הקריטריון הבלתי כתוב בעבר לחברות בכנסת היה תחושת שליחות של אנשים שהיה להם עבר של פעילות למען המדינה. כיום החברות בכנסת כבר אינה מתוך תחושת שליחות אלא כקריירה, לקידום אישי כפי שהגדיר זאת מיקי זהר: "כוח, כבוד וכסף". אם החברה הישראלית חפצה חיים הדבר חייב להשתנות.
הקריטריונים לחברות בכנסת
א. כישורים ורקורד של עשייה למען החברה והמדינה - הקריטריון חייב להיות רקורד של עשייה/או תרומה למען החברה ולמען המדינה: רופאים, אנשי חינוך, עובדים סוציאליים, אנשי אקדמיה בתחומים רלוונטיים כמו מדע המדינה, יחסים בינלאומיים, כלכלה ומדעי החברה, יוצאי צבא הקבע, בעלי תפקידים ברמה המוניציפלית והמדינתית, וכדומה.
חברי כנסת חייבים להיות אנשים שהוכיחו את כישוריהם בתחומים בהם עסקו ואת יכולתם לתרום לפעילות הכנסת. אם לא תחושת שליחות, אפשר לדרוש לפחות כישורים ורקורד מתאימים.
ב. שמירה על משטר דמוקרטי - ה"עליהום" של רבים מחברי הכנסת של הליכוד וראש הממשלה לשעבר, על הפרקליטות, בית המשפט העליון והמשטרה הביא לאובדן האמון של הציבור במערכות אלה. גורמים אלה מכריזים בגלוי לרוך שינויים מפליגים ברשות השופטת. המשמעות - חיסול הדמוקרטיה.
למשל, ח"כ ביטן הכריז עם חזרת הליכוד לשלטון כי ראש הממשלה ימנה את השופטים בעליון. דוד ביטן טען שבארה"ב הנשיא ממנה את השופטים. ביטן לא אמר את כל האמת. בארה"ב הנשיא מציע מועמדים לעליון, אבל הסנט מאשר או פוסל את המועמדים. המועמדים מופיעים בפני הסנט ועוברים חקירת שתי וערב.
משטר דמוקרטי בנוי על חלוקת השלטון בידי 3 רשויות: המחוקקת, המשפטית והמבצעת. שארל מונטסקייה, ניסח את עיקרון 3 הרשויות. שלוש הרשויות פועלות בצורה עצמאית, ומקיימות מערכות של גשרים וקשרים ביניהן הניקראים: איזונים ובלמים. המטרה של שיטת האיזונים והבלמים היא ליצור בקרה של "איזונים ובלמים" בין הרשויות, כדי שאף אחת מהן לא תנצל את סמכותה לרעה. על-פי שיטה זו יש להפריד בין הכוח של הפרלמנט (הכנסת) לחוקק חוקים - הרשות המחוקקת, לבין כוחה של הממשלה (או במדינות אחרות כוחו של הנשיא) המבצעת את החלטות הפרלמנט - הרשות המבצעת; ובין שני אלה למערכת המשפט - הרשות השופטת.
תפקידה של הרשות השופטת למנוע משתי הרשויות לחרוג מסמכותיהן. תפקידה לפרש את החוקים והתקנות ולדון בסכסוכים משפטיים לסוגיהם. זוהי מערכת עצמאית שאינה תלויה בשתי הרשויות האחרות. קיומה של חברה המבוססת על צדק וחירות לכל אדם מחייבת לשמר את מערכת האיזונים והבלמים שבאה לידי ביטוי בהפרדה בין הרשויות ובאיזון ביניהם. ללא מערכת זו המדינה עלולה להידרדר למצב של שרירותיות וכוחנות שתפגע בכולם.
ג. שמירה על חברה שוויונית - תפקידה של הרשות המחוקקת לחוקק חוקים ולפקח על מדיניות הרשות המבצעת כדי שהמדינה תדאג לרווחת אזרחיה ולעזרה לשכבות החלשות בחברה.