מקובל לראות בדת מקור לסכסוכים בינלאומיים, או לכל הפחות גורם ההופך את הסכסוך לבלתי-פתיר. האם הדת יכולה להוות דווקא גשר לשלום? כינוס באוניברסיטת בן-גוריון באילת יפגיש חוקרים ואנשי דת לדיון אקדמי שמבטיח להעלות שאלות כואבות באווירה נינוחה, כמתחייב מאופיה של העיר אילת.
בעת האחרונה נשמעת תכופות במקומותינו, בצד הישראלי ובצד הפלשתיני כאחד, הטענה כי בהיעדר פתרון של שלום בין שני העמים, עלול הסכסוך באזורנו לגלוש מסכסוך לאומי, שיכול להיות פתיר, לסכסוך בין-דתי שאין לו פתרון. יש המרחיקים מעבר לכך וטוענים, שאנו כבר נמצאים בעיצומה של התפתחות מסוכנת זאת. בתוך כך מתפרסמים באמצעי התקשורת, מכאן ומכאן, מאמרים וטוקבקים מתלהמים, הקושרים תיאורי גנאי וסטריאוטיפים לשתי הדתות הגדולות, בכל הנוגע להשקפתה ההלכתית של כל אחת מהן על הסכסוך, ולסוגיות כמו "קדושת האדמה", העדיפה, כביכול, על קדושת החיים.
לראשונה, יוזם קמפוס אילת של אוניברסיטת בן-גוריון התמודדות עם נושא רגיש זה.
בימים ד'-ה' 6-5 במאי יתקיים בקמפוס כינוס, שכותרתו "יהדות, איסלאם והסכסוך הישראלי-ערבי". בכינוס ייטלו חלק אנשי אקדמיה ואנשי דת בכירים משתי הדתות. הכינוס יצר הזדמנות לזימונם של מכובדים שבדרך כלל אינם נוטים להופיע על במה אחת.
לאחר דברי ברכה והרצאת פתיחה שתפרוש את הדילמות הנדונות, יתקיימו שלושה מושבים. יידונו בהם התייחסות היהדות מזה והאיסלאם מזה לסכסוך הערבי-ישראלי מן ההיבט ההלכתי, התייחסותן של שתי הדתות ל"קדושת האדמה" (ולעניין ירושלים כמקרה-בוחן), וכן סוגיית היחס בין דת ללאומיות בהקשר של הסכסוך באזורנו.
את הכינוס יחתום רב-שיח, שמשתתפיו, יהודים ומוסלמים, יבחנו את השאלה, האם שיח בין-דתי עשוי להיות גשר לשלום, ובמילים אחרות: האם אנשי הדת עשויים להצליח היכן שהמדינאים כשלו. את רב השיח ינחו ד"ר ח'נסאא דיאב ממכללת דוד ילין ופרופ' שפרה שגיא, ראש התוכנית לניהול וישוב סכסוכים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בבאר שבע ובקמפוס אילת.
פרופ' שגיא נמנית גם על הוועדה המארגנת את הכינוס, לצידם של פרופ' שאול קרקובר, דיקן קמפוס אילת, פרופ' יורם מיטל, ראש מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, דר' מוחמד אל-עטאונה, מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון וראש התוכנית ללימודי המזרח התיכון בקמפוס אילת, דר' יוסי אמיתי, לשעבר הממונה על המרכז האקדמי הישראלי בקהיר, וכיום מרצה בתוכניות ללימודי המזרח התיכון בבאר-שבע ובקמפוס אילת, והגב' חיה סספורטס, ממרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה.
בעיר אילת, המתקשרת אסוציאטיבית עם נופש ושלווה, קל לשכוח מהסכסוך הערבי-ישראלי. הניסיון הכושל לפגוע באילת (בשנית) באמצעות קטיושה שנורתה משטח סיני ביום ה' האחרון מהווה תזכורת לסכסוך. אך יחסי השכנות הטובה עם מדינות-האויב לשעבר, מצרים וירדן, הם הוכחה ניצחת לאפשרות ליישב סכסוכים בדרכי שלום.
קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון באילת משתלב היטב במגמה זו. לצד ייזום פעילויות אקדמיות משותפות עם עמיתים באקדמיה מהמדינות השכנות, הקמפוס הדרומי של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב שותף גם בהקמת מכון מחקר חוצה-גבולות, שידון בהתפתחות היחסים של ערים במוקדי סכסוך שהפכו למוקדי שיתוף פעולה, ופועל לאירוח כינוסים כדוגמת הכינוס הנוכחי 'יהדות, איסלאם והסכסוך הערבי- ישראלי'.
השר לענייני מיעוטים, פרופ'
אבישי ברוורמן, שמשרדו נתן חסות לכינוס, יברך בפתיחת הכינוס לצד ראש העיר אילת, מר מאיר יצחק-הלוי, דיקן קמפוס אילת פרופ' שאול קרקובר, ופרופ' שפרה שגיא במושב פתיחה בהנחייתו של דר' מוחמד אל-עטאונה מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון.
הכינוס פתוח לציבור הרחב. אנו מצפים להשתתפות נרחבת של המתעניינים בנושא מכל הארץ ומקרב תושבי אילת ויישובי הערבה.
