ביום 27 בדצמבר 2012 הוגשה תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד יגאל זילכה מצד אברהם קלדרון ועודד כהן. השניים תובעים לעצמם חלק ניכר מהמניות הרשומות על-שמו של זילכה בשורה של חברות, ובראשן: (י.ז.) קווינקו בע"מ הרשומה למסחר בבורסה.
לטענת התובעים, זילכה מחזיק מניות בנאמנות ועתה הוא מתכחש לכך ומסתיר מידע מהותי מהציבור. התביעה בשלמות המצ"ב. למרות זאת, כפי שנפרט בהמשך, נמנעת רשות ניירות ערך מביצוע חובתה.
מכתב התביעה עולה כי בפועל: חלק גדול מהדיווחים שהוגשו על-ידי זילכה ו/או קווינקו במשך שנים רבות בדבר מבנה השליטה, הינם כוזבים ו/או מטעים. בניגוד למצגים שהציג, זילכה אינו הבעלים האמיתי של חלק ניכר מהמניות המדווחות. לפי התובעים, קלדרון הוא הבעלים האמיתי של 24% מכלל אחזקות השותפים בקבוצה; ועודד כהן הינו הבעלים האמיתי של 13.5% מכלל אחזקות השותפים בקבוצה.
למרות זאת, נמנעת רשות ניירות ערך, ובראשה פרופ' שמואל האוזר, מעצירת המסחר במניות עד למתן הבהרות ו/או מכפייה על זילכה ו/או קווינקו למסור דיווח על-כך לציבור בעלי המניות. ביום 02.01.13 הפניתי שאלות בנושא זה ליו"ר רשות ניירות ערך, אך עד עתה לא טרחה הרשות לבצע את תפקידה. מכל מקום - לפי מבחן התוצאה, עד הבוקר (יום א') לא נמסרה הודעה לציבור.
הרשות נמנעת, במקביל, מחיובו של זילכה למסור גילוי נאות בקשר לשורה של הודעות ו/או עסקות שביצע, ולמרות פרטים כוזבים שמסר לציבור. בשורה התחתונה: בעצם הימנעותה מביצוע עבודתה חושפת עצמה הרשות לתביעה מצד בעלי מניות ובעלי אגרות חוב להם חייבת החברה עשרות מיליוני ש"ח.
בפנייתם לבית המשפט הגבילו קלדרון וכהן את תביעתם (לצרכי אגרה) לסכום של 10 מיליון ש"ח. במקביל הם מבקשים מבית המשפט להוציא צווים הצהרתיים, צווי מניעה, צווי עשה וצווים למתן חשבונות.
קלדרון וכהן מגלים ומפרטים בכתב התביעה את מערכת היחסים המלאה שהייתה ביניהם, שהובילה למצב שבו זילכה מחזיק בידיו בנאמנות את מניותיהם בחברות רבות, ובראשן: (י.ז.) קווינקו בע"מ, קווינקו להז'ר אינטרנשיונל (QLI), יגאל מולי תיירות בע"מ,(Cyp) Helpsol. השניים תובעים לקבל לידיהם את מניותיהם בשורה ארוכה של חברות נוספות המשורשרות לנ"ל. התובעים צירפו לכתב התביעה ראיות המעידות כי הם הבעלים המקוריים בשורה של חברות שצורפו לקווינקו, ומכאן הזכויות המוסכמות שנוצרו להם במניות קווינקו עצמה. המדובר בתביעה מנומקת שלא ניתן לנפנף בקלות. לכן התמיהה: מדוע נמנעת הרשות מביצוע מלאכתה.
קלדרון וכהן טוענים עוד בכתב התביעה, כי במשך שנים רבות הם הסכימו למצב שבו יוצג זילכה בקדמת הבמה, ואילו הם עסקו בניהול העסקים בפועל. "התובעים לא חשדו בחברם, הנתבע, ונתנו בו אמון מלא ועיוור", נאמר. "הנתבע ניצל את האמון הרב שניתנו בו התובעים במשך עשרות שנים ואת חוסר הבנתם בעולם התאגידי והפיננסי. הנתבע השתמש בעורמה ובתחבולה על-מנת לנסות ולגזול אחזקות התובעים בקבוצה", ועוד ועוד ועוד.
בשוק הון מתוקן הייתה פועלת רשות ניירות ערך במהירות כדי לכפות על קווינקו וזילכה גילוי נאות מיידי ואף בהול. אחרי הכל, מדובר בשניים הקרובים ביותר לזילכה במשך שנים, שאין חולק על-כך שהיו שותפיו הכמוסים בניהול בתי הקזינו שבבעלות הקבוצה. יודגש, כי כדי לקבל את רכושם נוטלים על עצמם התובעים סיכון בלתי מבוטל. שכן, מכתב התביעה עולה חשד כי גם הם - יחד עם זילכה, ביצעו עבירות חמורות במשך שנים רבות, בעצם זאת שנמנעו מדיווח אמיתי, כמתחייב מחוק ניירות ערך, בדבר היותם בעלי עניין בחברה ציבורית הרשומה למסחר בבורסה. חובת הדיווח חלה גם עליהם, ומשלא עשו זאת - הם חושפים את עצמם לסנקציות פליליות. 