במדינת האתרוגים, רעש מהומה:
הצבא לבוש מדים יוצא למלחמה,
ובראש הגדוד צועד אמנוני המפקד.
הוא לבוש מראה פלדה, הוא עסוק בהקלדה.
אחריו עיתונאים רכובים על סקופונים,
ממלאים חלל אוויר בתמיכה ובשטיקונים,
המיקרופון מכה בעוז: זוז אריק, זוז!
והאברמוביצ'ים שרים: מה טוב צאת יחדיו לבוז!
עם חשיכה האמנון, טס ממש כאווירון;
הוא מאיר לכל עיתונאי קטן, ננס, את הדרך בפנס.
במדינת האתרוגים תם עם סתיו קול שאון,
אריאל פושט מדים. האם כולם שוכבים לישון?
לא ולא! במדינת האתרוגים, רעש מהומה:
הצבא לבוש מדים יוצא למלחמה,
ובראש הגדוד צועד אמנוני המפקד.
הוא לבוש מראה פלדה, הוא עסוק בהקלדה.
כמו העקרב שהכיש את הצפרדע,
כך האברמוביצ'ים מטפטפים את ארסם,
אבל, אללי, לא מתנחלים הפעם יעדם -
כתב אישום הוא מחוז חפצם.
אריאל שרון משתכר בינתיים מן הרוח הגבית שמעניקה לו התקשורת - אמנון אברמוביץ, דן מרגלית, יואל מרקוס, חיים יבין, אריה גולן ודומיהם. רוח זו תימשך כל עוד יילך בתלם. כאשר יסתיים התלם, ואם וכאשר יתבצע הטרנספר, רוח זו תהפוך את כיוונה ותכהו בפניו ללא רחמים. מבחינה זו לא ניתן להבין מה מריץ אותו. הרי, אם וכאשר ייצא הטרנספר אל הפועל, כל החיפויים המשפטיים והתקשורתיים ייעלמו כלא היו, וכתב האישום יוגש. אחרי סוכות לא יהיה עוד צורך באתרוג העטוף בצמר-גפן אברמוביצ'י, והוא יושלך להירקב.
במדינת ישראל כבר קרה שעיתונאי הפיל ראש ממשלה. הדחף העיתונאי גבר אז על שיקולים אחרים. היום, במדינת האתרוגים, נראה שאותו עיתונאי - וחבריו - יש בידיהם הרבה יותר חומר שבכוחו להפיל ראש ממשלה. אבל במדינת האתרוגים, כלבי השמירה של הדמוקרטיה "שכחו" את תפקידם. הם מעדיפים להיות כלבי השמירה של האתרוג. גם כאשר הם מחזיקים בידם תפוח אדמה לוהט, הם מכפיפים את שיקוליהם המקצועיים כעיתונאים לשיקוליהם הפוליטיים כשמאלנים.
כל עוד יבנה את גדר "הביטחון", הלוא היא הגדר הפוליטית הכולאת את ישראל בגבולות אושוויץ, איש לא יבדוק האם יש בה צורך ומי התעשר מהקמתה; כל עוד ישקיע 6 מיליארד דולר (לא ש"ח!) - שהם 1000 דולר לכל נפש בישראל, מזקן ועד טף - במבצע הגירוש, איש לא ישאל מדוע הון עתק זה אינו משמש לצרכיה האמיתיים של החברה בישראל; כל עוד יחזק את האויב העומד בראש רשות הטרור הפלשתינית ויעשה לו מחוות - איש לא ישאל מה ההיגיון בחיזוקו של ערפאת ב'; כל עוד יבצע את מדיניותו של השמאל הקיצוני, ישכח מי האויב ויפעיל את צבא העם נגד העם - הרוח הגבית מובטחת; כל עוד יתמיד בקו של שטחים תמורת טרור וישמש קבלן הביצוע של ה"סיזון" - כסאו מובטח. אם יהסס - האתרוג יושלך!
_______________________
ד"ר רון בריימן הינו יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי
