הצגה קלינית: 17.2.10, המחלקה המציגה: מחלקת ילדים, הר-הצופים. הנושא: "דוקטור, התינוק שלי לא רוצה לאכול!". המרכז להפרעות האכלה ותזונה.
תקציר האכלת התינוק מהווה בסיס להתפתחותו הגופנית והשכלית, ומעצבת את הקשר המתרקם בין ההורים לבין ילדיהם. לפיכך כל הפרעה בהאכלה עלולה לגרום לפגיעה בהתפתחות התינוק ולמשבר אצל הוריו. דווקא בתקופתנו המתאפיינת בשפע המזון ובקלות השגתו קיימת עליה מתמשכת בשכיחות של הפרעות האכלה בקרב ילדים, והן כוללות בעיות מבניות ותפקודיות של האיברים המעורבים באכילה (לדוגמא: הפרעות בבליעה, היצרות הוושט, רפלוקס), בעיות במערכת העצבים (לדוגמא: הפרעות תחושתיות, היפוטוניה), ובעיות של קשר והתנהגות (בררנות יתר, סירוב לאכול). לעיתים קרובות קיים שילוב של בעיות האכלה אשר מעצים את האתגר שבאבחנה ובטיפול.
הצוות הרב-תחומי במרכז להפרעות האכלה כולל רופאים, אחיות, קלינאית תקשורת, דיאטנית, עובדת סוציאלית ופסיכולוגית, וכולם שותפים יחד להערכת המטופלים ומשפחותיהם ולטיפול המתמשך. כלים וטכנולוגיות ייחודיים לאבחון ולטיפול יתוארו בהרחבה. המלצות תזונתיות המותאמות למצב המטופלים, להרכב המשפחה ולרקע התרבותי שלה הן חיוניות לשיפור השגשוג של הילדים, וגם הן יידונו בהרחבה.
קשר ההאכלה הנוצר בין התינוק לבין אימו הוא עדין ופגיע, וחשוף לפגיעה ולהרס עם הופעתה של הפרעת האכלה. קיימות דרכים לשמר ולתחזק קשר זה לטובת שני הצדדים, ההורה והתינוק, המקיימים את מפגש האכילה. בעיות התנהגותיות ונפשיות על-רקע מחלות ובעיות התפתחות עלולות להתבטא בהפרעות האכלה. מקרה מלמד ואמצעי הטיפול שננקטו יוצג בהרחבה.
חלק ניכר מהילדים המטופלים במרכז הם ילדים הסובלים ממחלה כרונית. בעיני ההורים, הילד החולה הוא ילד פגיע. לתפיסה זו יש השפעה מכרעת על ההורים בכל הנוגע לפעולות האבחנתיות והטיפוליות ולדרך שבה הם מפרשים את התנהגויותיו ואת תגובותיו, ולעיתים קרובות אנו מגלים פער גדול בין הדרך שבה הצוות רואה את מצבו של הילד לבין הבעיות והמצוקות שההורים מבטאים בתיאור מצבו של אותו ילד עצמו. על הסיבות וההשלכות של הסתירה הזו ועל הדרכים שלנו להתמודד איתה נדון בהרחבה.
מאז פתיחת המרכז לפני חמש שנים טיפלנו ותמכנו בלמעלה מ-400 משפחות, ולשמחתנו עמלנו המתמשך והמתמיד נושא פירות רבים. אנו מהווים בית וכתובת עבור המטופלים הרבים ומשפחותיהם, ועדיין כל משפחה חדשה היא אתגר והזדמנות.
