די לסטיגמה טוב, אז איתמר בן גביר המודח יכול להחזיר את התמונה של ד"ר ברוך גולדשטיין בסלון. זאת בעוד שתמר זנדברג שעלתה לרגל לקברו של אדמו"ר
יאסר ערפאת, אשף הטרור (שאולי גם תמונתו מעטרת את קירות ביתה) בדרך לראשות מרצ, חיה ובועטת בכנסת.
ועוד לא הזכרנו את הרשימה המשותפת -
בל"ד, תומכת הטרור שאינה מכירה במדינה, ואף מסיתה נגדה; על שלל ח"כיה, שצוחקת כל הדרך אל הכנסת הישראלית ואל משכורות העתק בבנק.
כנראה, הסטיגמה 'כהניסט' הפופוליסטית והרייטינגית, חזקה מכל כמושא להדחה. מישהו עוד זוכר שבן גביר הוא פטריוט ישראלי ממדרגה ראשונה, שגם שירת בצבא ואפילו התמרכז יחסית בשנים האחרונות?
תורת היחסות שמתם לב, איך שלוש מילים תמימות על ילדיו של השר
רפי פרץ, שגדלו באווירה בריאה וטבעית, ואינם להט"בים, חוללו סערה ציבורית ותקשורתית רחבה וטלטלו את המדינה? אז איך זה, שדבריו החמורים של הסופר
חיים באר, שכינה בראיון בגלי צה"ל, את הציונות הדתית 'סרטן בגוף המדינה', המסוגלת להרוג הומואים, עברו יחסית בדממה אלחוטית וללא כל תהודה ציבורית (פרט של הסיעה עצמה)?
האם דמו של המגזר הדתי סמוּק פחות מדמה של קהילת להט"ב, שהותרה הרצועה כלפיו ודמו מותר לכל, כשאשמת המסוּכנות החברתית חסרת הבסיס, של ציבור כה איכותי, התורם רבות לצבא ולחברה, מפי סופר ותיק אכוּל שנאה כלפיו, נופלת על אוזניים ערלות? היכן הפרופורציות?
הורדה לצורך עליייה מה המשותף לשפם המיתולוגי של
עמיר פרץ, יו"ר העבודה, ולתמונה הכי מפורסמת, כן של ד"ר גולדשטיין, בסלון ביתו של איתמר בן גביר, ראש עוצמה יהודית?
עוד לא ניחשתם? - הורדה לצורך עלייה. ובמילים אחרות, הורדה פוליטית למען הכיסא הנחשק. מעתה השפם, תחת הלוגו "קיראו את שפמי", והתמונה המפורסמת, נכנסים ללקסיקון העברי של פריטים (אייטמים) ומוצרים פוליטיים. שני האישים, משני קצות הקשת הפוליטית, הרוויחו זאת ביושר רב. וזו תרומתם הגימיקית והצינית ללקסיקון הפוליטי. וכל השאר היסטוריה.
קריקטורה אחת דומה שאם תמונה אחת שווה אלף מילים, קריקטורה מוצלחת שווה אלפיים. אז מי יצאה הכי 'כלַפְתֶה' בקריקטורה המבריקה של רוני גורדון בעיתון
ישראל היום? (15.1.20)? נכון זו לא דמותה המרחפת של
סתיו שפיר. זו גם לא דמותו חמורת הסֵבֶר של ראש מרצ,
ניצן הורוביץ, שנדחק למקום השלישי ברשימה השמאלית המאוחדת, וגם לא דמותו מדושנת העונג של עמיר פרץ, נְטול השפם, ראש הרשימה.
דמות המכשפה בקריקטורה היא לא אחרת מח"כ אורלי לוי אביקסיס, בתו של הח"כ והשר המיתולוגי לשעבר מצמרת הליכוד,
דוד לוי.
עִם חיוך שטני רחב, החושף שיניים צחורות ארוכות. מספר 2(!) ברשימה, בין פרץ לפניה והורוביץ, כאמור, מאחוריה! סיעה של אישה אחת שנדדה למען הכיסא הנחשק מהקוטב הימני בזמנה,
ישראל ביתנו, לקוטב הנגדי, כשהיא משמשת ראש גשר (כשֵם סיעתה), בין (תחזיקו חזק) השמאל מפלגת 'עבודה' למפלגת מרצ של השמאל הקיצוני. הייתם מאמינים?!