ביום שבת, 14.1.06, החל מ 19:30, יתקיים הפרויקט "יד רוחצת יד - ערב של ערבוב חושים", בגלריה בצלאל תל אביב.
הקהל הרחב מוזמן להשתתף.
פרויקט "יד רוחצת יד - ערב של ערבוב חושים", הינו בעל אופי מעבדתי הכולל רצף של מיצבים ומופעים, כאשר הקו המנחה את הערב הוא "השתלשלות אנושית". כל יצירה היא פרי שיתוף פעולה של שני יוצרים לפחות, כאשר אחד מהם לוקח חלק ביצירה נוספת. כל היצירות קשורות למוזיקה ולבנייתה ביחס לחלל. רצף המופעים יוצג פעמיים, על-מנת לאפשר תנאי צפייה נוחים. רצף ראשון יחל ב-19:30, רצף שני יחל ב-21:30.
הערב ייפתח וייסגר בעבודתן המשותפת של יעל ברתנא (אמנית וידאו הפועלת ומתגוררת בהולנד ישראל) וקרן רוזנבאום (מלחינת מוזיקה מודרנית הפועלת בניו-יורק, מקימת קבוצת רפלקס), המציגות מגפון המחובר לסטנד בגובה 3 מ'. עם התקרבות קהל לאובייקט, המגפון העולה ויורד בדומה לדגל על תורן ומנגן את המנון הצבא הישראלי.
אסף תלמודי (מלחין מוזיקה מודרנית המתמחה בשילוב תכנות מחשבים וכתיבה לכלים אקוסטיים) ואמיר וייזר יצרו למיכל אופנהיים (אמנית קול ומלחינה) כלי נגינה המורכב מצינורות בעוביים ובצורות שונות המשמשים כפילטרים לקול העובר דרכם. האפקט הקולי הנוצר נע על ציר בין יבבות חייתיות לפולחן שמאני, ואופנהיים משתמשת בו בהתאם.
אסף תלמודי ומאיה דוניץ (פסנתרנית ואמנית קול - מקהלת גבעול הבילויים) מציגים שיתוף פעולה שבו תהליכים אלגוריתמיים במחשב ואלתור פרוע בפסנתר משמשים בערבוביה. הרעיונות הרגעיים הנובעים מתהליך האלתור מוזנים למנגנון ממוחשב, שיטתי וגיאומטרי ויוצרים מעגל של הזנה חוזרת.
יצירה קולית של מאיה דוניץ תבוצע בבכורה על-ידי אסנת קלנר (כוריאוגרפית עצמאית ורקדנית להקת המחול 'בת-שבע' לשעבר) ואריאל אפרים אשבל (במאי ויוצר צעיר - כלבלב, גרעינים), המציגים יצירה בימתית העוסקת ביחסי דימוי צליל וגוף - חלל, הומור נמוך, מוסיקת פופ, ורפיטטביות תנועתית. על הצד הוויזואלי מופקד האמן יוחאי מטוס (אמן ומעצב, בוגר המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. יוצר תערוכה קבועה עם מיכל צדרבאום על שלטי רחובות תל אביב), המציב שלט תאורה לאס-וגאסי, שעתוק מכיכר שכוחה באמסטרדם.
מיכל מטוס ומישל לה היסטריק (משה קוטנר - מוסיקאי, Dj ועורך Dj העיר) מציגים עבודה אודיו-ויזואלית המיועדת לשמיעה וצפייה אינטימית בלב ההמון.
על עיצוב התלבושות ביצירתו של אריאל אפרים אשבל אמונה אלונה רודה (אמנית ומעצבת, בוגרת המחלקה לאמנות בבצלאל. הציגה את "אוכלי הכל" בגלריה רוזנפלד, קרב-רב). רודה מציגה את המיצב "יש לי אהבה 2.5' - קבוצה של 'חמורים' מעולם התעמלות הקרקע, המשמשים תיבת תהודה לרמקולי סאב - וופר המוצבים בתוכם. בתחילה תנוגן במחזוריות יצירה של המוסיקאית רונה גפן המבוססת על תדרים נמוכים ההולכים ומתעצמים. בהמשך, סט תופים חי של אורי ליכטיק (מתופף ו-Dj, ראש מחלקת Dj 'במיוזיק' המחובר גם הוא למערכת ההגברה.
גיא בכר מצטרף בנגינת גיטרה בעלת שלושה מיתרים לא מכוונים, וליכטיק עובר לנגינה על חבית בלבד. המופע מגביל את עצמו מבחינה מוסיקלית ע"י כך חותר תחת ההגדרה הבסיסית של מלודיה והרמוניה.
בזמן המופע הנ"ל, מופעלת יצירתו הפלסטית של עוז מלול (אמן המתמחה במיצבים קינטיים, בוגר טרי של המחלקה לאמנות בבצלאל) על הגג הנשקף מחלונות הגלריה. שני כיסאות גלגלים המופעלים ע"י מצברים נעים בתנועה מעגלית איטית זה לצד זה, עוקפים אחד את השני, מדי פעם יורדים מהמסילות עליהן מוצבים ובאורח פלא חוזרים אליהן, כאילו היו מופעלים ע"י שדים.
הערב בחסות 'מיוזיק' ביה"ס למוזיקה, יצירה והפקה, "מוזיקה פלוס", קרן יהושוע רבינוביץ, עיריית ת"א-יפו ו"שסק".
