלין טוען שהרופאים לא מדברים מספיק עם הילדים, למרות שהילדים יכולים להבין כמעט בכל גיל, ולמרות שהם אלה שחולים וסובלים. "יותר קל לדבר עם ההורים. אבל הרבה יותר חשוב להסביר לילד מה יש לו, ולגייס אותו להתמודדות" אומר פרופ' באלין. "לדבר מעל הילד יוצר אצלו אנטגוניזם והתנגדות לקחת את התרופות. התנגדות לטיפול, וחוסר היענות של הילד לטיפול עלולה להזיק, לגרום להתמשכות המחלה ולהסתבכותה".
'אני עוד שמן' הוא אחד מהשירים בספר המתייחס לתופעה המסוכנת של השמנת ילדים, ועוסק בקושי הרב של הילדים לשמור על משקלם התקין.
לדברי פרופ' באלין תינוק שמן = ילד שמן = מבוגר שמן. אחוז גבוה מהילדים השמנים יסבלו מהשמנת יתר בבגרותם, תופעה הגוררת עמה מחלות סבוכות וקשות כמו מחלות לב, סוכרת, מחלות נשימה ובעיות פרקים.
לדברי פרופ' באלין מומלץ מאוד לשמור על תזונה נכונה בקרב ילדים, לחנך אותם לא לשבת יותר מדי מול הטלוויזיה, וחשוב לא פחות, כשיושבים מול הטלוויזיה לא לאכול ממתקים או ג'אנק פוד.
משפחה תומכת - תנאי חיוני להחלמה מהירה השיר 'אני אוהב את ניר כי הוא אחי' - מדבר על יחסי אחים ומורכבותם, ואחים הם על-פי רוב לא החברים הכי טובים. אחים בריאים סובלים מאד מהזנחה רגשית במקרה בו יש אח חולה במשפחה, והם נוטים להתלונן באופן מתמשך ובולט.
זה אות לחוסר בתשומת לב ויחס. פרופ' באלין מספר כי כהמטולוג ילדים (מומחה למחלות דם) הוא נפגש עם משפחות רבות, ונוכח בלא מעט פעמים בבעיה בין האחים. לדבריו, משפחות רבות לא נערכות לטיפול כולל ביתר הילדים, מפני שהן נתונות בתוך המאבק הדרמטי במחלה. "אבל עבור ילד בריא, שאחיו מתמודד עם לוקמיה למשל, מדובר בשנתיים ארוכות מאד שהמשפחה שמה אותו למעשה בצד" אומר פרופ' באלין.
לדבריו, חשוב מאוד להשאיר את הילדים הבריאים במוקד תשומת הלב, ולשמור על משפחתיות לצד התמודדות. "ככלל, ככל שהמסגרת המשפחתית חזקה יותר, וככל שהיחסים בין ההורים טובים יותר, כך סיכויי ההחלמה גדלים, ומשך ההחלמה מתקצר. אם היחסים לא טובים בין ההורים ובין האחים - הדבר עלול להוסיף סטרס ועול נוסף על חולה - דבר שללא ספק עלול לפגוע בהחלמה שלו" אומר פרופ' באלין.
השיר נפלתי אימא אז מה? עוסק בפאניקה מיותרת של הורים. השיר החביב והפשוט, עוסק בסיטואציה היומיומית בה הילד נופל ונפגע, אך הבכי שלו לא נובע מהכאב שלו, אלא מתגובת ההורה לסיטואציה. לדברי פרופ' באלין מדובר במסר להורים שלא יהיו היסטריים עם הילדים.
גם איפה סבתא שלי - עוסק בסיטואציה של מוות במשפחה, כאשר אף אחד מהמבוגרים לא מעז להסביר את פשר העלמותה של סבתא. לדברי המחבר זהו שיר שמטרתו לסייע לילדים להבין את המוות של קרובי משפחה מבוגרים.
'החיות ירדו מהפיג'מה בלילה' יצא בהוצאת בין השורות. מחיר: 54 שקלים. ניתן למצוא את הספר בחנויות הספרים של סטימצקי וצומת ספרים.
פרופ' עמי באלין הוא מומחה בעל שם להמטולוגיה ילדים, ומשמש מנהל מחלקת הילדים בבית החולים וולפסון בחולון. עד לאחרונה שימש כראש החוג לרפואת ילדים באוניברסיטת תל אביב. עמי, בן קיבוץ חניתה המתגורר כיום בגבעת שמואל נשוי לדורית באלין, הידועה בזכות עצמה כמפקחת המרכזית על לימודי תקשורת וקולנוע במשרד החינוך (מפמ"ר).
